Nedarim 30b — נדרים ל:
א ההולכים מעכו ליפו דהלין יושבי יבשה נינהו אלא ממי שדרכן לפרש
ב ומאן דמתני אסיפא מתני הכי הנודר מיושבי יבשה אסור ביורדי הים ולא באלו ההולכים מעכו ליפו בלבד אלא אפילו במי שדרכו לפרש הואיל וסופו ליבשה סליק
ג מתני׳ הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותן
ד גמ׳ מאי טעמא מדלא קאמר מן הרואין לאפוקי דגים ועוברים
ה מתני׳ הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים
ו גמ׳ מאי טעמא מדלא קאמר מבעלי שיער
ז ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים מאי טעמא אנשים זימנין דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו אבל נשים לעולם מיכסו וקטנים לעולם מיגלו
ח מתני׳ הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים אסור מן הילודים רבי מאיר מתיר אף בילודים וחכמים אומרים לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להיוולד
ט גמ׳ לרבי מאיר ולא מיבעיא נולדים אלא ממאן אסור
י חסורי מיחסרא והכי קתני הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים אסור בילודים רבי מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים כי היכי דנודר מן הילודים מותר בנולדים
יא אמר ליה רב פפא לאביי למימרא דנולדים דמתיילדן משמע אלא מעתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים הכי נמי דאיתיילדן הוא
יב ואלא מאי דיילידו משמע אלא מעתה דכתיב הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו הכי נמי דהוה והא עדיין מנשה לא בא אלא משמע הכי ומשמע הכי ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם
יג וחכמים אומרים לא נתכוין זה אלא ממי שדרכו להיוולד לאפוקי מאי לאפוקי דגים ועופות
תּוֹסָפוֹת Tosafot
א מדלא קאמר הנודר מן הרואים כלומר מדלא קאמר האיש הנודר שהוא נודר מן הרואים את החמה שאז ודאי הוי משמע למעוטי סומין וא"ת הא דלא קאמר מן הרואים משום דאז הוי דגים בכלל (עוברים) והוא רצה שלא יהיה בכלל יש לומר דהשתא נמי כשאמר מרואי החמה הוו דגים בכלל כל כמה שלא נפרש שהחמה רואה אותן קאמר שהרי דגים רואין יפה החמה אבל חמה רואה אותן לא מיקרו הואיל ומכוסין במים לאפוקי דגים ועוברין דאין חמה רואה אותן דגים כדפי' ועוברים מכוסין במעי אמן אבל שאר בעלי חיים אסורין ומיהו בתבואה ופירות וכל דבר שאין בו רוח חיים שרי אע"ג דחמה רואה אותן דכיון שהזכיר רואי החמה משמע דוקא בעלי חיים שעשויים לראות החמה
ב אסור בקרחין ובעלו שיבות אע"פ שקרח אין לו שערות ובעלי שיבות מליאים שיער לבן ואין הראש שחור
ג מאי טעמא מדלא קתני מבעלי שער כלומר מדלא קאמר הנודר
ד אנשים זימנין מיכסו רישייהו וזימנין מגלו וניכר שחרותם לפעמים כשראשם גלוי ואע"ג דאיכא קרחין ובעלי שיבות מ"מ כמה פעמים מגלין ראשן וגם מותרין לגלות באקראי בעלמא אפי' בפני כל העולם מה שאין כן בנשים קטנים לעולם מיגלו ואין חידוש כשהוברר שחרות שלעולם הוין כך ואין נקראין שחורי הראש אלא אותם שלפעמים ניכר שחרותם ועוד יש לפרש קטנים לעולם מיגלו בין זכרים בין נקבות ואפילו נקבות קטנות שאינן נשואות רגילות יפה בגלוי הראש ואין רגילין לקרות שחורי הראש אלא אנשים דכוותייהו בנשים אינם שחורי הראש
Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.