Metzudat Zion on Ezekiel 23 — מצודת ציון על יחזקאל כג

וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם בִּנְעוּרֵיהֶן זָנוּ שָׁמָּה מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן וְשָׁם עִשּׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן׃

מעכו. ענין סחיטה וכתישה במשמוש היד ודוגמתו ומעוך וכתות (ויקרא כב): שדיהן. הם דדי האשה: עשו. גם הוא ענין סחיטה וכתישה במשמוש היד וכן הנני עושה את כל מעניך (צפניה ג):

וַתִּזֶן אָהֳלָה תַּחְתָּי וַתַּעְגַּב עַל־מְאַהֲבֶיהָ אֶל־אַשּׁוּר קְרוֹבִים׃

ותעגב. כן יקרא חשק הזנות כמו מאסו בך עוגביה (ירמיהו ד׳:ל׳):

לְבֻשֵׁי תְכֵלֶת פַּחוֹת וּסְגָנִים בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים׃

תכלת. שם צבע חשובה: פחות וסגנים. ענין שררה:

אֶל־בְּנֵי אַשּׁוּר עָגָבָה פַּחוֹת וּסְגָנִים קְרֹבִים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם׃

מכלול. מל׳ כל ור״ל כלול בכל היופי וכן מכלל יופי (תהלים נ):

וַתּוֹסֶף אֶל־תַּזְנוּתֶיהָ וַתֵּרֶא אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל־הַקִּיר צַלְמֵי כשדיים [כַשְׂדִּים] חֲקֻקִים בַּשָּׁשַׁר׃

אנשי. כמו אנשים: מחוקה. מל׳ חקיקה וציור: הקיר. הכותל: צלמי. דמות וצורה: בששר. שם מין צבע חשוב וכן ומשוח בששר (ירמיה כב):

חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם סְרוּחֵי טְבוּלִים בְּרָאשֵׁיהֶם מַרְאֵה שָׁלִשִׁים כֻּלָּם דְּמוּת בְּנֵי־בָבֶל כַּשְׂדִּים אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם׃

אזור. חגורה: סרוחי. ענין עודף ויתרון כמו וסרח העודף (שמות כז): טבולים. מל׳ טבילה ר״ל שרויים: שלישים. שרים כמו ומבחר שלישיו (שם טו):

וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְנֵי־בָבֶל לְמִשְׁכַּב דֹּדִים וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּתַזְנוּתָם וַתִּטְמָא־בָם וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶם׃

דודים. ענין אהבה וחבה: ותקע. ענין הסרה כמו ותקע כף ירך יעקב (בראשית ל״ב:כ״ו): נפשה. ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (שם כג):

וַתְּגַל תַּזְנוּתֶיהָ וַתְּגַל אֶת־עֶרְוָתָהּ וַתֵּקַע נַפְשִׁי מֵעָלֶיהָ כַּאֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשִׁי מֵעַל אֲחוֹתָהּ׃

ותגל. מל׳ גלוי:

וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם אֲשֶׁר בְּשַׂר־חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם׃

על פלגשיהם. כמו אל פלגשיהם: בשר. כן נקרא אבר התאוה וכן כי יהיה זב מבשרו (ויקרא טו): וזרמת. מרוצת המים יקרא זרם כמו כזרם מים (ישעיה כח):

וַתִּפְקְדִי אֵת זִמַּת נְעוּרָיִךְ בַּעְשׂוֹת מִמִּצְרַיִם דַּדַּיִךְ לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָיִךְ׃

ותפקדי. ענין זכרון כמו מימים רבים תפקד (לקמן לח): בעשות. ענין מעיכה וכתישה במשמוש היד:

לָכֵן אָהֳלִיבָה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מֵעִיר אֶת־מְאַהֲבַיִךְ עָלַיִךְ אֵת אֲשֶׁר־נָקְעָה נַפְשֵׁךְ מֵהֶם וַהֲבֵאתִים עָלַיִךְ מִסָּבִיב׃

מעיר. מלשון התעוררות: נקעה. סרתה: נפשך. רצונך:

בְּנֵי בָבֶל וְכָל־כַּשְׂדִּים פְּקוֹד וְשׁוֹעַ וְקוֹעַ כָּל־בְּנֵי אַשּׁוּר אוֹתָם בַּחוּרֵי חֶמֶד פַּחוֹת וּסְגָנִים כֻּלָּם שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם׃

פקוד וגו׳. שמות עיירות בבבל: אותם. עמהם: פחות וסגנים. מין שררה: שלישים. שרים ומושלים: וקרואים. ר״ל גדולים נקראים לכל דבר חשיבות וכן נשיאי עדה קריאי מועד (במדבר טו):

וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן רֶכֶב וְגַלְגַּל וּבִקְהַל עַמִּים צִנָּה וּמָגֵן וְקוֹבַע יָשִׂימוּ עָלַיִךְ סָבִיב וְנָתַתִּי לִפְנֵיהֶם מִשְׁפָּט וּשְׁפָטוּךְ בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם׃

הוצן. ת״י במאני זיינא: צנה ומגן. שם כלי מלחמה עשוי להציל ולהגן ממכת חרב וחנית: וקובע. היא כלי מגן על הראש כמו ונתן קובע נחשת על ראשו (שמואל א י״ז:ל״ח):

וְנָתַתִּי קִנְאָתִי בָּךְ וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּחֵמָה אַפֵּךְ וְאָזְנַיִךְ יָסִירוּ וְאַחֲרִיתֵךְ בַּחֶרֶב תִּפּוֹל הֵמָּה בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ יִקָּחוּ וְאַחֲרִיתֵךְ תֵּאָכֵל בָּאֵשׁ׃

קנאתי. ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א): אפך. הוא החוטם:

וְהִפְשִׁיטוּךְ אֶת־בְּגָדָיִךְ וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ׃

והפשיטוך. ענין הסרת המלבוש:

וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּתֵךְ מִמֵּךְ וְאֶת־זְנוּתֵךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא־תִשְׂאִי עֵינַיִךְ אֲלֵיהֶם וּמִצְרַיִם לֹא תִזְכְּרִי־עוֹד׃

והשבתי. ענין בטול ומניעה:

וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּשִׂנְאָה וְלָקְחוּ כָּל־יְגִיעֵךְ וַעֲזָבוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה וְנִגְלָה עֶרְוַת זְנוּנַיִךְ וְזִמָּתֵךְ וְתַזְנוּתָיִךְ׃

ועריה. מגולה כמו מקורה הערה (ויקרא כ):

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה תִּהְיֶה לִצְחֹק וּלְלַעַג מִרְבָּה לְהָכִיל׃

להכיל. לסבול כמו ומי מכלכל את יום בואו (מלאכי ג׳:ב׳):

שִׁכָּרוֹן וְיָגוֹן תִּמָּלֵאִי כּוֹס שַׁמָּה וּשְׁמָמָה כּוֹס אֲחוֹתֵךְ שֹׁמְרוֹן׃

שמה. ענין תמהון כמו פנו אלי והשמו (איוב כא):

וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית וְאֶת־חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי וְשָׁדַיִךְ תְּנַתֵּקִי כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃

ומצית. מל׳ מציצה: חרשיה. כמו חרסיה בסמ״ך: תגרמי. העצם יקרא גרם כמו גרמיו כמטיל ברזל (שם מ) ובדרך השאלה אמר על החרסים ור״ל תשבר החרסים כמו ובכל תבואתו תשרש (שם לא) ור״ל תעקר השורש: תנתקי. ענין עקירה והעתקה:

לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן שָׁכַחַתְּ אוֹתִי וַתַּשְׁלִיכִי אוֹתִי אַחֲרֵי גַוֵּךְ וְגַם־אַתְּ שְׂאִי זִמָּתֵךְ וְאֶת־תַּזְנוּתָיִךְ׃

גוך. גופך כמו גוית שאול (ש״א לא): שאי. סבלי:

וְאַף כִּי תִשְׁלַחְנָה לַאֲנָשִׁים בָּאִים מִמֶּרְחָק אֲשֶׁר מַלְאָךְ שָׁלוּחַ אֲלֵיהֶם וְהִנֵּה־בָאוּ לַאֲשֶׁר רָחַצְתְּ כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי׃

ואף כי. ענינו כמו כ״ש וק״ו כמו אף כי אש אכלתהו (לעיל טו): מלאך. שליח: כחלת. שם הצבע כחל ובדרז״ל לא כחל ולא שרק (כתובות י״ז): ועדית עדי. ענין קשוט ותכשיט כמו ותעד נזמה (הושע ב׳):

וְיָשַׁבְתְּ עַל־מִטָּה כְבוּדָּה וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיהָ וּקְטָרְתִּי וְשַׁמְנִי שַׂמְתְּ עָלֶיהָ׃

ערוך. מסודר: וקטרתי. עשן בשמים:

וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵו בָהּ וְאֶל־אֲנָשִׁים מֵרֹב אָדָם מוּבָאִים סובאים [סָבָאִים] מִמִּדְבָּר וַיִּתְּנוּ צְמִידִים אֶל־יְדֵיהֶן וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת עַל־רָאשֵׁיהֶן׃

המון. מל׳ המייה: שלו. מל׳ שלוה: ואל. כמו ועם וכן ואשה אל אחותה (ויקרא י״ח:י״ח): סבאים. שם אומה סבא: צמידים. שם העדי של הזרוע כמו ושני צמידים על ידיה (בראשית כ״ד:כ״ב):

וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים עת [עַתָּה] יזנה [יִזְנוּ] תַזְנוּתֶהָ וָהִיא׃

לבלה. ענין זקנה כמו אחרי בלותי (שם יט): יזנו. ר״ל יסורו ועש״ז תקרא המנאפת זונה על כי סרתם מבעלה להבעל לאחר: והיא. ר״ל כשהיתה כן היא:

וַיָּבוֹא אֵלֶיהָ כְּבוֹא אֶל־אִשָּׁה זוֹנָה כֵּן בָּאוּ אֶל־אָהֳלָה וְאֶל־אָהֳלִיבָה אִשֹּׁת הַזִּמָּה׃

אשות. מלשון אשה:

כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַעֲלֵה עֲלֵיהֶם קָהָל וְנָתֹן אֶתְהֶן לְזַעֲוָה וְלָבַז׃

קהל. אסיפת העם: לזעוה. ענין חרדה ורעדה כמו והייתם לזעוה (דברים כט): ולבז. מלשון בזה ושלל:

וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן קָהָל וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יַהֲרֹגוּ וּבָתֵּיהֶן בָּאֵשׁ יִשְׂרֹפוּ׃

ורגמו. ענין השלכת אבנים כמו באבן ירגמו אותם (ויקרא כ׳:כ״ז): וברא. ענין כריתה כמו כי יער הוא ובראתו (יהושע י״ז:י״ח): בחרבותם. מל׳ חרב:

וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּה מִן־הָאָרֶץ וְנִוַּסְּרוּ כָּל־הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה׃

והשבתי. ענין בטול: ונוסרו. מל׳ מוסר:

וְנָתְנוּ זִמַּתְכֶנָה עֲלֵיכֶן וַחֲטָאֵי גִלּוּלֵיכֶן תִּשֶּׂאינָה וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה׃

תשאינה. מל׳ משא וסבל: