Bava Batra 27b — בבא בתרא כז:

Talmud Bavli · Seder Nezikin · Masechet Bava Batra — the complete daf with Rashi and Tosafot woven into the sugyot; the Rif and the Rosh linked below.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א ונקנין עמה נכסים שאין להם אחריות הכא במאי עסקינן בחיטי

רַשִׁ״י ונקנין עמה נכסים שאין להם אחריות דתנן בקדושין (דף כו.) נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה שהמטלטלין אין נקנין אלא במשיכה וקרקע נקנה בכסף ואם מכר לו קרקע ומטלטלין יחד כיון שנתן דמי הקרקע או מסר לו שטר מכירת קרקע או החזיק בקרקע מדעת מוכר נקנו המטלטלין בלא משיכה קתני מיהא קרקע כל שהוא חייב בביכורים וקס"ד ביכורי אילן קאמר הכא במאי עסקינן בחטין שכל ז' המינים חייבים בביכורים

ב דיקא נמי דקתני כל שהוא ש"מ

ג תא שמע אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחו"ל טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי

רַשִׁ״י מעורבין זה בזה שאין סומכין על הברירה לחלקו לחצאים ולומר שלצד הארץ חייבין ושלצד החוץ פטורין אבל דכ"ע הגדל בפטור פטור שאם היו כל שרשיו בחו"ל פטור ואפילו עומד האילן בתוך שש עשרה אמה לארץ ולא אמרינן מן הארץ ינק

ד רבן שמעון בן גמליאל אומר הגדל בחיוב חייב הגדל בפטור פטור

ה ע"כ לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה

ו אבל גדל בפטור דברי הכל פטור

ז הכא במאי עסקינן דמפסיק צונמא אי הכי מאי טעמיה דרבי דהדרי ערבי

רַשִׁ״י דמפסיק צונמא באמצע שרשים שאין שני צדדין יכולין לינק זה מזה דהדרי וערבי האילן נעשה אחד למעלה בעביו

ח ובמאי קא מיפלגי מר סבר אוירא מבלבל ומר סבר האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי

רַשִׁ״י אוירא מבלבל אע"פ שבתוך הקרקע כשני אילנות הואיל ולמעלה באויר העולם נעשה אחד מתערבין יונקותיו

ט ושש עשרה אמה ותו לא והא תנן מרחיקין את האילן מן הבור כ"ה אמה אמר אביי מיזל טובא אזלי אכחושי לא מכחשי אלא עד שש עשרה אמה טפי לא מכחשי

רַשִׁ״י כ"ה אמה קשה לעולא דאמר י"ו אמה ותו לא אכחושי לא מכחשי בשדה חבירו אלא עד שיתסרי הלכך טפי מהכי לאו גזלן הוא

י כי אתא רב דימי אמר בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן אילן הסמוך למיצר בתוך י"ו אמה מהו אמר ליה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים

יא כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אחד אילן הסמוך למיצר ואחד אילן הנוטה מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ:

רַשִׁ״י הנוטה נופו לתוך שדה של חבירו שעל מנת כן הנחיל יהושע התנה עמהם שלא יקפידו על כך

יב מתני׳ אילן שהוא נוטה לשדה חבירו קוצץ מלא המרדע על גבי המחרישה ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת בית השלחין כל האילן כנגד המשקולת אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת:

רַשִׁ״י מתני' מרדע מלמד בקר קוצץ הענפים עד גובה מלא מרדע שלא יעכבוהו מלהוליך מחרשתו שם החרוב והשקמה שצילם מרובה וקשה לשדה כנגד המשקולת כל מה שנוטה לתוך שדהו משקולת חוט האמרכולין שבונין חומה ותולין בה משקולת של אבר ואם בית השלחין היא כל האילן אפי' אינו חרוב ושקמה קוצץ כנגד המשקולת שהצל רע לבית השלחין אבא שאול אומר כו' בגמ' מפרש אהייא קאי כל האילן כל האילנות

יג גמ׳ איבעיא להו אבא שאול ארישא קאי או אסיפא קאי

רַשִׁ״י גמ' ארישא קאי דקאמר ת"ק קוצץ מלא מרדע ואפי' אילן סרק חוץ מחרוב ושקמה ואמר ליה אבא שאול כל אילן סרק נמי כנגד המשקולת או אסיפא קאי דקאמר ת"ק כל האילן כנגד המשקולת ואפילו אילן העושה פירות ואמר ליה אבא שאול כל אילן סרק הוא דכנגד המשקולת אבל אילן העושה פירות נמי מלא מרדע ותו לא

יד תא שמע דתניא בית השלחין אבא שאול אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני שהצל רע לבית השלחין שמע מינה ארישא קאי שמע מינה

טו אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני כל אילן סרק אי אמרת בשלמא ארישא קאי היינו דקתני כל אילן אלא אי אמרת אסיפא קאי אילן סרק מיבעי ליה אלא לאו שמע מינה ארישא קאי שמע מינה:

רַשִׁ״י אי אמרת בשלמא ארישא קאי ולטפויי אתא [מחרוב ושקמה דקאמר ת"ק] היינו דקאמר כל אלא אי אמרת אסיפא קאי מאי כל הא לגרועי אתא מתני' אילן הנוטה לרשות הרבים קוצץ מן הענפים התחתונות כדי שיהא גמל עובר תחת העליונות

טז מתני׳ אילן שהוא נוטה לרה"ר קוצץ כדי שיהא גמל עובר ורוכבו רבי יהודה אומר גמל טעון פשתן או חבילי זמורות רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה:

רַשִׁ״י מפני הטומאה מפרש בגמ'

יז גמ׳ מאן תנא דבנזקין בתר אומדנא דהשתא אזלינן

רַשִׁ״י גמ' בתר [אומדנא] דהשתא אזלינן דקתני קוצץ מן הענפים כדי שיהא גמל עובר ורוכבו והרי חוזרין וגדלים לאחר זמן

יח אמר ר"ל במחלוקת שנויה ורבי אליעזר היא דתנן אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות רבי אליעזר מתיר בכדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים

רַשִׁ״י כדי שתהא עגלה מהלכת אם תקרתה חזקה כל כך מותר ואע"ג שסופה שתתליע ותפחת

יט רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן התם זימנין דמפחית ולאו אדעתיה אבל הכא קמא קמא קא קייץ ליה:

רַשִׁ״י קמא קמא קייץ ליה כל ענף וענף שיקדים ויצמיח יקצצנו

כ ר' יהודה אומר גמל טעון פשתן או חבילי זמורות: איבעיא להו שיעורא דרבי יהודה נפיש או דלמא שיעורא דרבנן נפיש

כא פשיטא דשיעורא דרבנן נפיש דאי ס"ד שיעורא דרבי יהודה נפיש רבנן בשיעורא דרבי יהודה היכי עבדי ואלא מאי שיעורא דרבנן נפיש רבי יהודה בשיעורא דרבנן מאי עביד אפשר דגחין וחליף תותיה:

רַשִׁ״י בשיעורא דרבי יהודה מאי עבדי ליה כשיבא גמל טעון פשתן היאך יעבור

כב רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה: תנא מפני אהל הטומאה פשיטא מפני הטומאה תנן

רַשִׁ״י מפני אהל הטומאה שמא יפול כזית מת אצל האילן והרי הענפים ארוכים מאהילין עליו ועל עוברי הדרכים ומביאים עליהם את הטומאה

כג אי ממתניתין הוה אמינא דלמא מייתי עורב טומאה ושדי התם וסגיא בדחלולי בעלמא קא משמע לן:

רַשִׁ״י ושדי התם על האילן ומתוך שענפיו רבים הטומאה עומדת שם ואינה נופלת לארץ ובני אדם עוברים תחתיה ואי לא חיישינן אלא להכי בדחלולי בעלמא סגי ליה לקוץ אחד אחד מבינתים כדי להרחיק אויר ביניהם ולא תעמוד שם טומאה קמ"ל מתניתא דאפילו לא נותר בו אלא ענף אחד מזיק הוא את הרבים

כד הדרן עלך לא יחפור

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א בחטה. וא"ת והא חטה יניקתה ג' טפחים כדמוכח בשבת פרק אמר ר"ע בשמעתין דערוגה (דף פה.) ואין לומר דכל שהוא דהכא לאו דוקא דהא בפ"ק דקדושין (דף כו.) קא מייתי לה בשמעתא דאי בעי צבורין בה או לאו וקאמר כל שהוא למאי חזי ומשני כגון שנעץ בה מחט וקאמר איכפל תנא לאשמועינן מחט מי לא עסקינן דתלי ביה מרגניתא משמע דכל שהוא דוקא וי"ל דנהי דיניקתה ג' מ"מ עיקר יניקתה אינו אלא כנגדה ואילן נמי יניקתו כ"ה אפ"ה עיקר יניקתו י"ו

ב ואחד אילן הנוטה מביא וקורא. בפרק המקבל (ב"מ דף קז. ושם) פליגי רב ושמואל באילן הנוטה על המיצר רב אמר הנוטה לכאן לכאן והנוטה לכאן לכאן ושמואל אמר חולקין ופירש בקונט' התם דבנטיית שרשים איירי ולפיכך שמעתין דהכא כרב דאזיל בתר שרשין ורשב"א פירש שם בענין אחר: שעל מנת כן הנחיל יהושע וכו'. במרובה (ב"ק דף פב.) פריך אמאי לא חשיב לה בהדי עשרה תנאין של יהושע ומשני לה

ג בדחלולי סגי. פי' ר"ח דחלולי לשון יראה שעושים צורה של עץ ונראין כבני אדם ואין העוף רשאי לישאר שם קמ"ל דאע"פ שברח העוף פעמים שמשאיר שם בשר המת שמביא בפיו ונשאר שם בענף הלכך אין לו תקנה אלא בקציצת ענפים כולם

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top