א המשכיר בית לחבירו חייב לעשות לו כל דבר שהוא מעשה אומן כגון להעמיד לו דלתות ולפתוח לו חלונות אם הוא צריך לאורה והראב"ד כתב אפילו אם יש בו אורה הרבה אם יש בו חלונות שנסתמו ולא נפרצו פצימיהן צריך לפתחן לו וצריך לחזק לו התקרה ולסמוך הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול וכיוצא באלו:
ב וכל דבר שהוא מעשה הדיוט כגון מעקה ומרזב וסולם ולהטיח הגג ומקום המזוזה [והמזוזה] על השוכר לעשותו ומ"מ לא יטול המזוזה כשיוצא אם הבית של ישראל ואם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים חייב לתקנה שמעזיבה נמי חיזוק התקרה היא וכתב הרמב"ם בכל אלו הדברים הולכין אחר מנהג המדינה ובשמות הידועים להם כדרך שאמרו במקה ובממכר:
א סָעִיף א המשכיר בית לחברו לעשות לו כל דבר שהוא מעשה אומן כגון להעמיד לו דלתות ולפתוח לו חלונות משנה וברייתא בסוף פרק השואל (קא:) וזה לשון הרמב"ם בפ"ו מהלכות שכירות לפתוח לו חלונות שנתקלקלו ועיין בנ"י: ומה שאמר וצריך לחזק לו התקרה ולסמוך הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול וכיוצא באלו משנה וברייתא שם. ופירש רש"י לחזק לו תקרה. אם התליעו הנסרים: לסמוך לו הקורה. אם נשברה אחת מהן:
ב סָעִיף ב ומה שאמר וכל דבר שהוא מעשה הדיוט כגון מעקה ומרזב וסולם ולהטיח הגג ומקום המזוזה על השוכר לעשותו שם בברייתא ופירש רש"י מרזב כל גגותיהן טוחין בטיט ומשופעין מארבע צידיהן וסומכין נסרים לכותל אצל הגג להרחיק המים מן הכותל וכשנפלה אחת מהן הדיוט מחזירה. וכ' נ"י סולם כתב הריטב"א דסולם לגג הוא דאמרינן דאילו לעלייה המשכיר חייב דבלאו הכי לא מיתדר ליה. וכתב עוד בשם הריטב"א דכל מה ששוכר עושה יכול להוליכו עמו כשיצא דלא אפיקו בגמרא אלא מזוזה: ומה שאמר ומכל מקום לא יטול המזוזה כשיוצא אם הבית של ישראל ברייתא שם וכבר נתבאר זה בטור יורה דעה ולא היה צריך רבינו לשנותו כאן אלא שנמשך אחר התלמוד שהביאו כאן ומ"מ אינו מדוקדק דתלמודא מייתי ליה אהא דקתני על השוכר לעשות לו מזוזה ואהא שייך למיתני כשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא דכיון דמזוזה דידיה היא הוה אמינא דיטלנה ויצא קמשמע לן אבל רבינו שלא כתב כאן אלא שמקום המזוזה של שוכר אינו ענין לכתוב סמוך לו הא דלא יטול המזוזה כשיוצא:ומ"ש ואם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים חייב לתקנה וכו' בפ' הבית והעלייה (בבא מציעא קיו:) תנן הבית והעלייה נפחתה העלייה ואין ב"ה רוצה לתקן הרי בעל העלייה יורד ודר למטה עד שיתקן לו העלייה ר' יוסי אומר התחתון נותן את התקרה והעליון את המעזיבה ומסיק בגמרא דפליגי בחזוק תקרה רבנן סברי מעזיבה אחזוקי תקרה הוא ותחתון בעי לאחזוקי ורבי יוסי סבר מעזיבה אשוויי גומות ועל העליון לאשוויי וידוע דהלכה כת"ק: (ב"ה) ובגמרא נפחתה בכמה רב אמר ברוב ושמואל אמר בד' טפחים וידוע דהלכה כשמואל: ומ"ש בשם הרמב"ם בכל אלו הדברים הולכים אחר מנהג המדינה ובשמות הידועים להם וכו' בפ"ו מהלכות שכירות:
א סָעִיף א המשכיר וכו'. משנה ס"פ השואל המשכיר חייב בדלת בנגר ובמנעול ובכל דבר שמעשה אומן אבל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו ובברייתא משכיר חייב להעמיד לו דלתות ולפקוח לו חלונות נראה דאי ממתני' לא שמעי' אלא דחייב בדלת אבל העמדתה בבית על השוכר היא קמ"ל דעל המשכיר להעמידה ג"כ ולשון ולפתוח לו חלונות אתא לאורויי דדוקא בשצריך לאורה וזהו לפתוח לו כלומר לצרכו כדי שיהא לו אורה והראב"ד דקדק מלשון לפתוח דמיירי אפילו יש לו אורה אם יש בו חלונות שנסתמו ולא נפרצו פצימיהן צריך לחזור ולפתחן דכיון דלא פרץ פצימיו גלי דעתיה לפתחן לאחר זמן וכדלעיל בסי' קס"ב סעיף ח' וכדאיתא בפ"ק דבתרא:
ב סָעִיף ב ומקום המזוזה והמזוזה. כך הוא בספרים המדוייקים: ואם נפחתה המעזיבה והתקר' בד' טפחים חייב לתקנה. פלוגתא דת"ק ור' יוסי בס"פ הבית והעלייה גבי משכיר לחבירו עלייה וכדלעיל בסי' שי"ב סי"ט ולמד משם רבינו דכיון דלת"ק חזוקי תקרה הוא א"כ מעשה אומן הוא לפיכך המשכיר בית לחבירו ונפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים חייב המשכיר לתקנו אבל לר' יוסי דאשוויי גומות הוא אינו מעשה אומן ועל השוכר לעשותו:
א וכנ"י פרק השואל ד' קי"ח ע"ב אם השכיר לו בית זה חייב להעמיד לו בשעה שמכניסו מכאן ואילך אם נפל אין חייב להעמיד לו אם השכיר לו בית סתם חייב להעמיד לו כל ימי השכירות וכ"כ בהגהות מיימון פ"ו מה' שכירות לענין תקרה אע"ג דא"ל בית זה ובאותו פעם לא היה מקורה חייב לעשות לו תקרה דאנן סהדי דדעתיה דשוכר שיהא ראוי לדירה מפני רוחות ושלגים וגנבים שלא יכנסו בפרציו:
ב וכנ"י ד' קי"ח ע"ב פ' השואל אף על גב דבשעת שבירות נכנס שם שוכר וראה שלא היה שם דברים אלו לא אמרי' ראה ונתפייס כיון דלדירה א"ל ולא חזיא לדירה אלא בדברים הללו ה"ז כאילו התנה בפירוש עכ"ל:
ג ובמרדכי ס"פ השואל כל דבר שהשוכר חייב לתקן מתקן בעצמו ואינו מנכה כלום ממעות השכירות וע"ש:
א סָעִיף א המשכיר בית לחבירו חייב לעשות לו כו' משנה וגמרא פ' השואל דף ק"א ול' הברייתא שם סוף דף ק"א הוא לפתוח לו חלונות ופי' הראב"ד אפי' יש לו אורה חייב לפתוח לו כל החלונות דהיינו שלא נפרצו פצימיהן: לחזק לו התקרה פי' אם התליעו הנסרים רש"י ור"ל נסרים המונחים על גבי הקורות שבתקרה: הקורה שנשברה ר"ל אם נשבר א' מן הקורות שבתקרה רש"י: נגר ומנעול נגר שנועלין בו מבפנים את הדלת ותוחבין אותו בחורהאסקופה מנעול שנועלין בו מבחוץ רש"י:
ב סָעִיף ב מעשה הדיוט כו' ומרזב כו' עיין בפי' רש"י. וסולם של גג כו' כ"כ נ"י ועד"ר: ומקום המזוזה והמזוזה על השוכר לעשותו כן הוא הגי' במקצת ספרים ובמקצת ספרים ליתא לתיבת והמזוזה וגי' הראשונה עיקר שהרי גמרא ערוכה היא בדף הנ"ל דמזוזה חובת הדר היא דהיינו חובת השוכר ואיך ישמיט ליה רבינו וגם הרמב"ם כתבו בהדיא בפ"ו דשכירות וזהו שסיים רבינו וכתב ומ"מ לא יטול המזוזה כו' והטעם מפני המזיקין וכאילו הזיקו בידים דמי וכבר כתבו רבינו בי"ד סי' רצ"א אלא אגב גררא שכתב שהשוכר חייב במזוזה כתב ג"כ דין זה ובספרי ב"י לא היה כתוב בהו והמזוזה אלא מקום מזוזה בלבד ותמה על ל' ומ"מ לא יטול שכ"ר ולפי מ"ש א"ש: ואם נפחתה המעזיבה והתקרה זה קאי אאם השכיר לו עלייה וכ"כ בהדיא במיימוני דאל"כ אין טעם לשיעור ד' טפחים דנקטו דלא מצינו שיעור בריש פ' הבית והעלייה דתנן נפחתה העלייה חייב בעל הבית לתקן כו' ומפרש שם בומרא דנפחתה בד' טפחים ושם קאי אמי שדר בעלייה וכשנפחתה שיעור ד' טפחים מחוסר ליה מקום תשמיש מקום הנחת כלי א' וכדפירש"י שם וכמש"ר בסי' שי"ב סי"ט משא"כ במשכיר לו בית שדר למטה והעלייה מסתמא לא נשתעבדה לו לתשמישו ודוחק לומר דבשנפרץ למעלה גם למטה כנגד הפחת אינו יכול לשמש לפעמים בעת הגשמים כשאין עליה גג ומש"ה ג"כ נקט שיעור תשמיש כלי א' שהוא ד"ט דז"א דאף בנקב קטן יכנסו מים הרבה ומפסידו מקום תשמיש הבית אף שלא במקום הנקב ע"כ מחוורתא כמ"ש: שמעזיבה נמי חיזוק התקרה היא פי' והוה מעשה אומנות לאפוקי מר' יוסי שאמר מעזיבה אשוויי גמות היא והוה מעשה הדיוט: וכתב הרמב"ם ז"ל בכל אלו הדברים הולכין אחר המנהג כו' הרמב"ם כ"כ ברפ"ו דשכירות וקאי שם אמ"ש המשכיר בית לחבירו משתמש בכל הכותל ובזיזיה כו' וכ"כ בש"ע שם ורבינו סידר דבריו כאן כדי שתלמוד מיניה לכל מה שנזכר בשני סימנים אלו דשי"ג ושי"ד וק"ל:
א סָעִיף א ומרזב וסולם כו' כתב הנ"י ז"ל סולם לגג הוא דאמרי' דאילו לעלייה המשכיר חייב דבלא"ה לא מיתדר עכ"ל וז"ל הרמב"ם פ"ו דשכירות וכן אם רוצה לעשות סולם או מרזב או להטיח גגו הרי זה עושה משל עצמו עכ"ל ומדכתב ואם רצה לעשות ש"מ דאיירי בסולם דא"צ לו עכ"פ והיינו של הגג ומדסתם רבי' והרמב"ם ז"ל נראה דאיירי אפי' בשל עלייה וה"ט דמיירי כאן דהשכיר לו הבית והשכיר לחבירו הבית אין העלייה בכלל (וכמ"ש בסי' שי"ג בשם התו') דאינו מחוייב להעמיד לו סולם לעלות בו ומש"ה אם רצה יעשהו לעצמו אלא שק' דזה פשיטא בשלמא אי קאי אגג כל בית צריך לתיקון גגו ודו"ק:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.