Metzudat Zion on Nahum 1 — מצודת ציון על נחום א

מַשָּׂא נִינְוֵה סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי׃

האלקושי. שם עיר אלקוש:

אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יְהוָה נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו׃

קנוא. ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א): ונוטר. ענין שמירת איבה כמו לא תקום ולא תטור (ויקרא י״ט:י״ח):

יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וגדול־[וּגְדָל־] כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְהוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו׃

בסופה. כן יקרא רוח החזק: ובשערה. כמו בסערה בסמ״ך וגם הוא רוח חזק אבק. עפר דק:

גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל־הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל׃

גוער. ענין צעקת נזיפה: החריב. ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח): אמלל. ענין כריתה כמו כי אמלל אני (תהילים ו׳:ג׳): לבנון. שם יער:

הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ׃

התמוגגו. מל׳ המגה והמסה: ותשא. ענין שרפה כמו שאו משאת (ירמיה ו):

לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ׃

נתכה. ענין התכה ושפיכה כמו ותתך חמתי (שם מד): והצורים. מל׳ צור וסלע: נתצו. מל׳ נתיצה ושבירה:

טוֹב יְהוָה לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ׃

למעוז. ענין חוזק: חוסי. ענין בטחון:

וּבְשֶׁטֶף עֹבֵר כָּלָה יַעֲשֶׂה מְקוֹמָהּ וְאֹיְבָיו יְרַדֶּף־חֹשֶׁךְ׃

ובשטף. ענין מריצת המים כמו כנחל שוטף (שם מז):

כִּי עַד־סִירִים סְבֻכִים וּכְסָבְאָם סְבוּאִים אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ מָלֵא׃

סירים. מין קוצים כמו כקול הסירים (קהלת ז): סבוכים. ענין אחיזה וקליעה וכן סבכי היער (ישעיה י): וכסבאם סבואים. ענין שתיית משקים המשכרים כמו ונסבאה שכר (שם כו): אכלו. נאכלו ר״ל נשרפו: מלא. ענין השלמה ר״ל נשלם בשולו:

מִמֵּךְ יָצָא חֹשֵׁב עַל־יְהוָה רָעָה יֹעֵץ בְּלִיָּעַל׃

בליעל. בלי עול שמים ר״ל רשע:

כֹּה אָמַר יְהוָה אִם־שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד׃

שלמים. מל׳ שלום: וכן נגוזו. הוי״ו היא במקום אעפ״כ וכן הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם (משלי ל׳:כ״ה): נגוזו. מל׳ גזוזה וכריתה: וענתך. מל׳ עינוי וצער:

וְעַתָּה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ מֵעָלָיִךְ וּמוֹסְרֹתַיִךְ אֲנַתֵּק׃

מטהו. ענינו בדי העול כמו מוסרות ומוטות (ירמיה נז): ומוסרותיך. הם קשורי רצועי העול: אנתק. ענין ההעתק ממקומו:

וְצִוָּה עָלֶיךָ יְהוָה לֹא־יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ עוֹד מִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה אָשִׂים קִבְרֶךָ כִּי קַלּוֹתָ׃

קלות. מל׳ קל: