Zevachim 62a — זבחים סב.

Talmud Bavli · Seder Kodashim · Masechet Zevachim — the complete daf with Rashi and Tosafot woven into the sugyot; the Rif and the Rosh linked below.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot

א ולא על גבי מחילות

ב אמר רב יוסף לאו היינו דתניא (עזרא ג, ג) ויכינו (את) המזבח על מכונותיו שהגיעו לסוף מדותיו והכתיב (דברי הימים א כח, יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל

רַשִׁ״י אמר רב יוסף לאו היינו דתניא כו' רב יוסף חלה ונעקר למודו ופעמים שאמר דבר ונזכר ששנה היפך וחזר בו (נדרים דף מא.) והכא הכי אמר היכי אמרינן לעיל משום אש של שמים מסייעתן לא הוצרכו ליותר לאו היינו דתניא שאנשי כנסת הגדולה הגיעו לסוף מדותיו להם נגלה מקום המקודש למזבח מה שלא נגלה לשלמה והכתיב הכל בכתב שכל מקומות הקדושות ומדותיהן נכתבו לדוד אלמא במקדש ראשון נמי האי דלא עשאוהו גדול לאו משום דלא נגלה לשלמה המקום במדותיו והכתיב גבי מכבר מעשה רשת נחשת שנתנוהו תחת כרכובו מלמטה עד חציו הקיפוהו למזבח מאמצעו ולמעלה לבוש כמין היקף של כברה והוא עשוי נקבים נקבים ככברה ורשת של דגים ומגיע למעלה עד מתחת לכרכוב אלמא בקיר מזבח סביב הוה דאי בראש המזבח היכי קרי למכבר הנתון סביב הקיר תחת כרכובו

ג אלא אמר רב יוסף קרא אשכח ודרש (דברי הימים א כב, א) ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעולה לישראל כי בית מה בית ששים אמה אף מזבח ששים אמה

רַשִׁ״י אלא אמר רב יוסף קרא אשכח ודרש שנאמר לדוד ששים אמה במקום המזבח ושלמה לא הבין לדרשו והם דרשוהו והוסיפו עליו לפי הצורך להם ולששים אמה לא הוצרכו דאמרינן לקמן מדת ארכו ורחבו וקומתו אין מעכבין מה בית ס' אמה כדכתיב (מלכים א ו׳: ב׳) ששים אמה ארכו אף מזבח עד ששים אמה ראוי לו ומקודש המקום אם ירצו

ד בשלמא בית מינכרא צורתו אלא מזבח מנא ידעי

רַשִׁ״י בשלמא בית ידעו אנשי כנסת הגדולה מה קדוש לעזרה מה קדוש להיכל שניכרים צורתו יסודות החומות מנא ידעי מקומו היכא

ה אמר רבי אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו ור' יצחק נפחא אמר אפרו של יצחק ראו שמונח באותו מקום ור' שמואל בר נחמני אמר מכל הבית כולו הריחו ריח קטרת משם הריחו ריח אברים

ו אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח ואחד שהעיד להם על מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית

רַשִׁ״י שלשה נביאים חגי זכריה ומלאכי אחד העיד להם על המזבח שיש לו מקום להוסיף עד ששים אמה על מקום המזבח היכן היה שמקריבין אע"פ שאין בית דקדושת הבית קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא

ז במתניתא תנא ר"א בן יעקב אומר שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב אשורית

רַשִׁ״י שתכתב אשורית שמתחילה ניתנה להם בכתב עברי כתב ליבונאה כדאמר בסנהדרין (דף כא: )

ח ת"ר קרן וכבש ויסוד וריבוע מעכבין מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין מנה"מ אמר רב הונא אמר קרא (שמות כז, א) המזבח כל מקום שנאמר המזבח לעכב

רַשִׁ״י וריבוע אם אין המזבח מרובע שכל מקום שנאמר המזבח לעכב דהמזבח משמע כשהוא כן הוא דמיקרי מזבח ואי לא לא ובקרן כתיב (ויקרא ד׳: ל׳) קרנות המזבח וביסוד כתיב (שם) אל יסוד המזבח ובכבש כתיב אל פני המזבח (שם ו) והוא הכבש שהוא פניו של מזבח שעולים לו דרך שם כי היכי דחשיב צד מזרחית פני אהל מועד מחמת שהפתח שם ובריבוע כתיב (שמות כ״ז: א׳) רבוע יהיה המזבח

ט אלא מעתה כיור לרבי וסובב לרבי יוסי ברבי יהודה הכי נמי דמעכב דכתי' (שמות כז, ה) ונתתה אותה תחת כרכוב המזבח מלמטה ותניא איזהו כרכוב רבי אומר זה כיור רבי יוסי ברבי יהודה אומר זה הסובב

רַשִׁ״י אלא מעתה כיור לרבי כו' דכתיב בהו המזבח הכי נמי דמעכבי לרבי אם לא עשה ציורים של פרחים וציצים וקלעים סביב למזבח כמו סיידו וכיירו זה כיור ציורים סביב למעלה מאמצעו איזהו כרכוב וקס"ד אכרכוב דקרא קאי כרכוב לשון היקף חריץ עגולה כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין דף כה.) כל שעתיד לגרר לכרכב

י אין דתניא אותו היום נפגמה קרן מזבח והביאו בול של מלח וסתמוהו ולא מפני שכשר לעבודה אלא שלא יראה מזבח פגום שכל מזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד וריבוע פסול רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף הסובב

רַשִׁ״י אותו היום שנסך כהן צדוקי מי החג על רגליו ורגמוהו כל העם כדאמרינן בסוכה (דף מח: ) בול של מלח מלא אגרוף של מלח שמעתי לא שכשר לעבודת המזבח כל זמן שהקרן פגום כדמסיים ואזיל שכל מזבח שאין לו כו' אף הסובב ומדרבי יוסי ברבי יהודה נשמע לרבי דכיור מעכב

יא ת"ר איזהו כרכוב בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים אמה אטו הכהנים בין קרן לקרן הוו אזלי אלא אימא ומקום הילוך רגלי הכהנים אמה

רַשִׁ״י בין קרן לקרן אמה רוחב שכנגד בין קרנות היתה עמוקה ובולטת גובה מעט היה סביב לה בשפת המזבח מקום הילוך רגלי הכהנים אמה השתא משמע והיא היתה אמה של מקום הילוך אטו כהנים בין קרן לקרן הוו אזלי והלא כשיגיעו לקרן הקרן מעכבן מהיקף אלא ה"ק בין קרן לקרן ומקום הילוך רגלי הכהנים כמין חריץ עמוק ממקום המערכה משפת המזבח סביב ומקיף את מקום המערכה ורחבו של חריץ שני אמות אמה של בין הקרנות ואמה של מקום הילוך

יב והכתיב (שמות לח, ד) תחת כרכובו מלמטה עד חציו אמר רב נחמן בר יצחק תרי הוו חד לנוי וחד לכהנים דלא נשתרקו

רַשִׁ״י תרי הוו שני סובבין היו לו למזבח שעשה משה חד לנוי וחד לכהנים דלא נשתרקו סביב הקיר משעלה שש אמות גובה לרבי יוסי דאמר לעיל (זבחים דף נט: ) י' אמות גובהו היה היקף הבליטה קטנה חוגרתו סביב לנוי וזהו סובב וכיור דאפליגו ביה רבי ור' יוסי בר' יהודה לעיל ומתחת לאותו סובב נתנו המכבר ורחבו מגיע למטה עד חצי המזבח והוא היה סימן להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים כדאמרינן באיזהו מקומן (לעיל זבחים דף נג.) מהאי קרא התורה נתנה מחיצה כו' וחד לכהנים דלא נשתרקו ולמעלה בראש המזבח העמיקו סובב כמין חריץ עמוק דבר מועט להיות להם שפתו היקף מעקה קטן סביב שלא יחליקו

יג מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין א"ר מני ובלבד שלא יפחתנו ממזבח שעשה משה וכמה אמר רב יוסף אמה מחכו עליה (שמות כז, א) חמש אמות ארך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח

יד אמר ליה אביי דלמא מקום מערכה קאמר מר א"ל מר דגברא רבה הוא ידע מאי קאמינא קרי עלייהו

רַשִׁ״י דלמא מקום מערכה קאמר דהוי אמה שבין הקרנות ומקום הילוך ממעטין בו אמתים לכל צד פש ליה אמה על אמה

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א ולא על גבי מחילות בור של שיתין לא היה חשוב מחילה כיון דהוא צורך מזבח

ב אף מזבח ששים אמה והא דאמר (בסוף) [בריש] כיסוי הדם (חולין דף פג: ) קמוסיף אבניין היינו כשהיה המזבח עד ששים א"נ מגובה פריך התם אי נמי פריך קמוסיף שלא יהא רבוע שעל כל מליקת עוף אין יכולת לתת עפר בכל סביביו כדי לרבעו כמשפטו

ג אחד שהעיד להם על המזבח תימה קרא כתיב ביחזקאל (מג) והאריאל שתים עשרה אמות אלמא מקום המערכה כ"ד על כ"ד ומהאי קרא דרשינן במתני' דמדות (פ"ג מ"א) וי"ל דאי לאו עדות היינו מפרשי' עם מקום קרנות שלא לשנות ממזבח שלמה ואחד שמקריבין אע"פ שאין בית דקדושת בית קידשה לשעתה ולעתיד ולא דמי לקדושת הארץ דקי"ל דבטלה כדמוכח בפ"ק דחולין (ו: ) גבי בית שאן שיש חילוק ביניהם כדפרישית לעיל (זבחים סא. ד"ה מאי)

ד מדת ארכו ומדת רחבו אין מעכבין והא דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ומיירי אף גבי מזבח כדאיתא פרק כיסוי הדם (חולין פג: ) דמה בית ששים אף מזבח ששים היינו שיהא קדוש עד ששים אם ירצו להרחיבו ולא שיהא חובה לעשות כן

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top