א
והגדול יוצא בה דרך עראי חייבת בציצית אין הקטן מתכסה בו ראשו ורובו אע"פ שהגדול יוצא בה עראי פטורה וכן לענין כלאים
רַשִׁ״י
והגדול יוצא בה עראי שאינו בוש לצאת בה לשוק
ב
והוינן בה מאי וכן לענין כלאים אילימא וכן לענין איסורא דכלאים והא אנן תנן אין עראי בכלאים
רַשִׁ״י
אילימא וכן לענין איסורא דכלאים דאי אין קטן מתכסה בה אין בה משום כלאים אם נארג בה כלאים והתנן אין עראי בכלאים כלומר אין דין עראי בכלאים שאע"פ שאין הגדול יוצא בה עראי יש בה משום כלאים אם נארג בה כלאים
ג
ואמר רב נחמן בר יצחק וכן לענין סדין בציצית
רַשִׁ״י
ואמר רב נחמן מאי וכן לענין כלאים וכן לענין סדין בציצית אלמא ציצית בטלית שאין בה שיעור יש בה משום כלאים
ד
אלא מאי פטורה הטיל למוטלת
רַשִׁ״י
אלא מאי פטורה דקאמר לעיל ואפילו בטלית פטורה כגון הטיל למוטלת דכי שריא רחמנא כלאים בציצית לגמרי אישתרו
ה
והא אמרה רבי זירא חדא זימנא חדא מכלל דחבירתה איתמר
רַשִׁ״י
חדא זימנא לעיל הטיל למוטלת כשרה וכיון דמתכשרא בהנך בתראי וכל שכן בקמאי אי הוה פסיק לבתראי פשיטא דאין בה משום כלאים דהא כולה ציצית מיקרו חדא מכלל חברתה איתמר מכלל דהטיל למוטלת כשרה איתמר הך דכלאים
ו
ת"ר טלית כפולה חייבת בציצית ורבי שמעון פוטר ושוין שאם כפלה ותפרה שחייבת
רַשִׁ״י
טלית כפולה שהיתה ארוכה כשתים וכפלה ורבי שמעון פוטר שאם תפשט נמצאת ציציות באמצעיתה שאם תפרה חייבת דלא תפשט
ז
תפרה פשיטא לא צריכא דנקטה בסיכי
רַשִׁ״י
דנקטה בסיכי ברוק"ש ל"א תפירה רחבה בשטי"ר וקשיא לי הא דאמר בסוף הקומץ (לעיל מנחות לז: ע"ש) האי מאן דחייטיה לגלימא כו'
ח
רבה בר הונא איקלע לבי רבא בר רב נחמן חזייה דהוה מיכסי טלית כפולה ורמי ליה חוטי עילוי כפילא איפשיטא ואתא חוטא וקם להדי רישיה
רַשִׁ״י
איפשיט הטלית היו ציצית באמצעיתה שהיתה רחבה כפלים בקומתו והיתה כפולה והכפל מוטל על ראשו ושני הראשין של טלית למטה מאחוריו ושתי ציציות היו בקרן האחד ושנים בשני ראשי הכפל מקום שארכו כלה וכשנפשטה היה חבוי כולו בה ונמצאו שתי ציציות של כפל באמצע הטלית כנגד ראשו של רבא
ט
אמר ליה לאו היינו כנף דכתב רחמנא באורייתא אתא שדייה איכסי גלימא אחריתי
רַשִׁ״י
לאו היינו כנף דהא באמצעיתה עומדין
י
אמר ליה מי סברת חובת גברא הוא חובת טלית הוא זיל רמי לה
רַשִׁ״י
מי סברת חובת גברא הוא לקיים מצות ציצית באחת מהן דתיפטר בהך אחריתי חובת טלית הוא ואפילו עשר יש לך טעונות ציצית
יא
לימא מסייע ליה חסידים הראשונים כיון שארגו בה שלש היו מטילין בה תכלת שאני חסידים דמחמרי אנפשייהו
רַשִׁ״י
מסייע ליה דחובת טלית הוא הראשונים כו' ואי חובת גברא הוא למה לה ציצית עד שיתכסה בה
יב
ופליגא דמלאכא דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא אמר ליה קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית של תכלת מה תהא עליה
רַשִׁ״י
ופליגא דמלאכא דרבה בר רב הונא דהמלאך אומר דחובת גברא היא דמיכסי סדינא דלא הוה ליה ציצית כדאמרינן לעיל משום כסות לילה סרבלא כגון אותן שלנו שהן עגולין ואין לה אלא שני כנפים [למטה] דפטורה מציצית [סרבלא מנט"ל בלע"ז]
יג
אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן
יד
אי אמרת בשלמא חובת גברא הוא היינו דמחייב דלא קא רמי אלא אי אמרת חובת טלית הוא הא לא מיחייבא
רַשִׁ״י
הא לא מיחייבא הן טלית דסדין ודסרבלא ומאי איכפת ליה
טו
אלא מאי חובת גברא הוא נהי דחייביה רחמנא כי מיכסי טלית דבת חיובא כי מיכסי טלית דלאו בת חיובא היא מי חייביה רחמנא
רַשִׁ״י
נהי דחייביה רחמנא כי מיכסי טלית בת חיובא הראוי לציצית חייביה רחמנא לגברא לאהדורי בתר טלית דחיובא ולאכסויי בה מי [חייביה]
טז
אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר נפשך מציצית
רַשִׁ״י
אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר עצמך מציצית תבקש תחבולות לפטור עצמך מציצית. טצדקי תחבולות וחבירו בבבא קמא בפרק הכונס (בבא קמא דף נו.) כל טצדקי דאית לה למיעבד עבדה
יז
אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל כלי קופסא חייבין בציצית ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו שפטורה מ"ט (דברים כב, יב) אשר תכסה בה אמר רחמנא האי לאו לאיכסויי עבידא
רַשִׁ״י
כלי קופסא טליתות הראויין לציצית אף על פי שמקופלת ומונחת בקופסא חייבת בציצית דהואיל ועומדת היא להתכסות בה אשר תכסה בה קרינא ביה לכבודו לתכריכין
יח
בההיא שעתא ודאי רמינן ליה משום (משלי יז, ה) לועג לרש חרף עושהו
רַשִׁ״י
בההיא שעתא כשלובשין אותו למת ודאי רמינן ליה מטילין ביה ציצית דאי לא רמינא דמי כליעוג כלומר איפטר ליה ממצות
יט
אמר רחבה אמר ר' יהודה טלית שנקרעה חוץ לשלש יתפור תוך שלש לא יתפור
רַשִׁ״י
חוץ לשלש למעלה משלש אצבעות משפת הכנף יתפור ולא חיישינן דילמא פייש מידי מן חוט התפירה ויניחם ויוסיף עליו עד ד' חוטים לשם ציצית ואיכא תעשה ולא מן העשוי דהא חוץ לג' לא חזו לתלות ציצית כדאמרינן לקמן בתוך שלש הראוי להניח שם ציצית לא יתפור דהכא חיישינן להכי כדפרישנא
כ
תניא נמי הכי טלית שנקרעה חוץ לשלש יתפור תוך שלש רבי מאיר אומר לא יתפור וחכ"א יתפור
כא
ושוין שלא יביא אפילו אמה על אמה ממקום אחר ובה תכלת ותולה בה ושוין שמביא תכלת ממקום אחר ותולה בה
רַשִׁ״י
ממקום אחר מטלית אחרת ויש בה תכלת ותולה בה משום דעל כנפי בגדיהם בעינן וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשיה ושוין שמביא תכלת מתיר ציצית מטלית אחרת ותולה בה דהכא ליכא ולא מן העשוי דהא צריך לחזור ולכורכה ולתקנה כאן כבתחילה
Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.