Metzudat David on Psalms 47 — מצודת דוד על תהלים מז

כָּל־הָעַמִּים תִּקְעוּ־כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה׃

תקעו כף. לשמוח בעת מלוך ה׳‎ על כל הארץ:

כִּי־יְהוָה עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל־כָּל־הָאָרֶץ׃

כי ה׳‎ וגו׳‎. כי אז ידעו שה׳‎ עליון נורא וכו׳‎ ר״‎ל שהוא עליון על הכל ונורא עליהם:

יִבְחַר־לָנוּ אֶת־נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר־אָהֵב סֶלָה׃

יבחר לנו. ר״‎ל יחזיר לנו את נחלתינו ויבחר אותה לנו לשבת בה כמאז: את גאון יעקב. זה בה״‎מ אשר אהוב הוא לעולם:

עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה יְהֹוָה בְּקוֹל שׁוֹפָר׃

עלה. אז יתעלה ויתרומם אלהים בתרועה כי יתקעו על הקרבנות: ה׳‎ בקול שופר. מוסב על עלה לומר עלה ה׳‎ בקול שופר וכפל הדבר במ״‎ש:

זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃

זמרו אלהים. זמרו לאלהים: זמרו. כפל הדבר להתמדתו:

כִּי מֶלֶךְ כָּל־הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃

זמרו משכיל. זמרו זמר העשוי בהשכל:

מָלַךְ אֱלֹהִים עַל־גּוֹיִם אֱלֹהִים יָשַׁב עַל־כִּסֵּא קָדְשׁוֹ׃

על כסא קדשו. להראות ממשלתו על כל:

נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי־אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה׃

נדיבי עמים. הנדיבים שבכל העמים יהיו נאספים לא״‎י וחוזר ומפרש שהם עם אלהי אברהם: מגיני ארץ. הם השרים שהם למגן ולחוזק לתשושי כח ור״‎ל כל שרי העמים המה לאלהים ובידו להוציא את ישראל מתחת ידיהם ולהביאם אל ארצם: מאוד נעלה. הוא מאוד מעולה ומרומם וכל אשר יחפוץ יעשה: