Metzudat Zion on Isaiah 5 — מצודת ציון על ישעיהו ה

אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן־שָׁמֶן׃

לידידי. אהובי וכן דודי: בקרן. פנה וזויות וכן על קרנות המזבח (ויקרא ד׳:ז׳): בן שמן. הראויה לעשות פירות שמנים וכן בן מות הוא (ש״א כ) שר״ל ראוי למות:

וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם־יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים׃

ויעזקהו. תרגום של טבעת עזקא ור״ל גדר סביבו בהיקף כעין טבעת: ויסקלהו. הסיר האבנים מתוכו וכן סקלו מאבן (לקמן סב): שורק. זמורות נבחרים כמו ואנכי נטעתיך שורק (ירמיהו ב׳:כ״א): מגדל. הגת שעוצרים בו הענבים להוציא היין יקב. הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו: חצב. החפירה באבנים נקרא חציבה בל׳ המקרא: ויקו. מל׳ תקוה: באושים. פירות דומים לענבים וגרועים מהם וכן תחת שעורה באשה (איוב ל״א:מ׳) שר״ל שעורה גרועה:

וְעַתָּה אוֹדִיעָה־נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס׃

משוכתו. הוא הגדר הסוכך ומגין בעדו כמו הלא אתה סכת בעדו (שם ה): והיה. כמו ויהיה: לבער. למרעה כמו ובער בשדה אחר (שמות כ״ב:ד׳): למרמס. למדרך הרגל:

וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר׃

ואשיתהו. אשים אותו: בתה. ענין שממון כמו בנחלי הבתות (לקמן ו): יזמר. כן יקרא קציצת ענפי גפן כמו וכרמך לא תזמור (ויקרא כה): יעדר. ענין חפירה כמו וכל ההרים אשר במעדר יעדרון (לקמן ז): שמיר ושית. שמות מיני קוצים:

כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה׃

שעשועיו. ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח בו: משפח. ר״ל אסיפת חטא כמו ונספחו על בית יעקב (לקמן יד) או הוא מל׳ ספחת הצרעת ולפי של׳ משפח נופל על ל׳ משפט אמר כן:

הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃

אפס. הוא כמן אין:

כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי־כֶרֶם יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת וְזֶרַע חֹמֶר יַעֲשֶׂה אֵיפָה׃

צמדי. ענין זוג כמו צמד בקר (ש״א יא) ועבודת יום אחד בצמד בקר קרוי צמד כרם: בת. מדת הלח מחזקת ג׳ סאין: חמר. הוא כור מחזיק ל׳ סאין: איפה מדת היבש מחזקת שלשה סאין:

הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם׃

בנשף. בחשכת הלילה כמו נשף חשקי (לקמן כא):

וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל יְהוָה לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ׃

כנור ונבל תוף וחליל. הם שמות כלי נגון:

לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי־דָעַת וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא׃

מתי רעב. אנשי רעב: צחה. ענין יובש וצמאון כמו על צחית סלע (יחזקאל כ״ד:ז׳):

לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי־חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ׃

ופערה. פתחה ביותר כמו פי פערתי (תהלים קיט): לבלי חוק. בלא קצבה: והמונה. המון עמה: ושאונה. הוא כמו המונה וכפל הדבר במ״ש: ועלז. ענין שמחה:

וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל־אִישׁ וְעֵינֵי גְבֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה׃

וישח. ענין כפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד):

וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם וְחָרְבוֹת מֵחִים גָּרִים יֹאכֵלוּ׃

כדברם. כמנהגם כי וינהג תרגומו ודבר וכן אני אשימם דוברות בים (מ״א ה) שהוא ענין הנהגה: מחים. רשעים השמנים בעלי המוח:

הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֺן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה׃

וכעבות. חבלים עבות:

הָאֹמְרִים יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ לְמַעַן נִרְאֶה וְתִקְרַב וְתָבוֹאָה עֲצַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְנֵדָעָה׃

יחישה. הוא כמו ימהר וכן אחישה מפלט לי (תהילים נ״ה:ט׳) וכפל הדבר בשמות נרדפים וכך אדמת עפר (דניאל יב):

הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי־חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר׃

למסוך. מזיגת היין קרוי מסך:

מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ׃

עקב. בשכר כמו והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב):

לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת יְהוָה צְבָאוֹת וְאֵת אִמְרַת קְדוֹשׁ־יִשְׂרָאֵל נִאֵצוּ׃

קש. תבן: לשון אש. להב אש ע״ש שנמשך כלשון: חשש. היא תבן הדק וכן תהרו חשש (לקמן לג): ירפה. מל׳ רפיון: כמק. מל׳ המקה והמסה: ופרחם. המשיל הגדולה לפרחי האילן: יעלה. יסתלק כמו כעלות גדיש (איוב ה): נאצו. ענין בזיון:

עַל־כֵּן חָרָה אַף־יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצוֹת בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה׃

וירגזו. ענין תנועת החרדה: כסוחה. כרוק הניסח מן הגוף וכן סחי ומאוס תשימנו (איכה ג׳:מ״ה):

וְנָשָׂא־נֵס לַגּוֹיִם מֵרָחוֹק וְשָׁרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְהִנֵּה מְהֵרָה קַל יָבוֹא׃

נס. הוא כלונס ארוך ובראשו בגד ועשוי לרמוז בו ולהתאסף ולבא: ושרק. הוא קול הנעשה בקבוץ השפתים והוא סימן להתאסף וכן אשרקה להם ואקבצם (זכריה י׳:ח׳):

אֵין־עָיֵף וְאֵין־כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו׃

נפתח. ענין התרת הקשר כמו יתרי פתח (איוב ל): אזור. חגורה: חלציו. מתניו: נתק. נעתק ממקומו: שרוך. ענין קשורים כמו מחוט ועד שרוך נעל (בראשית י״ד:כ״ג):

אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל־קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה׃

שנונים. חדודים: דרוכות. הדרך לדרוך ברגליו על הקשת למתחו היטב: פרסות. הוא כעין מנעלים: כצר. כסלע: וגלגליו. אופן העגלה: כסופה. רוח חזק:

שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא ושאג [יִשְׁאַג] כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל׃

כלביא. שם משמות האריה: וינהם. מל׳ המייה: ויפליט. ענין הצלה:

וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא כְּנַהֲמַת־יָם וְנִבַּט לָאָרֶץ וְהִנֵּה־חֹשֶׁךְ צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ׃

כנהמת. מל׳ המייה: ונבט. מל׳ הבטה וראיה: בעריפיה. כן נקראים השמים על כי יערפו ויזלו את הטל כמ״ש אף שמיו יערפו טל (דברים ל״ג:כ״ח) או ר״ל במאפליה: