Metzudat Zion on Job 32 — מצודת ציון על איוב לב

וַיִּשְׁבְּתוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מֵעֲנוֹת אֶת־אִיּוֹב כִּי הוּא צַדִּיק בְּעֵינָיו׃

וישבתו. נחו ופסקו כמו שבת נוגש (שם יד):

וֶאֱלִיהוּ חִכָּה אֶת־אִיּוֹב בִּדְבָרִים כִּי זְקֵנִים־הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים׃

חכה. המתין כמו לכן חכו לי (צפניה ג):

וַיַּעַן אֱלִיהוּא בֶן־בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וַיֹּאמַר צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל־כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֺּת דֵּעִי אֶתְכֶם׃

זחלתי. ענין אימה ופחד והוא מל׳ דחלתי בחלוף הזי״ן בדל״ת וכן ימי נזעכו (לעיל יז) שהוא מלשון נדעכו בדלי״ת: מחות. מלהגיד כמו ואחותי באזניכם (לעיל יב):

הֵן הוֹחַלְתִּי לְדִבְרֵיכֶם אָזִין עַד־תְּבוּנֹתֵיכֶם עַד־תַּחְקְרוּן מִלִּין׃

הוחלתי. ענין המתנה כמו ויחל עוד (בראשית ח): אזין. אקשיב באזני:

וְעָדֵיכֶם אֶתְבּוֹנָן וְהִנֵּה אֵין לְאִיּוֹב מוֹכִיחַ עוֹנֶה אֲמָרָיו מִכֶּם׃

ועדיכם. ואליכם כמו תגע עדיך (לעיל ד):

פֶּן־תֹּאמְרוּ מָצָאנוּ חָכְמָה אֵל יִדְּפֶנּוּ לֹא־אִישׁ׃

ידפנו. ענין כתישה ודחיה כמו עלה נדף (ויקרא כו):

וְלֹא־עָרַךְ אֵלַי מִלִּין וּבְאִמְרֵיכֶם לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ׃

ערך. סדר:

וְהוֹחַלְתִּי כִּי־לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא־עָנוּ עוֹד׃

עמדו. שתקו וכן עמדתי ותתבונן בי (לעיל ל):

כִּי מָלֵתִי מִלִּים הֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִי׃

מלתי. כמו מלאתי באל״ף: הציקתני. ענין צר ודחוק כמו לא מוצק תחתיה (לקמן לו): רוח בטני. חלל בטני ואוירו:

הִנֵּה־בִטְנִי כְּיַיִן לֹא־יִפָּתֵחַ כְּאֹבוֹת חֲדָשִׁים יִבָּקֵעַ׃

כאובות. כנאדות ואין לו דומה במקרא:

אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח־לִי אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה׃

וירוח. מל׳ הרווחה והוא הפוך הדחק:

אַל־נָא אֶשָּׂא פְנֵי־אִישׁ וְאֶל־אָדָם לֹא אֲכַנֶּה׃

אכנה. מל׳ כנוי שאינו שם העצמי וכן ובשם ישראל יכנה (ישעי׳ מד) והדרך הוא שהרוצה להעלים שם מי מפני הכבוד וכדומה אז מזכירו בכנוי כאלו הכוונה על אחר:

כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה כִּמְעַט יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי׃

כמעט. ר״ל קרוב הדבר ומעט המרחק והכ״ף בא לאמתת הדבר: ישאני. ענין הבערה ושריפה כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א):