Chullin 49a — חולין מט.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה משני צדדין טרפה ולא אמרינן ליחזי אי קופא לבר אי קופא לגיו

רַשִׁ״י עובי בית הכוסות בסוף הכרס שקורים פנצ"א יש בו שעשוי ככובע ושפת דופנו כפולה שתי דפנות אדוקין זו בזו ושומן מחברן וקורין לו דובלו"ן מצד אחד שנקבה את דופן הפנימית ולא נקבה את השנית כשרה שחברתה מגינה עליה משני צדדין שנקבה השנית ויצאה לחלל הגוף טרפה ולא אמרינן היכא דלא נקבה אלא את האחת אי קופא לבר שנמצאת קופא שלה תחובה בדופן ופיה כולה בתוך הכרס ודאי מבחוץ נכנסה שנקבה את הוושט או כרס או דקין ובאת לחלל הגוף ומשם חזרה ונכנסה לעובי בית הכוסות ועברה כבר כולה את הדופן החיצון ולא הספיקה קופא שלה לעבור את דופן הפנימי דאי מבפנים באתה ועכשיו היא מתחלת לצאת דרך עובי בית הכוסות אין דרך הקופא לנקב ונימא טרפה אלא מדקתני כשרה שמעינן מינה כל היכא דמצינו למימר סמפונא נקט ועל כגון הכא די"ל דרך הוושט באת עד הלום ועכשיו היא מתחלת לנקב ואפילו קופא לבר לא טרפינן אוכלין ומשקין דחקוה ומתוך הדחק נכנסה קופא שלה בבשר הילכך אע"ג דקופא לבר הואיל ולא חזינן נקב יוצא לחוץ כשרה

ב אמרי התם כיון דאיכא אוכלים ומשקים אימא אוכלים ומשקים דחקוה

ג ההוא מחטא דאישתכח בסמפונא רבה דכבדא הונא מר בריה דרב אידי טריף רב אדא בר מניומי מכשר אתו שיילוה לרבינא אמר להו שקילו גלימא דטרופאי

רַשִׁ״י הונא מר טריף דקסבר נקובי נקיב שלא נכנסה אלא דרך הוושט ונקבה כרס או וושט או דקין ויצתה מכשר כיון דבסמפונא אישתכח אמרינן מי מיכוונה להכנס בסמפון זה אלא דרך הקנה נכנסה והקנה וקנה כבד סמוכין זה לזה בהתחלקן סמוך לריאה וגם קנה הלב וקנה הכבד מתחלקין לסמפונות בראשן האחד וי"ל שנכנסה מסמפוני הכבד לסמפוני קנה הכבד ומשם עלתה לכבד דרך הסמפונות שקילו גלימא דטרופאי שהאכילוה לכלבים קשייתא גרעין של תמרה

ד ההיא קשיתא דאישתכח במרה אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר הא ודאי סימפונא נקט ואתאי אע"ג דלא קא נפקא מירבל הוא דרביל ליה וה"מ דדיקלא אבל דזיתא מיבזע בזע

רַשִׁ״י סימפונא דכבד נקט ועל. דרך הקנה נכנסה דאי דרך הוושט נכנסה אינה ראויה לנקב כלום ולצאת משם ולחזור וליכנס כאן דרך נקב ואע"ג דלא נפקא שאינה יכולה לצאת דרך הסמפון כשרוצין להוציאה לפי שהסמפון דחוק מירבל הוא דרביל על ידי נענוע שנענעה הבהמה בהליכתה ימים רבים נכנסה תמיד מעט מעט במקום דחוק שאינה יכולה עכשיו לצאת. מירבל לשון כברה שמנענעים אותה כמו אייתי ארבלא וקמרבל באלו מציאות (ב"מ כו: ) מיבזע בזע במחט ומאן דטריף במחט טריף נמי בהא

ה א"ר יוחנן למה נקרא שמה ריאה שמאירה את העינים איבעיא להו לאכילה או ע"י סמנין

רַשִׁ״י לאכילה האוכלין אותה כמו שהיא או ע"י סמנין כשמערבין סממנין המאירין את העינים אף היא מסייעה עמם

ו ת"ש דאמר רב הונא בר יהודה אווזא בזוזא וריאה דידה בארבעה ואי ס"ד לאכילה לינקט בזוזא וליכול אלא ע"י סמנין

רַשִׁ״י אווזא בזוזא ריאה דידה בארבעה כשהאווז נלקח בדינר ריאה שלה שווה ד' לפי שהסממנין מעורבין בה ואי ס"ד כמות שהיא מאירה לינקוט אווז שלם עם הריאה בזוזא וליכול ומאי דקאמר. הכי גרסינן ואי ס"ד לאכילה לינקוט בזוזא וליכול היכא דממשמשא ידא דטבחא אני שמעתי במיצר החזה שמתוך הדחק היד קורעת בצפרניו. וכמדומה אני בכל מקום שהוא יודע שיכול לתלות כגון נקב העשוי בסכין או שתלשה מלמעלה בחזקה ואח"כ נמצא שם נקב: והילכתא תלינן

ז אינקבה ריאה היכא דממשמשא ידיה דטבחא תלינן או לא תלינן רב אדא בר נתן אמר תלינן מר זוטרא בריה דרב מרי אמר לא תלינן והלכתא תלינן

ח אמר רב שמואל בריה דרבי אבהו אבא מרישי כלי דרפרם הוה ואמר תלינן אמרוה קמיה להא דמר זוטרא בריה דרב מרי ולא קבלה

רַשִׁ״י מרישי כלי מריש דרשנין המשמיעין לעם את דבריו כשהיה דורש

ט אמר רב משרשיא כוותיה דאבוה דאבא מסתברא דהא תלינן בזאב

רַשִׁ״י אבוה דאבא רב אחא דהא תלינן בזאב דאמר בפ"ק (לעיל חולין ט.) בא זאב ונטל את בני מעיים והחזירן כשהן נקובין אין אומרים במקום נקב נקב

י מורנא פליגי בה רב יוסף בר דוסאי ורבנן חד אמר קודם שחיטה פריש וחד אמר לאחר שחיטה פריש והלכתא לאחר שחיטה פריש:

רַשִׁ״י מורנא תולעת היוצאה מן הריאה ונקבה קודם שחיטה פריש מן הריאה ונקבה ונטרפה

יא ר"ש אומר עד שתינקב: אמר רבה בר תחליפא א"ר ירמיה בר אבא עד שתינקב לסמפון גדול

יב יתיב רב אחא בר אבא קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר אמר רבי מלוך א"ר יהושע בן לוי הלכה כר"ש א"ל מלוך ערבאה קאמרת אין הלכה כר"ש קאמר

רַשִׁ״י מלוך ערבאה הדר בערביים

יג כי סליק רבי זירא אשכחיה לרב ביבי דיתיב וקאמר א"ר מלוך א"ר יהושע בן לוי הלכה כר"ש א"ל חיי דמר דאנא ורבי חייא בר אבא ורב אסי איקלעינן לאתריה דרבי מלוך ואמרי ליה אי אמר מר הלכה כרבי שמעון ואמר לן אין הלכה כר"ש אמרי ואת מה בידך א"ל הכי א"ר יצחק בר אמי אריב"ל הלכה כר"ש

רַשִׁ״י ואת מה בידך רב ביבי שייליה לרבי זירא

יד ואין הלכה כרבי שמעון:

רַשִׁ״י אין הלכה כרבי שמעון קאמר לא אמר הלכה כרבי שמעון אלא אין הלכה כרבי שמעון קאמר ואין הלכה כרבי שמעון גמרא קא פסיק ליה. ובישיבה האחרונה נפסקו ההלכות הללו הפסוקות סתם בגמרא

טו ניקבה הקבה: אמר רבי יצחק בר נחמני א"ר אושעיא חלב שע"ג קבה כהנים נהגו בו היתר כרבי ישמעאל שאמר משום אבותיו וסימניך ישמעאל כהנא מסייע כהני

רַשִׁ״י כהנים שהקבה ניתנה להם מאת זובחי הזבח נהגו בו היתר לאכלו. ומשום רבי ישמעאל נקיט ליה וסימניך שהוא התירה ולא תשכח בשם מי נאמר ישמעאל כהנא מסייע כהני תמיד הוא עוזרן ומיקל להם ולקמיה מפרש היכא

טז מאי היא דתניא (במדבר ו, כג) כה תברכו את בני ישראל רבי ישמעאל אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים לכהנים עצמן לא למדנו כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקדוש ברוך הוא מברך לכהנים

רַשִׁ״י מאי היא היכא מסייע להם ואני אברכם רבי ישמעאל מוקי ליה אכהנים ורבי עקיבא מוקי ליה אישראל

יז רבי עקיבא אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים מפי גבורה לא למדנו כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקדוש ברוך הוא מסכים על ידם

יח אלא רבי עקיבא ברכה לכהנים מנא ליה אמר רב נחמן בר יצחק (בראשית יב, ג) מואברכה מברכיך

יט ומאי מסייע כהני דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל

רַשִׁ״י ומאי מסייע כהני הואיל ורבי עקיבא נמי אית ליה ברכה לכהנים מקרא אחרינא במקום ברכה לישראל אצל ברכת ישראל דהכי עדיפא דמשמע שמתברכין הן עם השאר

כ רבי ישמעאל שאמר משום אבותיו מאי היא דתניא (ויקרא ג, ג) את כל החלב אשר על הקרב

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א אבל דזיתא מבזע בזע פירש הקונטרס ולמאן דחייש במחט חייש נמי הכא ואם כן הוה דלא כהלכתא דקיימא לן הלכתא כרבי יוחנן דמכשיר לעיל אבל נראה דאפילו רבי יוחנן במחט הוא דתלינן שבאתה דרך הסמפונות אבל קשייתא דזיתא שהם גסים ואינן יכולין לבא בריווח דרך הסמפונות חיישינן שמא ניקבה הוושט וחזר ונכנס בכבד

ב כהנים נהגו בו היתר ה"ה ישראלים וכהנים דנקט לפי שהקבה ניתנה לכהנים

ג מאי מסייע כהני דמשום פעם אחת לא היה קוראהו מסייע כהני

ד והקדוש ברוך הוא מסכים על ידם ולרבי ישמעאל לא איצטריך קרא להכי דפשיטא דמסכים כיון שצוה להם לברך

ה ואברכה מברכיך ואפילו עובדי כוכבים המברכים את ישראל מתברכין כדאיתא בירושלמי דברכות דההוא עובד כוכבים דיהיב שלמא לרבי ישמעאל אמר לו מלתך כבר אמורה פירוש איני צריך להחזיר לך שלום שברכתך כתובה מואברכה מברכיך

ו שאמר משום אבותיו מאי היא דתניא כו' פירוש קבלה היתה בידו של רבי אושעיא דרבי ישמעאל משום אבותיו התיר אבל לא מתוך ברייתא זו דקדק ולא גרסינן דברי רבי ישמעאל שאמר משום אבותיו אלא דברי רבי ישמעאל סתם דהא במסקנא מהפכינן ליה ומפרש דמשום אבותיו דקאמר רבי אושעיא היינו משום אבותיו וליה לא ס"ל והא דקאמר הכא שאמר משום אבותיו מאי היא היינו אותה ברייתא שהתיר רבי ישמעאל חלב הקיבה שאתה אומר שהוא משום אבותיו מאי היא

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top