א כהנים לוים וישראלים מותרים זה בזה והולד הולך אחר הזכר בן הכהן כהן בן הלוי לוי בן הישראל ישראל ישראל וחללי גרים וחרורי מותרין זה בזה וגר ומשוחרר שנשא לויה או ישראלית או חללה הולד הולך גם כן אחר הזכר לא שנא גר שנשא ישראלית או ישראל שנשא גיורת אבל כל הניסת באיסור הולד הולך אחר הפגום כמו הנולדים מפסולי כהונה כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הולד פגום לכהונה וישראל שנשא ממזרת או ממזר שנשא ישראלית הולד ממזר ולד שפחה ועכו"ם ולדן כמותן לא שנא נתעברו מכשר או מפסול ודין הכתובה באחד מאלו שעברו ונשאו לפסולים יתבאר לקמן בדין היוצאת בלא כתובה בע"ה:
א סָעִיף א כהנים לוים וישראלים מותרים זה בזה משנה פ"י יוחסין ומ"ש והולד הולך אחר הזכר וכו' משנה בקידושין פ' האומר (ד' סו):
ב סָעִיף א ומ"ש ישראל וחללי גירי וחרורי מותרים זה בזה ג"ז שם במשנה:
ג סָעִיף א ומ"ש וגר ומשוחרר שנשא לויה או ישראלית או חללה הולד הולך גם כן אחר הזכר בחללה אשמעינן דאין הולד חלל אלא הולך אחר הזכר כדין ישראל שנשא חללה שבתו כשרה לכהונה כמו שנתבאר ובלויה אשמעינן שאין הולד לוי ולמדנו שהוא הולך אחר הזכר מדתנן בקידושין פרק האומר כל מקום שיש קדושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר וישראלית כדי נסבה אבל הרמב"ם כתב פרק י"ט מהא"ב כלשון הזה הגר והמשוחרר שנשא לויה או ישראלית או חללה הרי הבן ישראלי ולדידיה לויה וישראלית נמי איצטריך ליה לאפוקי מדר' יהודה דאמר בפרק י' יוחסין (קידושין עז.) בת גר זכר כבת חלל זכר ויש לתמוה למה כתב שנשא לויה או ישראלית וכו' ולא כתב ג"כ שנשא כהנת שהרי לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים כמו שנתבאר בסימן שקודם זה:
ד סָעִיף א ומ"ש ל"ש גר שנשא ישראלית או ישראל שנשא גיורת כלו' גם ישראל שנשא גיורת הולד הולך אחר הזכר ואין לולד דין גר כמו שנתבאר בסימן שקודם זה דישראל שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה:
ה סָעִיף א ומ"ש וכן כל הניסת באיסור הולד הולך אחר הפגום וכו' עד הולד ממזר משנ' בקידושין פרק האומר:
ו סָעִיף א ומ"ש ולד שפחה ועכו"ם ולדן כמותן שם במשנה. ומ"ש ל"ש נתעברו מכשר או מפסול ודין הכתובה באחד מאלו שעברו ונשאו לפסולים יתבאר לקמן בדין היוצאה בלא כתובה סימן קי"ו:
א סָעִיף א כהנים ומ"ש בגר שנשא ישראלית דהולד הולך אחר הזכר צ"ע לאיזה ענין קאמר דהולד הולך אחר הזכר דאי לישא ממזרת הא ודאי דאסור כמ"ש בסימן ד' דהולד הוא כישראל לכל דבר דאסור בממזרת ואי דבתו דינה כגיורת דאסורה לכהן הא ודאי דשריא לכהן לכתחילה כמ"ש סוף סימן ז' ונראה דמשום קושיא זו כתב ב"י דישראלית כדי נסבא ואפשר לומר דרבינו אתא לאורויי דלסמ"ק דפוסק גבי חליצה דכשר באביו מישראל ואמו מגרים אבל אמו ישראלית ואביו גר פסול לפי זה ודאי ניחא דאיכא נפקותא רבתי בגר שנשא ישראלית וישראל שנשא גיורת דהכל הולך אחר הזכר ואע"ג דרבינו בי"ד סוף סי' רס"ט פסק בסתם דבחליצה פסול עד שיהא אביו ואמו מישראל מכל מקום בהלכות חליצה בסי' קס"ט הביא דעת הסמ"ק דמכשיר באביו מישראל ופוסל באמו ישראלית:
א סָעִיף א והולד למשפחותם לבית אבותם כתיב:
ב סָעִיף א וגר ומשוחרר וכו' ג"כ אחר הזכר פי' לאפוקי שנשא הולד לוי או חלל. אבל אינו הולך לגמרי אחר הזכר דא"כ הוי הולד גר ומותר בממזרת ולעיל בסי"ד דאמרינן גר שנשא ישראלית הולד הוא ישראל לכל דבר ואסור בממזרת וע' דרישה:
ג סָעִיף א או ישראל שנשא גיורת כלומר גם ישראל שנשא גיורת הולד הולך אחר הזכר ואין לו דין גר:
ד סָעִיף א הולד ממזר כל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום:
ה סָעִיף א ולד שפחה וכותית דכ"מ שאין הקידושין תופסין הולד כמוה:
א סָעִיף א וגר ומשוחרר וכו'. כ' ב"י בחללה אתי לאשמעינן דאין הולד חלל אלא הולך אחר הזכר כדין ישראל שנשא חללה ובלויה אתי לאשמעינן דאין הולד לוי אלא ישראל. ישראלי' כדי נסבה פי' הואיל שאינו הולך ממש אחר הזכר להיות גר ויהא מותר בממזרת. אלא אתי לאשמעינן שאינו הולך אחר אמו וא"כ מאי נ"מ בישראלית שאינו הולך אחר אמו. וז"ל מור"ש ז"ל פי' הר"י קאר"ו דישראלית כדי נסבה דלמנ"מ ול"נ דנקט לאשמעינן דאינו ראוי לנשיאות דאין ממנים אלא ישראלים ממש. וכן לחליצה כו' כדלקמן בס"ס י"ו עכ"ל ועיין לקמן ר"ס קס"ט ובי"ד ס"ס רס"ט שמשמע כן ולא סגי בצד אחד מישראל אפילו אביו ואפילו אם בא על הגיורת והורתו ולידתו של הלוד בקדושה אפ"ה הולד פסול לחליצה דישראל ועיין בתוספות יבמות [קב:] בד"ה לענין חליצה כו' שדעת התוס' שם אינו כן וס"ל דבאביו מישראל לחוד סגי. אבל רבי' ס"ל כהרא"ש כמ"ש לקמן ר"ס קס"ט. מיהו מדמסיק וכתב רבינו כאן ל"ש כו' או לישראל שנשא גיורת. דמשמע דכאן (משמע כאן כצ"ל) דהולכין אחר הזכר שהוא ישראל אפילו חליצה. אע"פ שאמו גיורת. וע"ל סי' קס"ט ובי"ד סי' רס"ט ובח"מ בסי' ז' (לענין שיהיה הגר דן את חבירו הגר אע"פ שאין אמו מישראל. הג"ה) דכתבתי דנראה דגם דעת הרא"ש הוא כן דאביו ישראל לחוד סגי אף לחליצה:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.