Metzudat Zion on Proverbs 12 — מצודת ציון על משלי יב

אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר׃

בער. שוטה ע״ש שנמשל כבהמות והוא מל׳ אנחנו ובעירנו (במדבר כ):

הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד׃

ואינם. ואין מהם:

לְפִי־שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל־אִישׁ וְנַעֲוֵה־לֵב יִהְיֶה לָבוּז׃

ונעוה. מל׳ נע כאשר יאמר מן זע זעוה:

חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן׃

מצוד. עניינו מבצר חזק כמו יבאוהו במצדות (יחזקאל יט):

יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה׃

יפיח. ענין דבור כי בא בהפחת רוח הפה:

יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא׃

בוטה. ענין דבור כמו לבטא בשפתים (ויקרא ה): כמדקרות. ענין תחיבה בדבר מה כמו כל הנמצא ידקר (ישעיה יג):

שְׂפַת־אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד־אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׃

ארגיעה. מל׳ רגע:

מִרְמָה בְּלֶב־חֹרְשֵׁי רָע וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה׃

חורשי. ענין מחשבה:

לֹא־יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל־אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע׃

יאונה. ענין הזדמנות כמו לא תאונה אליך רעה (תהלים צא):

יַד־חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל ורְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס׃

חרוצים. זרוזים: למס. מל׳ המסה והמגה:

דְּאָגָה בְלֶב־אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה׃

ישחנה. מל׳ שחיה והשפלה כמו שחו רעים (לקמן יד):

לֹא־יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן־אָדָם יָקָר חָרוּץ׃

יחרוך. ענין שריפה כמו ושער ראשיהון לא התחרך (דניאל ג): יקר. חשוב ונכבד: חרוץ. הוא מין זהב טוב כמו בירקרק חרוץ (תהלים סח):

בְּאֹרַח־צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל־מָוֶת׃

נתיבה. ענין שביל ומסילה: