Avodah Zarah 44a — עבודה זרה מד.

Talmud Bavli · Seder Nezikin · Masechet Avodah Zarah — the complete daf with Rashi and Tosafot woven into the sugyot; the Rif and the Rosh linked below.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרוף אותו באש ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשליך את עפרו אל הנחל היורד מן ההר

ב אמר לו משם ראיה הרי הוא אומר (שמות לב, כ) ויזר על פני המים וישק את בני ישראל לא נתכוין אלא לבודקן כסוטות

רַשִׁ״י הרי הוא אומר ויזר על פני המים דליכא למיחש לזבל. והאי דלא השליכו לים שלם לא נתכוין אלא לבדקן כסוטות שהמים בודקין אותם שחטאו והורגים אותם כדאמרי' התם (יומא סו: ) זיבח וקיטר בסייף גיפף ונישק באסכרה שמח בלבו בהדרוקן

ג אמר להם רבי יוסי והלא כבר נאמר (דברי הימים ב טו, טז) וגם את מעכה אמו הסירה מגבירה אשר עשתה מפלצתה וגו' וידק וישרף בנחל קדרון אמר לו משם ראיה נחל קדרון אינו מגדל צמחין

רַשִׁ״י הסירה מגבירה השפילה ממלכות מפלצת לקמן מפרש וידק וישרף בנחל קדרון ולא חייש לזבל. מוידק קא מותיב

ד ולא והתניא אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן מקומות מקומות יש בו יש מקום מגדל צמחין ויש מקום שאין מגדל צמחין

רַשִׁ״י אלו ואלו דמים החיצונים ודמים הפנימיים ששיריהן נשפכין על יסוד מזבח החיצון והן יורדין מן היסוד לרצפה ומתערבין באמה סילון של מים שהיה בעזרה לגננים לזבל גנותיהן ומועלין בהם לאו קרבן מעילה קאמר דאין מעילה בדם קדשים כדאמרינן בפרק הוציאו לו אלא אסור ליהנות מהן אלא בדמים מקומות מקומות יש בו ויש מגדל ויש שאינו מגדל

ה מאי מפלצתה אמר רב יהודה דהוה מפליא ליצנותא כדתני רב יוסף כמין זכרות עשתה לה והיתה נבעלת לו בכל יום

רַשִׁ״י מפליא ליצנותא ליצנות מופלא כדתני רב יוסף וכתת נחש הנחושת כי בימים ההמה בית ישראל מקטרין לו אלמא עבודת כוכבים הוה וכתיב וכתת אמר רב יהודה שביקש להולמו ואף על גב דאמר רב יהודה לעיל ראויה היתה לנוח אבל אנוחי לא מנח לה מיהו חדא שעתא בדקי ליה בגויה אם הגון הוא למלכות דכתיב ויעש לו דמשמע שהיו משונים

ו אמר להן רבי יוסי והלא כבר נאמר (מלכים ב יח, ד) וכתת נחש נחשת אשר עשה משה

ז אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר (במדבר כא, ח) ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף לך משלך ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו והתם בדין הוא דכתותי לא הוה צריך

רַשִׁ״י ואין אדם אוסר אותן שהקטירו לו לא היו יכולין לאסרו שאין בהן כח להקצותו לעבודת כוכבים דכתותי נמי לא צריך דמותר ליהנות ממנו אמרו לו הרי הוא אומר בדברי הימים ויאמר דוד וישרפו ומדלא כתב בחד קרא וישרפם וישאם ש"מ לאו תרוייהו כדקאמרת ששרפם ואח"כ זורה לרוח אלא וישאם ממש נטלם עמו ונהנה מהם ומתחלה אמר לעבדיו לשרפן כדמפרש ואזיל. מוישרפו לא מצי לאותבינהו לרבנן דכל זמן שאין נדוקין ע"י כתישה אינו נעשה זבל

ח אלא כיון דחזא דקא טעו ישראל בתריה עמד וכיתתו

רַשִׁ״י עמד וכיתתו לפרסומי מילתא

ט אמר להם והלא כבר נאמר (שמואל ב ה, כא) ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו ומאי משמע דהאי וישאם דוד לישנא דזרויי הוא כדמתרגם רב יוסף (ישעיהו מא, טז) תזרם ורוח תשאם ומתרגמינן תזרינון ורוח תטלטלינון

רַשִׁ״י דזרויי לשון זורה לרוח כדמתרגם תזרם תזרינון ורוח תשאם ורוחא תטלטלינון אלמא וישאם לשון זירוי וטלטול

י אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר וישרפו באש ומדלא כתיב וישרפם וישאם ש"מ וישאם ממש

יא מכל מקום קשו קראי אהדדי

רַשִׁ״י קשו קראי אהדדי וישרפו משמע אסור בהנאה וישאם משמע נהנה מהם

יב כדרב הונא דרב הונא רמי כתיב (דברי הימים א יד, יב) ויאמר דוד וישרפו באש וכתיב וישאם

יג לא קשיא כאן קודם שבא איתי הגיתי כאן לאחר שבא איתי הגיתי

רַשִׁ״י קודם שבא איתי וביטלה אמר דוד לשרפם

יד דכתיב (שמואל ב יב, ל) ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ומי שרי איסורי הנאה נינהו אמר רב נחמן איתי הגיתי בא וביטלה

רַשִׁ״י עטרת מלכם בבני עמון קאי ועבודת כוכבים שלהם מלכם שמה על שם מלוכה כדכתיב (מלכים א י״א: ז׳) ולמולך שקוץ בני עמון והאי עטרת מלכם בעבודת כוכבים קאמר ובא איתי וביטלה והדר וישאם דוד. איתי הגתי עובד כוכבים היה

טו משקלה ככר זהב היכי מצי מנח לה אמר רב יהודה אמר רב ראויה לנוח על ראש דוד רבי יוסי ברבי חנינא אמר אבן שואבת היתה בה דהות דרא לה רבי אלעזר אמר אבן יקרה היתה בה ששוה ככר זהב:

רַשִׁ״י היכי מצי מנח לה והלא כבד ששים מנה הוה ומאד היא כבידה וקרא כתיב ותהי על ראש דוד אר"י האי ותהי על ראש דוד לאו דמנח לה אלא הכי קאמר חשובה וראויה לדוד שעשוי למדת ראשו והולמתו כדלקמן אבן שואבת דרך אותה האבן להגביה המתכת ולתלותה באויר דהות דריא לה שהיתה נושאת לעטרה ומגביהתה ששוה ככר זהב והיינו משקלה ככר זהב שקולה היא כככר זהב

טז (תהלים קיט, נו) זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי מאי קאמר הכי קאמר בשכר שפקודיך נצרתי זאת היתה לי לעדות מאי עדותה א"ר יהושע בן לוי שהיה מניחה במקום תפילין והולמתו והא בעי אנוחי תפילין א"ר שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין

רַשִׁ״י זאת היתה לי עדות עטרה זו מעידה עלי שאני הגון למלכות הולמתו ויושבת בראשו יפה ומכוונת למדת ראשו מקום תפילין חריץ שבראשו למעלה מן הפדחת מקום שמוחו של תינוק רופס מקום יש בראשו דראוי להניח שם ב' תפילין שרחב החריץ מקום כרך שני רצועות והיא היתה נוחה בחצי רחבו

יז (דברי הימים ב כג, יא) ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות נזר זו כלילא עדות א"ר יהודה אמר רב עדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו וכל שאינו ראוי למלכות אין הולמתו

רַשִׁ״י ויוציאו את בן המלך ביואש כתיב בבן אמציה שהחביאה אותו אחותו כשהרגה עתליה את כל זרע המלוכה וכשגדל הוציאוהו ונתנו עליו הנזר לעדות שהוא מזרע המלוכה

יח (מלכים א א, ה) ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך אמר רב יהודה אמר רב שמתנשא להולמו ולא הולמתו

יט (מלכים א א, ה) ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו מאי רבותייהו תנא כולם נטולי טחול וחקוקי כפות הרגלים היו:

רַשִׁ״י רבותייהו דהנך חמשים איש נטולי טחול הטחול מכביד וחקוקי כפות הרגלים נטל הבשר מן העצם ולא היו מרגישים בקוצים ובברקנים

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א נחל קדרון אינו מגדל צמחים משמע אבל בשאר מקומות שחיקת כלי מתכות מגדל צמחים וקשה דבפרק כסוי הדם (חולין דף פח: ושם ד"ה שחיקת) קאמר אין מכסין בשחיקת כלי מתכות לפי שאינו מגדל צמחים וי"ל דלחודיה ודאי אינו מצמיח אבל כשהוא מזבל בקרקע המגדל צמחים הוא גורם ומסייע להצמיח אי נמי כשנשרף כמו עגל מגדל צמחים והתם איירי בלא שריפה

ב מקומות יש בו היה יכול לתרץ שהגננים היו ממקום אחר

ג מפליא ליצנות פ"ה ליצנות מופלא ובב"ר סוף פרשת תולדות יצחק מה את מפליא בי כלומר למה אתה מלעיג עלי וכן פי' בערוך (ערך פלא)

ד והלא כבר נאמר וכתת וכו' ומסתמא לא השליכו לים המלח דכיון שבא לספר המעשה אם השליכו לים היה לו לומר כמו שמפרש והולך ביעור הנחל קדרון ואע"ג שאינו מפרש זורה לרוח זה א"צ כי אחר שהיה נשחק ממילא היה נזרק וא"ת לרבנן בסמוך דמייתי מוישרפו באש מאי קושיא היא לרבי יוסי כיון שלא הזכיר להשליכו לים וי"ל דהתם לא בא לספר במעשה ביעור עבודת כוכבים אלא בא לומר שעזבו עצביהם

ה כאן קודם שבא איתי הגיתי תימה למה לא לקח עובד כוכבים לבטל בע"כ כרבי אלעזר הקפר ועוד לאביי דמשני לעיל כשפחתה אבל בשבורה אפילו ישראל מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים למה לא שברוה וי"ל דיש חילוק בין עבודת כוכבים של עץ לשל מתכת וכן יש תירוצים בירושלמי כאן בשל עץ כאן בשל מתכת

ו אבן שואבת היה בה וכשהיה יושב על כסא מלכותו מניחה ואבן שואבת שקועה למעלה ולא היתה האבן שואבת חקוקה בנזר

ז שהיה מניחה במקום תפילין והולמתו פירוש וזה נס גדול ששם אין הראש עגול והיא היתה עגולה ממש ואף על פי כן היתה מכוונתו ומיושבת בראשו

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top