Psalms 138 — תְּהִלִּים קלח

גודל הטקסט

Commentaries - Mefarshim (click to show or hide)

א לְדָוִד אוֹדְךָ בְכָל־לִבִּי נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ׃

רַשִׁ״י נגד אלהים אזמרך. לעיני השרים (מלאכים):

אִבְּן עֶזְרָא לדוד אודך בכל לבי - בנעלם. נגד אלהים - הם הדיינים המקיימים משפטי אלהים בארץ. אזמרך - בגלוי.

מְצוּדַת דָּוִד נגד אלהים. הם השופטים והחכמים כמו עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ״ב:ח׳):

ב אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת־שְׁמֶךָ עַל־חַסְדְּךָ וְעַל־אֲמִתֶּךָ כִּי־הִגְדַּלְתָּ עַל־כָּל־שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃

רַשִׁ״י כי הגדלת על כל שמך אמרתך. שמך בעל גבורות קנוא ונוקם ואמרת הבטחת טובך וחסדך הגדלת על כל שמך אמרתך שאתה מעביר לנו על מדותיך וסולח לנו:

אִבְּן עֶזְרָא אשתחוה - יש אומרים: כי היכל קדשך - השמים וזה רחוק, בעבור אשתחוה. והנכון: שהוא המקום שהיה שם הארון, מצאנו בכל ספר כל שמך בקמץ חטף, על כן לא דבר נכונה המפרש שאמר כי הגדלת על כל בחולם. והפעול שמך ותחסר וי"ו ואמרתך. והנכון בעיני: כי יש לשם הנכבד שמות תואר, כמו: אדני הקמוץ גם אלהים ואל שדי רק שם העצם הוא הנכתב ואיננו נקרא, הוא הנכבד והנורא על הכל וזה השם לא נודע, עד שבא משה אדונינו והשם אמר לו זה השם וזה הוא ואודה את שמך - שהוא שם העצם. והנה הטעם כי הגדלת על כל - שם שיש לך שהם שמות התואר השם הנכבד שאמרת.

מְצוּדַת דָּוִד ועל אמתך. על שאתה מאמת אמרי הבטחתך לקבל שבים: כי הגדלת על כל שמך אמרתך. כי הנה כל שמות המקום ב״‎ה מורים על מרבית גדולתו והמורד במלך גדול הלא אחת דתו להמית ואין מועיל שום פיוס ולזה אמר כי אתה הגדלת על כל שם שיש לך המורה על הגדולה ומאשימים את החוטא מאוד הנה על כולם הגדלת אמרתך שהבטחת לקבל שבים ועם כי מלך גדול אתה:

ג בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז׃

רַשִׁ״י תרהיבני. הגדלתני:

אִבְּן עֶזְרָא ביום, תרהיבני - תחזקני. עוז - פעול והנה מלת תרהיבני יוצאה לשנים פעולים.

מְצוּדַת דָּוִד תרהיבני. תחזקני לשום בנפשי עוז ואמצות להתחזק בעבודתך:

מְצוּדַת צִיּוֹן תרהיבני. ענין התחזקות כמו ורהבם עמל ואון (לעיל צ):

ד יוֹדוּךָ יְהוָה כָּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִיךָ׃

רַשִׁ״י כי שמעו. כששמעו אמרי פיך לא תרצח לא תנאף הודו על אמרי פיך על אנכי ולא יהיה לך כדי הוא להקבילם עול מלכותו עליהם תחלה ואח"כ יגזור כל גזרותיו:

אִבְּן עֶזְרָא יודוך - טעם שמעו אמרי פיך - שמשחתני להיותי נגיד ועמים ישרתוני.

מְצוּדַת דָּוִד כי שמעו. כאשר שמעו אמרי פיך שאתה מקבל שבים אז יודוך:

ה וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי יְהוָה כִּי גָדוֹל כְּבוֹד יְהוָה׃

אִבְּן עֶזְרָא וישירו - לא יהיה להם שירות חשק, או שירות מלחמות, רק שירות בדרכי השם ולספר מעשיו.

מְצוּדַת דָּוִד וישירו. לא ישירו שירי שחוק וחשק כ״‎א ישירו בדרכי ה׳‎ בהנהגת מדותיו: כי גדול וגו׳‎. וראוי אם כן לשיר בדרכיו:

ו כִּי־רָם יְהוָה וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע׃

רַשִׁ״י יידע. ייסר כמו ויודע בהם את אנשי סכות:

אִבְּן עֶזְרָא כי - אז יתברר להם כי השם אף על פי שהוא רם על הכל, הוא רואה השפל כמוני שהייתי בתחלה רועה צאן וטעם רואה שיושיעני. ומלת יידע – מהכבד, כמו ייטיב ונפתח הדל"ת בעבור אות הגרון. ממרחק - ממקום רחוק כגבוה שמים מעל הארץ. ומלת יידע – ילמדנו דעת שייסרנו, כמו: ויודע בהם את אנשי סוכות:

מְצוּדַת דָּוִד כי רם ה׳‎. עם שהוא רם מאוד מ״‎מ יראה את השפל וישגיח בו להקימו: וגבוה. עם כי מושבו בגבהי השמים מ״‎מ ממרחק ייסר את החוטאים:

מְצוּדַת צִיּוֹן יידע. ייסר כמו ויודע בהם את אנשי סוכות (שופטים ח׳:ט״ז):

ז אִם־אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ׃

אִבְּן עֶזְרָא אם - הנה ידעתי כי אתה רם ותראה השפל, על כן אדע אם אלך בקרב צרה אדע שתחייני. ואיך תחייני? שתשלח ידך הנטויה ותושיעני. על אף אויבי - אמר רבי משה: אף על אויבי. ולפי דעתי: שהוא כמשמעו, על אף אויבי כמו להכעיסם, והטעם בעל כרחם.

מְצוּדַת דָּוִד תחייני. ר״‎ל תחייני מהצרה: על אף אויבי. על כי בערה בהם אפם וחמתם לבלעני לזה תשלח עליהם מכת ידך ותושיע לי בימינך:

ח יְהוָה יִגְמֹר בַּעֲדִי יְהוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל־תֶּרֶף׃

רַשִׁ״י יגמור בעדי. יסכים ע"י בקשותי: מעשי ידיך. בבית הבחירה שנאמר בו כוננו ידיך (שמות טו):

אִבְּן עֶזְרָא ה' יגמר - חפצי בעדי או יגמור מעשי והנה הוא חסר, כמו תשכח ימיני והנה חסדך לעולם עומד, ואני מעשה ידיך, אם כן לא תרפני. ומלת תרף – מהבנין הכבד כדרך למעשה ידיך.

מְצוּדַת דָּוִד יגמור בעדי. כאשר החל להראות חסדי כן יגמור בעדי ר״‎ל ישלים חסדו עלי לעולם: מעשי ידיך. הלא אני מעשה ידיך כי אתה המלכתני לזה אל תרף ידך ממני ואחוז בי:

מְצוּדַת צִיּוֹן יגמור. מלשון גמר והשלמה: בעדי. עלי: תרף. מל׳ רפיון:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.