Metzudat Zion on Isaiah 50 — מצודת ציון על ישעיהו נ

כֹּה אָמַר יְהוָה אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר־מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ הֵן בַּעֲוֺנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׃

ספר כריתות. גט הכורת ומפריד: אמכם. כנסיה שלכם: מנושי. ענין מלוה כמו כנושה כאשר נושה בו (לעיל כד):

מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם־אֵין־בִּי כֹחַ לְהַצִּיל הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם וְתָמֹת בַּצָּמָא׃

הן. באמת: בגערתי. ענין צעקת נזיפה: אחריב. מלשון חורב ויובש: תבאש. ענין סרחון:

אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׃

קדרות. ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳):

אֲדֹנָי יְהֹוִה נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת־יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים׃

לעות. מל׳ עת וזמן: יעף. מלשון עיפות וצמאון: יעיר. מל׳ התעוררות: כלמודים ר״ל כתלמידים וכן חתום תורה בלמודי (לעיל ח):

אֲדֹנָי יְהוִה פָּתַח־לִי אֹזֶן וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי׃

מריתי. מלשון מרי וסרוב: נסוגותי. ענין ההחזרה לאחור כמו ונסוג מאחר אלהינו (לקמן נט):

גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק׃

גוי. גופי כמו גוית שאול (ש״א ל״א): ולחיי. כן נקרא המקום שאצל העין: למורטים. ענין תלישת השער כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט׳:ג׳): מכלמות מלשון כלימה וחרפה: ורוק. רוק הפה:

וַאדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר־לִי עַל־כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל־כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי־לֹא אֵבוֹשׁ׃

כחלמיש. סלע חזק כמו חלמיש למעינו מים (תהילים קי״ד:ח׳):

הֵן אֲדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר־לִי מִי־הוּא יַרְשִׁיעֵנִי הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ עָשׁ יֹאכְלֵם׃

יבלו. מלשון בליה ורקבון: עש. כן יקרא התולעת האוכל הבגד וכן כבגד יאכלם עש (לקמן נא):

מִי בָכֶם יְרֵא יְהוָה שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם יְהוָה וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו׃

נוגה. ענין הארה וזוהר כמו מנוגה נגדו (תהלים יח): וישען. ענין תמיכה:

הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ מְאַזְּרֵי זִיקוֹת לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם מִיָּדִי הָיְתָה־זֹּאת לָכֶם לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן׃

קדחי. ענין שרפה כמו אש קדחה באפי (דברים ל״ב:כ״ב): מאזרי. מלשון אזור ומחגורת וכן אזרו חיל (ש״א ב): זיקות. ניצוצות האש ובדרז״ל נפקין זיקוקין דנור מפומיה דרב (חולין קלז): באור. שלהבת כמו חמותי ראיתי אור (לעיל מד): אשכם. מל׳ אש: בערתם. מלשון הבערה ושריפה: למעצבה. מל׳ עצבון ודאגה: תשכבון. כן נקרא המיתה כמו וישכב דוד עם אבותיו (מ״א ב):