Nedarim 22b — נדרים כב:

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א לא עברינן ירדנא

רַשִׁ״י לא עברינן ירדנא עדיין לא עברנו את הירדן כשאירע אותו מעשה ולא הוינן בתחום א"י

ב אמר רבה בר רב הונא כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו שנאמר רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזמותיו רבי ירמיה מדיפתי אמר משכח תלמודו ומוסיף טיפשות שנאמר כי כעס בחיק כסילים ינוח וכתיב וכסיל יפרוש אולת רב נחמן בר יצחק אמר בידוע שעוונותיו מרובין מזכיותיו שנאמר ובעל חימה רב פשע

רַשִׁ״י כגובה אפו שיש לו חרון אין אלהים כל מזמותיו במחשבותיו אין שכינה חשובה כנגדו יפרוש אולת שמשתטה רב פשע שפשעיו מרובים

ג אמר רב אדא ברבי חנינא אלמלא (לא) חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד [מפני] שערכה של ארץ ישראל הוא מאי טעמא כי ברוב חכמה רב כעס

רַשִׁ״י מפני שערכה של ארץ ישראל הוא שכתוב בו ערך חלק של כל שבט ושבט ולא סגיא בלאו הכי ולפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה שאר הספרים להטריחן יותר

ד אמר רבי אסי אין נזקקין לאלהי ישראל חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא גנבה ושלא הכתו

רַשִׁ״י אין נזקקין להתיר לו נדרו לפי שנדר חמור הוא חוץ מקונם אשתי נהנית לי שאפילו נדר באלהי ישראל שאין אשתי נהנית לי נזקקין להתיר לו לפי שאמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים בידים לעשות שלום בין איש לאשתו לא כ"ש האי נדר אי נדר באלהי ישראל שהוא לשון נדר

ה ההיא דאתאי לקמיה דרב אסי אמר לה במאי נדרת באלהי ישראל אמר לה אי נדרת במוהי שהיא כינוי בעלמא מזדקיקנא לך השתא דלא נדרת במוהי אלא באלהי ישראל לא מזדקיקנא לך

ו רב כהנא איקלע לבי רב יוסף אמר ליה לטעום מר מידי אמר ליה לא מרי כולא לא טעימנא ליה אמר ליה לא מרי כולא לא טעימת ליה הניחא לרב כהנא דאמר לא מרי כולא אלא לרב יוסף אמאי אמר לא מרי כולא הכי הוא דקאמר ליה לא מרי כולא הוא דקאמרת הלכך לא טעימת ליה

רַשִׁ״י לא מרי כולא שהוא נשבע באדון העולם לא אוכל א"ל רב יוסף לא מרי כולא לא טעימת ליה הכי קאמר רב יוסף לא מרי כולא קאמרת בודאי לא טעימת ליה שאסור להתיר לך דהיינו כמי שנשבע באלהי ישראל [חסר הנה והעתקתיו מפירוש רבינו גרשום] הניחא לרב כהנא לפי שהיה מסרב בו רב יוסף נדר הכי אלא רב יוסף אמאי קאמר נמי לא מרי כולא [ה"ק לא מרי כולא קאמרת] בתמיה קא"ל רב יוסף כדאמרן

ז אמר רבא אמר רב נחמן הלכתא פותחין בחרטה ונזקקין לאלהי ישראל

ח משתבח ליה רבא לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא אמר לו כשיבא לידך הביאהו לידי הוה ליה נדרא למישרא אתא לקמיה דרב נחמן

ט אמר ליה נדרת אדעתא דהכי אמר ליה אין אדעתא דהכי אין כמה זימנין איקפד רב נחמן אמר ליה זיל לקילעך

רַשִׁ״י איקפד רב נחמן שלא היה יכול לומר לו דבר שהוא פתח לחרטה אמר ליה זיל לקילעך לביתך הואיל ואיני יודע לפתוח לך

י נפק רב סחורה ופתח פיתחא לנפשיה רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם והשתא דאיקפד רב נחמן אדעתא דהכי לא נדרי ושרא לנפשיה

רַשִׁ״י כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם שיהא דבר מקובל נמי בעיני הבריות הוי תפארת לעושיה והואיל דאיקפד רב נחמן שאין מתקבל עליו שנדרו חמור כ"כ שאינו יכול למצוא לו פתח אדעתא דהכי והכי לא נדרי

יא רבי שמעון ברבי הוה ליה נדרא למישרא אתא לקמייהו דרבנן אמרי ליה נדרת אדעתא דהכי אמר אין אדעתא דהכי אין כמה זימנין

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א אין נזקקין לאלהי ישראל דכיון שנשבע בשם שמים אין נזקקים לו חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע לו שלא הכת' וריצב"א ל"ג ונודע לו שלא הכתה דאם כן אפי' התרה נמי לא בעי דאמר כשם שנדרי שגגות מותרות כך שבועות שגגות מותרות אלא הכי גרסינן חוץ מקונם אשתי נהנית לי ותו לא ומיירי שהוא אמת שגנבה כיסו ושהכתה את בנו דהשתא בעי התרת חכם וקאמר דאפי' נשבע באלהי ישראל נזקקין להתירו משום שלום בית

ב לעושיה להקב"ה ותפארת לו מן האדם שבני אדם מקלסים אותו והשתא דאיקפד רב נחמן אדעתא דהכי וכו' פי' משום דליכא תפארת מן האדם אבל תפארת לעושיה שמא הוה כגון שנדר לקיים דבר מצוה ושריא לנפשיה פי' שע"י פתח זה נתחרט והפר לו נדרו וא"ת אמאי לא התיר לו רב נחמן מעיקרא ע"י חרטה דהא רב נחמן גופיה אמר לעיל הלכה פותחין בחרטה וי"ל דהיינו דוקא כשמתחרט מן הנדר מעיקרא אבל כשאינו מתחרט אלא מכאן ולהבא לא ולכך לא רצה להתירו עד שאמר אדעתא דהכי נדרת

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top