Berakhot 6b — ברכות ו:

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א וכולהו כתיבי באדרעיה:

רַשִׁ״י וכולהו כתיבי באדרעיה כל הכתובים הללו כתובים בזרוע בבית אחד שאותן של יד אינן אלא בית אחד כדאמרינן במנחות (דף לד: ) וכל הפרשיות כתובות בו

ב אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל בו שנאמר (ישעיהו נ, י) מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו

רַשִׁ״י משאיל בו מה טיבו של פלוני למה לא בא אשר הלך חשכים ואין נוגה לו אשר עתה הלך למקום חשך אשר ימנע עצמו מלהשכים לפתחי

ג אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו

ד יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח:

ה אמר ר' יוחנן בשעה שהקב"ה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנא' (ישעיהו נ, ב) מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה.

רַשִׁ״י ואין עונה שיעור שיוכלו לענות דבר קדושה

ו א"ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו

רַשִׁ״י אלהי אברהם שקבע מקום לתפלתו בעזרו כדרך שהיה עוזר לאברהם

ז וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו

ח ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמוד פינחס ויפלל:

ט אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל מצוה למרהט שנא' (הושע ו, ג) נרדפה לדעת את ה'

רַשִׁ״י אל יפסיע פסיעה גסה לפי שמראה בעצמו שעכוב בית הכנסת דומה עליו כמשוי נרדפה לשון מרוצה משמע שהרודף רץ

י אמר רבי זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחליין רבנן שבתא כיון דשמענא להא דרבי תנחום א"ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת שנא' (הושע יא, י) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו' אנא נמי רהיטנא:

רַשִׁ״י לפרקא לשמוע הדרשה מחליין רבנן שבתא דאמר מר (שבת ד' קיג: ) אסור לפסוע פסיעה גסה בשבת שנאמר אם תשיב משבת רגלך

יא אמר ר' זירא אגרא דפרקא רהטא

רַשִׁ״י אגרא דפרקא עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם היא שכר המרוצה שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר למוד

יב אמר אביי אגרא דכלה דוחקא

רַשִׁ״י אגרא דכלה שבת שלפני הרגל שהכל נאספין לשמוע הלכות הרגל

יג אמר רבא אגרא דשמעתא סברא

רַשִׁ״י אגרא דשמעתא סברא שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר

יד אמר רב פפא אגרא דבי טמיא שתיקותא

טו אמר מר זוטרא אגרא דתעניתא צדקתא

רַשִׁ״י אגרא דתעניתא צדקתא שנותנין צדקה לערב לפרנסת העניים שהתענו היום

טז אמר רב ששת אגרא דהספדא דלויי

רַשִׁ״י דלויי להרים קול בלשון נהי ועגמת נפש שיבכו השומעים

יז אמר רב אשי אגרא דבי הלולי מילי:

רַשִׁ״י מילי לשמח החתן בדברים

יח אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר (תהלים יב, ט) סביב רשעים יתהלכון

רַשִׁ״י אחורי בית הכנסת כל פתחי בית הכנסת היו במזרח והכי תניא בתוספתא דמגילה (פרק ג) מעין מקדש ומשכן פניהם למערב ואחוריהם למזרח והמתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו והא דרב הונא מוקי לה לאביי בדלא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף ההוא טייעא סוחר ערבי

יט אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה

כ ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא א"ל כדו בר קיימת קמי מרך שלף ספסרא וקטליה

רַשִׁ״י כדו בר כדו שתי בר רשות כי האי דאמרינן בסוכה (ד' מה: ) הא דעיילי בבר

כא א"ל ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק מאי (תהלים יב, ט) כרום זלות לבני אדם

רַשִׁ״י כרום זלות סיפיה דקרא דלעיל

כב אמר ליה אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן

רַשִׁ״י דברים שעומדים ברומו של עולם כגון תפלה שעולה למעלה

כג ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום שנאמר כרום זלות לבני אדם

רַשִׁ״י כיון שנצטרך אדם לבריות הוא זל בעיניהם

כד מאי כרום כי אתא רב דימי אמר עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין

כה ר' אמי ור' אסי דאמרי תרוייהו כאילו נדון בשני דינים אש ומים שנאמר (תהלים סו, יב) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים:

רַשִׁ״י לראשנו להיות נושה בנו דמתרגמינן כנושה (שמות כב) כרשיא

כו ואמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר (מלכים א יח, לו) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו' ענני ה' ענני

כז ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם

כח ר' יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר (תהלים קמא, ב) תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר (תהלים ה, ד) ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה:

כט וא"ר חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר (ירמיהו לג, יא) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות

רַשִׁ״י עובר בחמשה קולות מזלזל בחמשה קולות שבירך בהן הקב"ה את ישראל

ל ואם משמחו מה שכרו אמר רבי יהושע בן לוי זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות שנאמר (שמות יט, טז) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וגו' והאלהים יעננו בקול.

לא איני והא כתיב (שמות כ, טו) וכל העם רואים את הקולת

לב אותן קולות דקודם מתן תורה הוו

רַשִׁ״י אותן קולות דקודם מתן תורה הוו הנך קולות בתראי היינו הנך דאיירי בהו לעיל וקאמר דנראין היו ואע"פ שהקול אינו נראה זה נראה

לג רבי אבהו אמר כאילו הקריב תודה שנאמר (ירמיהו לג, יא) מביאים תודה בית ה' רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר (ירמיהו לג, יא) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה':

רַשִׁ״י מביאים תודה בית ה' כי אשיב את שבות וגו'. סיפיה דקרא דחמשה קולות דלעיל הוא

לד וא"ר חלבו אמר רב הונא כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין שנאמר (קהלת יב, יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו'

רַשִׁ״י ירא את ה' שהיה רגיל לבא אליו

לה מאי (קהלת יב, יג) כי זה כל האדם א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה

רַשִׁ״י בשביל זה שיברא זה

לו רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו ר' שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה ר' שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה:

רַשִׁ״י לצוות של"ווץ בלע"ז

לז וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר (ישעיהו ג, יד) ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם:

רַשִׁ״י גזלת העני והלא אף גזלת העשיר גזלה היא אלא גזלת העני שאין לו כלום לגזול ממנו אלא שלא להשיב על שלומו

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א אחורי בית הכנסת פי' רש"י כל פתחי בתי כנסיות היו למזרח ואחוריהם למערב וזה המתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבהכ"נ נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו. ולא נהירא דאדרבה במהדר אפיה לבית הכנסת מיחזי כשתי רשויות שהקהל מתפללין למערב והוא מתפלל כנגדם למזרח. ע"כ נראה אחורי בהכ"נ מי שהוא אחורי העם במזרח והעם משתחוים למערב ולהכי קאמר ולא מהדר אפיה כו'. ודוקא הם שהיה מנהגם להתפלל למערב. אבל אנו מתפללים למזרח שאנו במערבו של א"י וכתיב והתפללו אליך דרך ארצם (מ"א ח) ונראה כמו שפי' להם לצד מערב יתפרש לנו לצד מזרח

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top