Kiddushin 7a — קידושין ז.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א ואקדש לך מקודשת מדין ערב ערב לאו אף ע"ג דלא מטי הנאה לידיה קא משעביד נפשיה האי איתתא נמי אע"ג דלא מטי הנאה לידה קא משעבדא ומקניא נפשה

רַשִׁ״י מדין ערב ממה שמצינו בתורה שהערב משתעבד למלוה אנו יכולין ללמוד מקודשת ואע"ג דממונא לאו של משלח הוא מקודשת כדמפרש ואזיל טעמיה לקמיה שיש להן אחריות אדם הוקש לקרקעות דכתיב (ויקרא כ״ה: מ״ו) והתנחלתם אותם לרשת אחוזה

ב הילך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני עבד כנעני לאו אף ע"ג דלא קא חסר ולא מידי קא קני נפשיה האי גברא נמי אע"ג דלא קא חסר ולא מידי קא קני לה להאי איתתא

רַשִׁ״י הילך מנה והתקדשי לפלוני והוא שלוחו אלא שמקדשה משלו מדין עבד כנעני דתנן במתני' לקמן (קידושין דף כב: ) קונה את עצמו בכסף ע"י אחרים שאחרים פודין אותו בממונן והוא קונה עצמו ויוצא לחירות ואע"ג דלא חסר איהו בהאי ממונא מידי

ג תן מנה לפלוני ואקדש אני לו מקודשת מדין שניהם ערב לאו אף ע"ג דלא קא מטי הנאה לידיה קא משעבד נפשיה האי איתתא נמי אע"ג דלא קא מטי הנאה לידה קא מקניא נפשה

רַשִׁ״י ואקדש אני לו לאותו פלוני במנה שתתן לו בשבילי מדין שניהם מבין שני הדינין הללו של ערב ושל עבד כנעני אנו למידין האי דקא מקני בעל העבד שהוא מקנה את העבד לחירות קא קני האי כסף שמקבל בפדיונו

ד מי דמי ערב האי דקא קני ליה קא חסר ממונא האי גברא קא קני לה להאי איתתא ולא קא חסר ולא מידי עבד כנעני יוכיח דלא קא חסר ממונא וקא קני נפשיה

ה מי דמי התם הך דקא מקני קא קני הכא האי איתתא קא מקניא נפשה ולא קא קניא ולא מידי ערב יוכיח אע"ג דלא קא מטי הנאה לידיה משעבד נפשיה

ו בעי רבא הילך מנה ואקדש אני לך מהו אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא מקודשת אמר ליה רב אשי למר זוטרא אם כן הוה ליה נכסים שיש להם אחריות נקנין עם נכסים שאין להם אחריות

רַשִׁ״י ואקדש אני לך וכשנתנו לו א"ל התקדשי לי מקודשת ואע"ג דלא מטי הנאה לידה ואקדש אני לך והוא קיבלו ואמר לה התקדשי לי בכך עם נכסים שאין להם אחריות שמוכר או נותן לו קרקעות ומטלטלין וזה מושך המטלטלין והקרקעות קנויים לו במשיכת המטלטלין

ז ואנן איפכא תנן נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה אמר ליה מי סברת דאמרה ליה אגב הכא באדם חשוב עסקינן דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא ליה נפשה

רַשִׁ״י ואנן איפכא תנן שצריך לקנות הקרקע באחד מן הדברים שהקרקע נקנה בהן כגון כסף או שטר או חזקה דנעל וגדר ופרץ כל שהוא והמטלטלים נקנים אגבן באדם חשוב עסקינן שאינו רגיל לקבל מתנות בההיא הנאה כו' שתרצה זאת לתת פרוטה לאדם שיפייסנו לזה לקבל הימנה מתנה

ח איתמר נמי משמיה דרבא וכן לענין ממונא וצריכא

רַשִׁ״י וכן לענין ממונא הנך שמעתא דרבא דילפינא קידושין מדין ערב ומדין עבד כנעני כן לענין ממונא מכר לו שדה ואמר לו תן הכסף לפלוני ושדי מכורה לך בו קנה מדין ערב הילך מנה ותהא שדך מכורה לפלוני קנה אותו פלוני השדה מדין עבד תן מנה לפלוני ותקנה לו שדי בו קונה מדין שניהם

ט דאי אשמועינן קידושין משום דהא איתתא ניחא לה בכל דהו כדריש לקיש דאמר ר"ל טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו אבל ממונא אימא לא

רַשִׁ״י ניחא לה להיות נקנית בכל דהו בקנין כל שהוא ואפילו בטובת הנאה בעלמא טן דו בגופים שנים בעל ואשתו ואפילו אינו לה אלא לצוות בעלמא

י ואי אשמועינן ממונא משום דאיתיהיב למחילה אבל קידושין אימא לא צריכא:

רַשִׁ״י דאיתיהיב למחילה שאדם רשאי למחלו

יא אמר רבא התקדשי לי לחציי מקודשת חצייך מקודשת לי אינה מקודשת אמר ליה אביי לרבא מאי שנא חצייך מקודשת לי דאינה מקודשת אשה אמר רחמנא ולא חצי אשה ה"נ איש אמר רחמנא ולא חצי איש

רַשִׁ״י אשה אמר רחמנא כי יקח איש אשה איש אמר רחמנא כי יקח איש

יב א"ל הכי השתא התם איתתא לבי תרי לא חזיא אלא גברא מי לא חזי לבי תרי וה"ק לה דאי בעינא למינסב אחריתי נסיבנא

רַשִׁ״י איתתא לבי תרי להנשא להם אי אפשר הילכך האי לא קדיש אלא פלגא וחצייה נשאר לאחר א"כ אינה מקודשת לזה

יג אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא וניפשטו לה קידושי בכולה מי לא תניא האומר רגלה של זו עולה תהא כולה עולה

רַשִׁ״י ניפשטו קידושי בכולה כי אמר חצייך מקודשת לי דהא מקודשת בלשון הקדש קאמר לה

יד ואפי' למ"ד אין כולה עולה ה"מ היכא דמקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל מקדיש דבר שהנשמה תלויה בו הויא כולה עולה

רַשִׁ״י ואפי' למ"ד כו' פלוגתייהו במסכת תמורה התם בהמה היא ושלו היא ואין מעכב על ידו מלהתקדש לפיכך יש כח במאמרו לפשוט והכא דעת אחרת יש חשובה כמותו המעכבת בדבר שאם אין אשה רוצה אינם קידושין וזו לא נתרצה אלא לחציה לפיכך אין דיבורו תפיס בה

טו מי דמי התם בהמה הכא דעת אחרת

טז הא לא דמיא אלא להא דאמר רבי יוחנן בהמה של שני שותפין הקדיש חציה וחזר ולקחה והקדישה קדושה ואינה קריבה

רַשִׁ״י הא לא דמיא כו' מסקנא דתירוצא הוא אין דבר זה דומה אלא לבהמה של שני שותפין דאיכא דעת אחרת המעכבת בה והתם לא אמרי' דתקדש כולה ע"פ האחד ואינה קריבה הואיל ובתחלת הקדישה לא נראית לקרב שלא קידשה אלא חציה ותמכר ויקריב אחרת בדמיה

יז ועושה תמורה ותמורתה כיוצא בה

רַשִׁ״י ועושה תמורה אם המיר בה ותמורתה כיוצא בה דאינה קריבה דמכח קדושה דחויה באתה

יח שמע מינה תלת

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א אם כן הו"ל נכסים שיש להם אחריות פי' בקונטרס דאדם הוקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם לרשת אחוזה וקשה דההוא קרא כתיב בעבד אבל בן חורין לא איתקש אלא דוקא בדמי עלי לפי ששמין אותו כעבד כדאיתא בפ"ק דסנהדרין (דף טו.) ועבד נמי פלוגתא היא בפ"ק דב"ק (דף יב.) אי כמקרקעי אי כמטלטלי דמי ונראה דלאו דוקא יש להם אחריות אלא אף כי נמי אין להם אחריות לא מצינו מטלטלין נקנין אגב מטלטלין דנכסים שאין להם אחריות לא שייך בהו אגב א"נ י"ל דה"ק ע"כ אי אשה נקנית אגב מטלטלין שדה נמי נקנה אגב מטלטלין שהרי קנין כסף דאשה ילפינן משדה קיחה קיחה ואם אין שדה נקנה מהיכא תיתי באשה

ב ונפשטו קידושי בכולה מי לא תניא כו' תימה דבריש תמורה (דף יא: ) יליף רגלה של זו עולה ובדבר שהנשמה תלויה בו מקרא דכתיב כל אשר יתן ממנו לה' וגבי אשה לא כתיב קראי וא"כ מאי פריך הא לא דמו להדדי ונראה שלכך דקדק רש"י ופירש דהא מקודשת בלשון הקדש קאמר לה וכדאמר בריש פירקין דאסר לה אכ"ע כהקדש שאדם עושה אותה כהקדש לפיכך יש להיות דינה כהקדש אבל אם היה אומר מאורסת או חד מהנהו לישני דלעיל (קידושין דף ו.) על זה לא היה מקשה ונפשטו קידושי בכולה לפירוש זה

ג ואפי' למאן דאמר אין כולה עולה התם (תמורה יא: ) מפרש למאן דאמר דאין כולה עולה מה יעשה ממנה וקאמר דימכרנה לצרכי עולות חוץ מדמי הרגל שהקדיש ופריך היאך יפטר זה מעולתו הא הויא ליה עולה חסירה ומשני כגון דאמר הרי עלי עולה כמו שאמצאנה

ד וחזר ולקחה הא דנקט וחזר ולקחה ולא נקט בהמה של שני שותפין שהקדיש כל אחד חציה משום דלא שייך התם ועושה תמורה ותמורתה כיוצא בה דשותפין אין ממירין כדאמר בתמורה (דף יג.) ובפ"ק [דזבחים] (דף ו.)

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top