Psalms 124 — תְּהִלִּים קכד

גודל הטקסט

Commentaries - Mefarshim (click to show or hide)

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל׃

אִבְּן עֶזְרָא שיר המעלות לדוד לולי ה' - גם זה השיר כטעם השיר העליון. שהיה לנו - כמו הלנו אתה אם לצרינו. יאמר נא - עתה ככל נא שבמקרא.

מְצוּדַת דָּוִד לולי ה׳‎. אם לא ה׳‎ אשר היה עמנו: יאמר וגו׳‎. סרס המקרא יאמר נא ישראל לולי ה׳‎ וגו׳‎:

ב לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃

אִבְּן עֶזְרָא לולי - זה היה פעם אחרי פעם. אדם - לשון רבים והעד.

מְצוּדַת דָּוִד בקום. בעת אשר קם עלינו אדם להרוג ולאבד:

ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃

רַשִׁ״י בחרות אפם בנו. כשחרה אפם בנו. בחרות. כמו בעשות:

אִבְּן עֶזְרָא אזי - דימה הצורר לנחל שוטף. מלת נחלה – על שלש דרכים וכולם שונים כי נחלה לישראל עבדו החי"ת חטוף בשוא ופתח והה"א סימן נקבה, כמשפט נחלה מכתי פועל עבר מבניין נפעל ותחת החי"ת השוא לבדו, והמלה מלרע נחלה החי"ת בשוא והמלה מלעיל, כי הטעם בנו"ן והה"א נוסף כה"א לילה על כן אמר עבר והטעם כפול. וטעם חיים – שבה אל המדברים כאילו אמר בלעונו ואנחנו חיים, וירדו חיים שאולה.

מְצוּדַת דָּוִד אזי. אם לא היה ה׳‎ עמנו אזי היו בולעים אותנו חיים והוא ענין מליצה על כי התאב לאכול לא ימתין עד יבושל כי אם אוכלו חי ואמר כאילו מרוב תאותם לבלעני היו ממהרים לבלוע חי: בחרות. בעת חרה אפם בנו:

ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל־נַפְשֵׁנוּ׃

רַשִׁ״י נחלה. לשון חולי:

מְצוּדַת דָּוִד המים. דימה המון האויבים לשטיפת מים רבים: נחלה. נחל מים היה עבר על נפשינו:

ה אֲזַי עָבַר עַל־נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃

אִבְּן עֶזְרָא אזי עבר - הטעם כפול ונחלה ישרת בעבור אחר נחל המים הזדונים.

מְצוּדַת דָּוִד הזדונים. השוטפים בזדון וברשע וכפל הדבר פעמים ושלש להתחזקות וכדרך המליצה בכל מקום:

ו בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃

אִבְּן עֶזְרָא ברוך, שלא נתננו - שב אל בלעונו חיים.

מְצוּדַת דָּוִד ברוך ה׳‎. אבל ברוך ה׳‎ שלא עזב אותנו להיות טרף לשניהם:

ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃

רַשִׁ״י נפשינו [כצפור] נמלטה. מהם כצפור אשר נמלטה מפח יוקשים:

אִבְּן עֶזְרָא נפשינו כצפור - הטעם שלא היה לנו כח להמלט, כי היינו כצפור רק נמלטנו בשם ה' לבדו שהוא עושה הכל ומי יעמוד לפניו על כן -

מְצוּדַת דָּוִד כצפור. כמו הצפור אשר נמלטה מרשת המוקש להלכד בה: הפח נשבר. ר״‎ל הרשעים נפלו ועי״‎ז נמלטנו מידם ועל שהמשיל לצפור אמר לשון הנופל בהצלת הצפור:

ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃

אִבְּן עֶזְרָא עזרנו - שבידו העליונים והשפלים.

מְצוּדַת דָּוִד עזרנו. העזר שלנו באה בהזכרת שם ה׳‎ עושה שמים וארץ ולא באה העזר בכח ידינו:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.