Metzudat Zion on Habakkuk 1 — מצודת ציון על חבקוק א

עַד־אָנָה יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ׃

שועתי. ענין צעקה: חמס. ענין עושק:

לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא׃

און ועמל. ענין מעשים רעים שאינם צודקים: תביט. ענין הסתכלות: ושוד וחמס. גזל ועושק: ויהי. ר״ל מתקיים ודוגמתו אהי מלכך אפוא (הושע י״ג:י׳): ומדון. מל׳ דין ומריבה:

עַל־כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא־יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת־הַצַּדִּיק עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל׃

תפוג. ענין רפיון וחלשות כמו נפוגותי ונדכיתי (תהלים לח): מכתיר. מסבב ככתר המסבב את הראש וכן אבירי בשן כתרוני (שם כב): מעוקל. ענין עקום כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה):

רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ כִּי־פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר׃

כי יסופר. אם יסופר:

כִּי־הִנְנִי מֵקִים אֶת־הַכַּשְׂדִּים הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַהוֹלֵךְ לְמֶרְחֲבֵי־אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא־לוֹ׃

מקים. ענין רוממות: המר. מר נפש ור״ל אכזרי: והנמהר. מל׳ מהירות משכנות. מקומות ששוכנים שם בני אדם:

אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא׃

איום. מל׳ אימה ופחד: ושאתו. מל׳ התנשאות ורוממות:

וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל׃

מנמרים. שם חיה קלת המרוץ: וחדו. ענין שנון וחריפות כמו כחרב חדה (ישעי׳ מט): ופשו. ענין ריבוי כמו כי תפושו (ירמיה ג): פרשיו. הם הרגילים לרכוב על הסוסים: יעפו. מל׳ עפיפה ופריחה: חש. ענין מהירות כמו חשתי ולא התמהמתי (תהילים קי״ט:ס׳):

כֻּלֹּה לְחָמָס יָבוֹא מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל שֶׁבִי׃

לחמס. ענין עושק: מגמת. ענין המחשבה והחשק ואין לו דומה ויתכן שהוא מלשון הגמיאיני נא (בראשית כ״ד:י״ז) וכמו שמלת שאף משותף לבליעה כמ״ש כי שאפני אנוש (תהילים נ״ו:ב׳) ולחשק כמ״ש ישאף צל (איוב ז׳:ב׳) כז יהיה מלת גמא משותף לשניהם:

וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לוֹ הוּא לְכָל־מִבְצָר יִשְׂחָק וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ׃

יתקלס. ענין לעג והתול כמו לקלס אתנן (יחזקאל טז): ורוזנים. שרים משחק. מל׳ שחוק ולעג: ויצבור. ענין עשיית תל כמו שני צבורים (מ״ב י):

אָז חָלַף רוּחַ וַיַּעֲבֹר וְאָשֵׁם זוּ כֹחוֹ לֵאלֹהוֹ׃

חלף. ענין תמורה: רוח. ענין דעה ומחשבה: ואשם. ענין רשע:

הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם יְהוָה אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת יְהוָה לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ׃

וצור. על האל יאמר שהוא צור עולמים ר״ל חוזק העולמות: להוכיח. ענין גמול יסורים כמו ויוכח עליהם מלכים (תהילים ק״ה:י״ד): יסדתו. מל׳ יסוד:

טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל־עָמָל לֹא תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ׃

עמל. דבר שאינו הגון: תחריש. תשתוק: בבלע. ענין השחתה כמו בלע ה׳ (איכה ב):

וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם כְּרֶמֶשׂ לֹא־מֹשֵׁל בּוֹ׃

כרמש. הם בריות קטנות קצרי הרגל כמו רמש האדמה (בראשית ו):

כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ עַל־כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל׃

בחכה. שם כלי צדיה כמו תמשוך לויתן בחכה (איוב מ׳:כ״ה): העלה. מלשון עליה: יגורהו. ענין אסיפה כמו אגרה בקציר (משלי ז): בחרמו. במכמרתו מיני פח ורשת כמו משטח חרמים (יחזקאל כ״ו:ה׳) וכמו ופרשי מכמורת (ישעיה יט):

עַל־כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה׃

בהמה. בהם ר״ל על ידם: בריאה. מאכל בריאה ר״ל שמנה וכן ועגלון איש בריא (שופטים ד):

הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמוֹ וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל׃

יריק. מל׳ ריקות: