Chullin 119a — חולין קיט.
א ורב האי במאי אוקים לה אי ביד קשיא רישא
ב אי בשומר קשיא סיפא
ג איבעית אימא בשומר איבעית אימא ביד
ד איבעית אימא ביד והוא דאמר (כרבי יהודה) בן נקוסא ואיבעית אימא בשומר והוא דאמר כתנא קמא
ה ור' יוחנן אמר כולה ביד והוא דאמר כת"ק
ו ת"ש רבי יהודה אומר קולית שיש עליה כזית בשר גוררת כולה לטומאה אחרים אומרים אפילו אין עליה אלא כפול גוררת כולה לטומאה
ז ורב האי במאי מוקים לה אי ביד קשיא סיפא אי בשומר קשיא רישא
ח איבעית אימא ביד והוא דאמר כרבי יהודה ואיבעית אימא בשומר כאחרים
ט ורבי יוחנן אמר כולה בשומר והוא דאמר כאחרים
י אחרים הא כפול קא אמרי
יא איידי דקאמר תנא קמא שיעורא קאמרי אינהו נמי שיעורא
יב אמר רבא דיקא נמי דבשומר עסקינן דקתני קולית שמע מינה
יג איתמר רבי חנינא אמר זהו שיעור ור' יוחנן אמר אין זה שיעור
יד אין זה שיעור והא קתני כפול איידי דקאמר ת"ק שיעורא קאמרי אינהו נמי שיעורא
טו ת"ש רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול ומטמא בשל קטנית מפני שרוצה במשמישן
טז כדאמר רב אחא בריה דרבא בקולחא ומשום יד
יז הכא נמי בקולחא ומשום יד ומאי במשמישן בתשמישן
יח ת"ש דתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע (אשר יזרע) כדרך שבני אדם מוציאין חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן
יט בריה שאני
כ בעי רב אושעיא
תּוֹסָפוֹת Tosafot
א ורב במאי מוקי לה אי ביד קשיא רישא ה"מ למימר לר' יוחנן אי ביד אי בשומר קשיא סיפא ולאו קושיא גמורה היא דמקשה לרב אלא פירוש בעלמא דמפרש מילתיה אליבא דכולהו תנאי
ב ורבי יוחנן אמר כולה ביד וכת"ק ה"מ למימר כולה בשומר וכת"ק דלת"ק אפילו בשלשה עצמות שיש בכל אחד פחות מכפול מצטרפין לכזית ושני עצמות דנקט להודיעך כחו דר' יהודה בן נקוסא אלא משום דאמר הש"ס לרב אי ביד קשיא רישא קאמר דרבי יוחנן מוקי לה ביד ולא קשיא רישא הוא הדין בשומר ומשום דלרבי יוחנן א"ש בין ביד בין בשומר כת"ק דייק מעיקרא אליבא דרב
ג ורבי יוחנן אמר כולה בשומר והוא דאמר כאחרים וביד לא בעי לאוקומי אע"ג דהוה ניחא טפי כדפירש בקונטרס משום דמשמע דבשומר מיירי והא דמוקי לה ביד לרב כי היכי דליקום כרבי יהודה דהלכתא כוותיה לגבי ר"מ דאחרים היינו ר' מאיר
ד רבי יוחנן אמר אין זה שיעור אין להקשות הא א"ר יוחנן לעיל (חולין קיח: ) יש יד לפחות מכזית ושומר לפחות מכפול וא"כ ע"כ אחרים לאו שיעורא קאמרי כדאקשינן ושנינן לעיל דהכא אתא לפרושי מילתא דאחרים דלא תטעה לאוקמיה ביד ולמימר דהוי דוקא ומהך מילתא לא הוה שמעינן דסבירא ליה כאחרים דדלמא הא דאיצטריך לאחרים דאין זה שיעור משום דהכי הוה שמיע ליה מרביה דהשתא נמי דסבר ר' יוחנן הכי צ"ל כדפי' מדלא מוקי לה ביד והוי כפול דוקא כי היכי דמוקי לה רב ביד למיקם כר' יהודה אף ע"ג דמשמע דבשומר מיירי הכי נמי ה"ל לר' יוחנן לאוקומי ביד כי היכי דלהוי כפול דוקא
ה שרביט שריקנו פירש בקונטרס קופא קוש"ט ולא משמע כן דהא כתיב בכל הספרים שייר גרגיר אחד בכל שומר טמא מכלל דשרביט לאו היינו קופא שהוא שומר עצמו אלא הוא הקלח שהשומרים דבוקים בו שקורין ריי"ס שריקנו שהוציא האוכל מן השומרים טהור שייר גרגיר אחד לכל שומר ושומר טמא וקס"ד המקשה דמיירי כשנגע טומאה בשומר וכל הגרגרין שבשאר שומרים מצטרפין לכביצה אלמא יש שומר לפחות מכפול וקשיא לרבי חנינא דאמר הרי זה שיעור ואע"ג דאליבא דאחרים קאמר מ"מ פריך ה"ל לפרושי מלתייהו כמו שמפרש רבי יוחנן דאין זה שיעור ולא לפלוגי אחרים אהך ברייתא ומשני בקולחא דנגע בקולחא ומשום יד ולא בשומר ולפי מה שפי' מייתי מינה שפיר ראייה לקמן גבי אוכל דקס"ד דמיירי כגון שנגע בשומרים ומשום שומר ומצטרפין כל השומרים יחד אבל לפירוש הקונטרס דגריס שייר בה גרגיר אחד טמא צ"ל דלקמן ס"ד דמיירי בהרבה שרביטים כדפירש בקונטרס לקמן דאי לא מיירי אלא בחד א"כ לא איירי מידי בצירוף דלא איירי אלא בשומר אחד
ו הכא נמי בקולחא ומשום יד ואם תאמר א"כ מ"ל ריקנו ומה לי לא ריקנו כיון דקולחא הוי יד ליותר מכזית דלמאי דס"ד מעיקרא ניחא דקמשמע לן דאף על גב דליכא כפול הוי שומר ויש לומר דקמשמע לן דאף על גב דליכא כזית במקום אחד אלא כאן גרגיר וכאן גרגיר הוי קולחא יד
Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.