Metzudat Zion on Job 37 — מצודת ציון על איוב לז

אַף־לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ׃

ויתר. ענין קפיצה ודלוג כמו לנתר בהן על הארץ (ויקרא יא):

שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא׃

ברגז. ענין רעד וחרדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד): והגה. ענין דבור כמו ולשוני תהגה (שם לה):

תַּחַת־כָּל־הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאוֹרוֹ עַל־כַּנְפוֹת הָאָרֶץ׃

ישרהו. מל׳ ישר ושוה: כנפות. קצות:

אַחֲרָיו יִשְׁאַג־קוֹל יַרְעֵם בְּקוֹל גְּאוֹנוֹ וְלֹא יְעַקְּבֵם כִּי־יִשָּׁמַע קוֹלוֹ׃

גאונו. מל׳ גאוה: יעקבם. ענין סוף ואחרית כעקב הזה שהוא סוף הרגל:

כִּי לַשֶּׁלַג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ׃

הוא. כמו היה ובאו הוי״ו ואל״ף במקום היו״ד והה״א:

בְּיַד־כָּל־אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל־אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ׃

ביד. הוא כמו בתוך וכן ביד שני צנתרות (זכריה ד׳:י״ב): יחתום. יסתום ויסגיר כמו כי חתום הוא (ישעיה כט): אנשי מעשהו. יחסר הנסמך והראוי אנשי מעשה ומעשהו וכן הארון הברית (יהושע ג׳:י״ד) ומשפטו הארון ארון הברית:

וַתָּבֹא חַיָּה בְמוֹ־אָרֶב וּבִמְעוֹנֹתֶיהָ תִשְׁכֹּן׃

במו ארב. בארב כמו במו פי אתחנן (לעיל יט): ובמעונותיה. ענין מדור כמו מעון אתה היית (תהילים צ׳:א׳):

מִן־הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה וּמִמְּזָרִים קָרָה׃

וממזרים. מזלות וכן התוציא מזרות (לקמן לח), ובא הרי״ש במקום הלמ״ד וכן וידע אלמנותיו (יחזקאל י״ט:ז׳) והיא כמו ארמנותיו ובא הלמ״ד במקום הרי״ש: קרה. מל׳ קור החורף:

מִנִּשְׁמַת־אֵל יִתֶּן־קָרַח וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק׃

מנשמת. ענין נשיבת הרוח כמו מנשמת אלוה יאבדו (לעיל ד): קרח. הוא הגליד הנקפה מן הקור כמו משליך קרחו כפיתים (תהילים קמ״ז:י״ז): במוצק. במקום צר ודחוק כמו רחב לא מוצק (לעיל לז):

אַף־בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ׃

ברי. מל׳ ברור ונקי: יפיץ. יפזר כמו ואפיץ אותם (יחזקאל לו):

וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בתחבולתו [בְּתַחְבּוּלֹתָיו] לְפָעֳלָם כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עַל־פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה׃

בתחבולותיו. ענין ההתחכמות בדבר מה: תבל ארצה. מקום המיושב שבארץ נקרא תבל ור״ל במקום המיושב שבארץ או כפל המלה בשמות נרדפות כמו אדמת עפר (דניאל יב):

אִם־לְשֵׁבֶט אִם־לְאַרְצוֹ אִם־לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ׃

לשבט. ענין עונש הפורענות כמו בשבט עברתו (איכה ג): ימציאהו. ענין הזמנה והושטה כמו וכאורח איש ימציאנו (לעיל לד):

הַאֲזִינָה זֹּאת אִיּוֹב עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן נִפְלְאוֹת אֵל׃

עמוד. שתוק כמו עמדו לא ענו (לעיל לב):

הֲתֵדַע בְּשׂוּם־אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם וְהוֹפִיעַ אוֹר עֲנָנוֹ׃

והופיע. הזריח והוא מושאל על הגלות המטר והראותו:

הֲתֵדַע עַל־מִפְלְשֵׂי־עָב מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים׃

מפלשי. כמו מפרשי בחלוף הלמ״ד ברי״ש וכמו מזלות מזרות:

תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק׃

תרקיע. ענין פרישה ושטיחה כמו לרוקע הארץ (תהילים קל״ו:ו׳) ומשפטו התרקיע בה״א התימה וקצר בדבר המובן וכמוהו רבים: לשחקים. באה הלמ״ד במקום את וכן הרגו לאבנר (ש״ב ו): כראי. מלשון ראיה ומראה: מוצק. מלשון יציקה:

הַיְסֻפַּר־לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם־אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע׃

יבולע. ענין ההסתר כמו כבלע את הקדש (במדבר ד׳:כ׳):

וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם׃

בהיר. מאיר ומזהיר:

מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה עַל־אֱלוֹהַּ נוֹרָא הוֹד׃

מצפון. ענין טמון ונסתר ואחז בלשון מליצה נאותה על שזהב בא מפאת הצפון: זהב. רצה לומר מזוקק ונקי כזהב וכן המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד׳:י״ב): יאתה. יבא כמו ואתה מרבבות קדש (דברים ל״ג:ב׳): הוד. ענינו כמו הדר ופאר:

שַׁדַּי לֹא־מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא־כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב־צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה׃

שגיא. גדול כמו תשגיא פעלו (לעיל לו): יענה. מלשון ענויים ויסורין: