Englishעברית
Sign In Free Membership

Yevamot 37b יבמות לז:

Talmud Bavli · Seder Nashim · Masechet Yevamot — the complete daf with Rashi and Tosafot woven into the sugyot; the Rif and the Rosh linked below.

גודל הטקסט
מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א הלכתא אהלכתא

רַשִׁ״י הלכתא אהלכתא דקיימא לן משנת ר"א ב"י קב ונקי במסכת גיטין (דף סז.)

ב אמר אביי מנא אמינא לה דכל ספיקא לר' אליעזר בן יעקב כודאי משוי ליה

ג דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר הרי שבא על נשים הרבה ואין יודע על איזהו מהן בא וכן היא שבאו עליה אנשים הרבה ואינה יודעת מאיזה מהן קבלה נמצא אב נושא את בתו ואח נושא את אחותו ונתמלא כל העולם כולו ממזרין ועל זה נאמר (ויקרא יט, כט) ומלאה הארץ זמה

רַשִׁ״י קבלה נתעברה ונתמלא כל העולם כולו ממזרים מספק קרו להו ממזרים

ד ורבא אמר לך הכי קאמר זו מה היא

רַשִׁ״י זו מה היא לשון ספק

ה יתר על כן אמר ר' אליעזר בן יעקב לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה לזה ונמצא אח נושא את אחותו

רַשִׁ״י יתר על כן דאפי' הכא דע"י נישואין הוה והדבר מפורסם גזר ר"א בן יעקב מאן הויא ליומי מי חפצה לינשא לימים שאתעכב כאן דפקיעי כ"ע בשמייהו וקוראין לבתו על שמו ואם יבא בנו ממקום אחר ישמע שהיא בת אביו ויפרוש

ו איני והא רב כי איקלע לדרדשיר [מכריז] ואמר מאן הויא ליומא ורב נחמן כי איקלע לשכנציב [מכריז] ואמר מאן הויא ליומא

ז שאני רבנן דפקיע שמייהו

ח והאמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים

רַשִׁ״י שבעה נקיים שמא מחמת חימוד פרסה נדה בשעה שנתפייסה

ט רבנן שלוחייהו הוו משדרי ומודעי להו ואיבעית אימא לרבנן יחודי בעלמא הוא דמייחדי להו דאמר מר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו

רַשִׁ״י שלוחייהו הוו משדרי שבעה יומי קודם ביאתן

י תנא רבי אליעזר בן יעקב אומר לא ישא אדם אשתו ודעתו לגרשה משום שנאמר (משלי ג, כט) אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך:

יא ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא

יב ספק אמר אנא בר מיתנא הוא ונכסי דידי הוא ויבם אמר את בראי דידי את ולית לך ולא מידי בנכסי הוי ממון המוטל בספק וממון המוטל בספק חולקין

רַשִׁ״י ממון המוטל בספק שאין זה מוחזק בזה יותר מזה דאם זה בן המת אין ליבם בהן כלום ואם בן היבם הוא אין לו בהן כלום הלכך אין כאן מוציא מחברו להטיל עליו הראיה

יג ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא ספק אמר ההוא גברא בר מיתנא הוא ונכסי דידי הוא בני יבם אמרי את אחינו את ומנתא הוא דאית לך בהדן

רַשִׁ״י ספק ובני יבם הספק מוחזק בהן ביותר דממה נפשך אית ליה זכיה בגווייהו אבל בני יבם שמא אין להם חלק בהם שזה בן ראשון הוא וכולה שלו ומשום הכי סבור רבנן למימר היינו מתניתין בפ' נושאין על האנוסה דקתני ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון הוא לא יורש אותן לא זה ולא זה דבני ראשון מדחו ליה אצל בני אחרון ובני אחרון אצל בני ראשון והם יורשים אותו בין שניהם והכא אמרינן איפכא דהוא מוחזק יותר דהתם להכי מדחו ליה דאמרי ליה אייתי ראיה דאחונא את ושקול והכא נמי אמר להו האי אייתו ראיה דאחוכון אנא ושקולו

יד סבור רבנן קמיה דרב משרשיא למימר מתניתין היא דתנן הוא אינו יורש אותם והם יורשין אותו

טו והכא איפכא התם אמרי ליה אייתי ראיה ושקול

טז הכא אמר להו אייתו ראיה ושקולו

יז אמר להו רב משרשיא מי דמי התם אינהו ודאי ואיהו ספק הכא אידי ואידי ספק

רַשִׁ״י מי דמי התם אינהו ודאי שהן יודעין מכח מי הן באין לירש אידי ואידי ספיקא נינהו שאפילו הספק אין טוען טענת ודאי ואינו יודע מכח מי הוא בא לירש

יח אלא אי דמיא למתני' [להא] דמיא לספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם גופיה דהתם אמרי ליה אייתי ראיה דאחונא את ושקול

רַשִׁ״י בנכסי יבם גופיה התם מיתוקמא מתניתין דהוא לא יורש אותן דאמרי ליה אייתי ראיה ושקול אבל בההיא דלעיל שניהם ספק. ונראה בעיני דההיא מנתא דקמודו ליה שקיל ואידך הוי ממון המוטל בספק וחולקין הוא נוטל החצי ובין כולן החצי

יט ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם לבתר דפלג יבם בנכסי מיתנא

רַשִׁ״י לבתר דפלג יבם עם ספק בנכסי מיתנא כדאמרן לעיל דחולקין

כ בני יבם אמרי אייתי ראיה דאחונא את ושקול אמר להו ספק מה נפשייכו אי אחוכון אנא הבו לי מנתא בהדייכו ואי בר מיתנא אנא הבו לי פלגא דפלג אבוכון בהדאי

רַשִׁ״י אי אחוכון אנא הבו לי מנתא גבייכו ואי משום דשקלי אנא פלגא בנכסי מיתנא מהדרנא לכו ההוא פלגא ונחלוק הכל בשוה בין נכסי הראשון בין נכסי האחרון וכגון שהיו נכסי היבם מרובין ואביו מועטין

כא ר' אבא אמר רב קם דינא ר' ירמיה אמר הדר דינא

רַשִׁ״י קם דינא אחר שנעשה דין בנכסי המת אין זה יכול לחזור ולערער עליהם ומה שהוא שואל בנכסי היבם אמרי ליה אייתי ראיה הדר דינא ומהדרי ליה פלגא דנכסי מיתנא או פלג כולהו נכסי בשוה

כב לימא בפלוגתא דאדמון ורבנן קמיפלגי דתנן מי שהלך למדינת הים ואבדה לו דרך שדהו אדמון אמר ילך בקצרה וחכ"א יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באויר

רַשִׁ״י ואבדה דרך שדהו שהיתה שדהו מוקפת משדות אחרים והיה לו דרך על אחת מן הרוחות ואבדה ששכחו על איזה מן הרוחות היתה ילך בקצרה יתנו ביניהם דרך קצרה ולקמן מפרש לה

כג והוינן בה לרבנן שפיר קאמר אדמון ואמר רב יהודה אמר רב הכא במאי עסקינן כגון שהקיפוה ארבעה בני אדם מארבע רוחות

רַשִׁ״י שפיר קאמר אדמון דקסלקא דעתא שהקיפו אדם אחד מכל רוחותיו דאמר אורחיה גביה הוא ארבעה בני אדם דכל חד וחד מדחי ליה

כד א"ה מ"ט דאדמון ואמר רבא בארבעה דאתו מכח ארבעה וארבעה דאתו מכח חד כולי עלמא לא פליגי דמצו מדחי ליה

רַשִׁ״י דאתו מכח ארבעה שארבעה אנשים מכרום לאלו

כה כי פליגי בחד דאתי מכח ארבעה אדמון סבר מצי א"ל מכל מקום דרכי גבך הוא ורבנן סברי דא"ל אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרייהו ולא מצית לאשתעויי דינא בהדייהו

רַשִׁ״י אי שתקת שתקת ולא אעלה עליך בדמים יקרים

כו לימא ר' אבא דאמר כרבנן

כז ור' ירמיה דאמר כאדמון

כח אמר לך ר' אבא אנא דאמרי אפילו כאדמון עד כאן לא קאמר אדמון התם אלא משום דא"ל ממה נפשך

מְפָרְשִׁים Commentaries
תּוֹסָפוֹת Tosafot

א יחודי בעלמא הוו מיחדי ויש כאן פת בסלו כיון שאם היה רוצה היה בא עליה וכיון שפעמים לא היה בא עליה לא מיחמדא ולא חזיא דאי לא תימא הכי גם להתיחד הוה אסור כדאמר בפ"ק דכתובות (דף ד. ושם) גבי חתן אם פרסה אשתו נדה הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים ומשום נושא אשה במדינה אחרת נמי ליכא למיחש שאם היה אירע שבא עליה ונתעברה ממנו היה מוליכה עמו לעירו

ב וממון המוטל בספק חולקים אפילו רבנן דסומכוס (ב"ק לה: ) מודו הכא דלא שייך כאן המוציא מחבירו עליו הראיה שאין זה מוחזק יותר מזה והוי כמו הללו באין לירש והללו באין לירש דאמר במי שמת (ב"ב דף קנח: ) דיחלוקו

ג אמר רבי אבא קם דינא דוקא בתר דפלג אבל מקמי דפלג לא

ד דאמר ליה אי שתקת שתקת פי' ולא תטול כלום ולא כמו שפירש בקונט' אי שתקת ומוזילנא לך דהא קתני יקח לו דרך במאה מנה ובפ"ק דב"ק (דף ח.) גבי מכרן לאחד כולן נכנסו תחת הבעלים והויא אשה בזיבורית אע"פ שלקח עידית באחרונה משום אי שתקת כו' ולא מצי אמרה ליה לכי תהדר כיון שאין בא להפקיע מדינא ובחד דאתי מכח חד לא מצי למימר ואי לא מזבנינא לארבעה דהא פשיטא כיון דלא אתי מכח ארבעה לא שבקינן ליה ואם תאמר וארבעה דאתו מכח חד ליהדר ההוא חד דמי קצרה וי"ל דמצי אמר ליה לא מכרתי אלא מה שיש לי בה

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top