Malbim Biur HaMilot on Zechariah 12 — מלבי"ם ביאור המילות על זכריה יב

וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא אָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל־הָעַמִּים כָּל־עֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃

מעמסה. היא המשא שאחר מעמיס עליו (ישעיה מ"ו א') שה' יעמיס האבן על שכמם לשרט בה את בשרם: העמים, גויי הארץ. עמים חשובים מן גוים (ישעיה א' ד'):

בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־יְהוָה אַכֶּה כָל־סוּס בַּתִּמָּהוֹן וְרֹכְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן וְעַל־בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת־עֵינַי וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן׃

בתמהון, בעורון. התמהון הוא בלב, והעורון הוא בעינים שאח"כ יוכה בעורון:

וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּיהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם׃

אמצה, שם במשקל שלוה עולה, הם אומץ וחוזק לי:

בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם׃

כיור. כמו תנור וכירים שהאש בתוכו, עי' התו"ה שמיני סי' ק"מ: עוד. פי' עדיין: תחתיה. היינו במקומה הראשון דהיינו בירושלים: