Metzudat Zion on Habakkuk 3 — מצודת ציון על חבקוק ג

תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת׃

שגיונות. מלשון שגיאה וכן שגיון לדוד (תהלים ז):

אֱלוֹהַ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר־פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃

מתימן. הוא ארץ אדום שהוא בדרומה של א״י: סלה. לעולם: הודו. ענין הדר ופאר: ותהלתו. ענין הארה וזוהר כמו בהלו נרו (איוב כ״ט):

וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה׃

ונגה. ענין הארה וזריחה כמו מנוגה נגדו (תהלים יח): קרנים. הושאל על הממשלה והתחזקות ע״ש שבע״ח בעלי הקרן יתחזקו בהם: חביון. מל׳ חבוי וגנוז כמו חבי כמעט רגע (ישעיהו כ״ו:כ׳): עזו. ענין חוזק ועל הארון יאמר שהוא חזקו של ישראל:

לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו׃

דבר. מגפה: רשף. גחלי אש כמו רשפיה רשפי אש (ש״ה ח): לרגליו. ר״ל עם ביאתו וכן ויברך ה׳ אותך לרגלי (בראשית ל׳:ל׳):

עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ׃

ויתר. ענין דלוג והעתק כמו ויתר ממקומו (איוב לז): ויתפוצצו. ענין הפיזור עם השבר והריצוץ וכן ככלי יוצר תנפצם (תהילים ב׳:ט׳): עד. עניינו כמו עולם: שחו. ענין השפלה כמו וישח אדם (ישעיה ב): הליכות. ענין הנהגה:

תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן׃

תחת. בעבור: און. ענין שקר ודבר שאינו הגון: ירגזון. ענין חרדה יריעות. ר״ל יריעות האוהל:

הֲבִנְהָרִים חָרָה יְהוָה אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה׃

עברתך. מל׳ עברה וזעם:

עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע־אָרֶץ׃

עריה תעור. ענין גלוי כמו ואת ערום ועריה (יחזקאל ט״ז:ז׳): מטות. שבטי ישראל:

רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים זֶרֶם מַיִם עָבָר נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא׃

יחילו. מל׳ חיל וחלחלה: זרם. ענין מרוצת המים כמו כזרם מים (ישעיה כח): נתן. ר״ל השמיע: תהום. עומק המים: נשא. ענין הרמה:

שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ׃

זבולה. ענין מדור כמו בית זבול (מ״א מ): לנוגה. ענין הארה: ברק. כן יקרא ברזל החנית כי אחר הלטוש יצהיר כברק וכן ברק חרבי (דברים לב):

בְּזַעַם תִּצְעַד־אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם׃

תצעד. ענין דריכת הרגל כמו ויהי כי צעדו (ש״ב ו): תדוש. מל׳ דישה:

יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת־מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד־צַוָּאר סֶלָה׃

מחצת. ענין הכאה ורציצה כמו מחץ ראש (תהלים קי): ערות. ענין גלוי כמו עריה בושת (מיכה א):

נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פרזו [פְּרָזָיו] יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר׃

נקבת. מל׳ נקב וחור: פרזיו. עיר שאינה מוקפת חומה נקראה פרוז כמו פרזות תשב ירושלים (זכריה ב׳:ח׳): יסערו. מל׳ רוח סערה: להפיצני. מל׳ הפצה ופיזור: עליצותם. ענין שמחה כמו עלץ לבי (ש״א ב): עני. ר״ל מעונה:

דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים׃

דרכת. ענין רמיסה והילוך: חומר. ענין תל וצבור כמו חמרים חמרים (שמות ח):

שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ׃

ותרגז. ענין חרדה: צללו. ענין תנועת הרעש כמו תצלנה אזניו (ירמיה יט): ותחתי. במקומי: אנוח. מל׳ מנוחה: יגודנו. מל׳ גדודי עם:

כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה־זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא־עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים׃

יבול. ענין צמח פרי כמו יבול הארץ (שופטים ו): כחש. ענין רזות כמו ובשרי כחש משמן (תהילים ק״ט:כ״ד): מעשה זית. פרי הזית: ושדמות. שדות תבואה כמו שדמות חשבון (ישעיה וז): גזר. ענין כריתה כמו אמרתי נגזרתי (איכה ג): ממכלה. הוא דיר הצאן כמו ממכלאות צאן (תהלים עח): ברפתים. הוא בית הבקר ובדרז״ל מצאה ברפת (ב״ב לב):

וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי׃

אעלוזה. ענין שמחה כמו ועלזו לפניו (תהלים סח):

יְהוִהּ אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי׃

חילי. מל׳ חיל עם: כאילות. שם חיה הממהרת לרוץ: במותי. ענין גובה כמו במתי ארץ (עמוס ד): ידריכני. מל׳ דרך והילוך: למנצח. בעלי השיר יקראו מנצחים כי הדרך לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה: בנגינותי. מל׳ נגון: