Metzudat Zion on Ezra 4 — מצודת ציון על עזרא ד

וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן כִּי־בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃

צרי. אויבי:

וַיְהִי עַם־הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם־יְהוּדָה ומבלהים [וּמְבַהֲלִים] אוֹתָם לִבְנוֹת׃

מרפים. מל׳ רפיון: לבנות. כמו מלבנות:

וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל־יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד־מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרָס׃

וסוכרים. כמו ושוכרים בשין:

וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל־יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃

שטנה. ענין קטרוג:

וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כנותו [כְּנָוֺתָיו] עַל־ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ] מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית׃

כנותיו. ענינו רעיו וחבריו ובדרז״ל שבת ועבוד׳ כוכבים בכנותהון (כריתות ג) כן גרס הערוך ור״ל בכל דיניהם המתחבר אליהם: הנשתון. ענינו מפורש ואין לו דומה כי אם בזה הספר: ומתרגם. גם הוא ענין מפורש ובדרז״ל מאן דמתרגם לי חבית (ב״מ מא):

רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל־יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא׃

בעל טעם. ענינו היודע מיטב הדבור במליצה נאותה וכן וטע׳ זקנים יקח (איוב י״ב:כ׳): אגרא. כן יקרא כתב השלוח ע״ש שמאוסף בו דברים הרבה והוא מל׳ אוגר בקיץ (משלי י): כנמא. ענין אמירה וכן וינאמו נאם (ירמיה כ״ג):

דְּנָה פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא דִּי שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא עַבְדָיךְ אֱנָשׁ עֲבַר־נַהֲרָה וּכְעֶנֶת׃

פרשגן. ענין טופס הדבר וענינו כי משנה תורת משה (יהושע ח׳:ל״ב) ת״י פרשגן אורייתא:

יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי יְהוּדָיֵא דִּי סְלִקוּ מִן־לְוָתָךְ עֲלֶינָא אֲתוֹ לִירוּשְׁלֶם קִרְיְתָא מָרָדְתָּא ובאישתא [וּבִישְׁתָּא] בָּנַיִן ושורי [וְשׁוּרַיָּא] אשכללו [שַׁכְלִילוּ] וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ׃

ושוריא. חומות וכן אדלג שור (תהלים י״ח): שכלילו. ענין גמר והשלמה וכת״א על ויכלו השמים (בראשית ב׳): ואושיא. ענין יסוד כמו לאשישי קיר חרשת (ישעיה ט״ז): יחיטו. מל׳ חוט ר״ל יחברו כאלו תפרם בחוט ע״י המחט:

כְּעַן יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן מִנְדָּה־בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא יִנְתְּנוּן וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק׃

מנדה. זה מס המלך המוטל על כל בני המדינה ביחד: בלו. הכסף גולגלתא והלך. הוא תשודה המביאים למלך בעת יעבור אליהם: ואפתום. הוא ענין הכנסה ואין לו דומה:

כְּעַן כָּל־קֳבֵל דִּי־מְלַח הֵיכְלָא מְלַחְנָא וְעַרְוַת מַלְכָּא לָא אֲ‍רִיךְ לַנָא לְמֶחֱזֵא עַל־דְּנָה שְׁלַחְנָא וְהוֹדַעְנָא לְמַלְכָּא׃

מלח. ענין חרבן כמו ארץ מלחה (ירמיה י״ז): וערות. מל׳ ערוה ר״ל בזיון: אריך. מענין יפה וכשר ובדרז״ל מאה פלפלין במאה ועשרים ואריך (ב״מ עה) ור״ל והדבר יפה וישר ואין בו משום רבית:

דִּי יְבַקַּר בִּסְפַר־דָּכְרָנַיָּא דִּי אֲבָהָתָךְ וּתְהַשְׁכַּח בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא וְתִנְדַּע דִּי קִרְיְתָא דָךְ קִרְיָא מָרָדָא וּמְהַנְזְקַת מַלְכִין וּמְדִנָן וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ מִן־יוֹמָת עָלְמָא עַל־דְּנָה קִרְיְתָא דָךְ הָחָרְבַת׃

יבקר. יחפש כמו אבקר את צאני (יחזקאל ל״ד:י״ב): ואשתדור. ענינו סרבנות ומרידה והוא מלשון שדר שהוא שליחות בלשון ארמי כי כן דרך המורדים לשלוח שלוחים לשאול עזר להחזיק ידם:

וּמִנִּי שִׂים טְעֵם וּבַקַּרוּ וְהַשְׁכַּחוּ דִּי קִרְיְתָא דָךְ מִן־יוֹמָת עָלְמָא עַל־מַלְכִין מִתְנַשְּׂאָה וּמְרַד וְאֶשְׁתַּדּוּר מִתְעֲבֶד־בַּהּ׃

טעם. ענינו צווי וגזירה ועצה כמו מטעם המלך (יונה ג):

וּזְהִירִין הֱווֹ שָׁלוּ לְמֶעְבַּד עַל־דְּנָה לְמָה יִשְׂגֵּא חֲבָלָא לְהַנְזָקַת מַלְכִין׃

וזהירין. הוא מל׳ זהירות הידוע בדרז״ל שהוא כענין זריזות אלא שזריזות הוא להשמר שלא תבוא הדבר לידו וזהירות הוא להשמר ממנה בעת באה לידו: שלו. משגה ושגגה וכן על השל (ש״ב ו׳):