א מה שאין מוציאין בשבת ב' ספרים לקרות המוספין וביום השבת וגו' כמו שקורין בי"ט פרשת קרבנות המוספין לפי שאין בפרשת קרבנות מוסף שבת רק ב' פסוקים ואין לקרות אלא מענינו של יום ועוד טעם אחר דאיתא במס' תענית (כז:) אמר הקב"ה לאברהם תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקורין אותם לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ומוחל אני על כל עונותם ובמוסף שבת אין קרבן לכפר שכולם עולות (וזהו רצית קרבנותיה למה רצית קרבנותיה לפי ששאר יום טוב כולן באין חטאת ובשבת כולן באין עולות):
א סָעִיף א מה שאין מוציאין בשבת ב' ספרים וכו' במרדכי פ' בני העיר הקשה בהגה"ה ותימא ויתחילו כמו בר"ח דמתחילין למעלה בפ' תמידין עכ"ה ואינה קושיא כלל דתקנת הגאונים במוספין לא היתה אלא שהמפטיר יקרא בחובת היום בלחוד ובר"ח אע"פ דמתחילין בפ' תמידין מ"מ הרביעי הקורא בחוב' היום דהיינו ובראשי חדשיכם אינו קורא אלא בחובת היום בלחוד אבל בשבת היה צריך המפטיר לקרות גם בפ' התמידין וק"ל:
א סָעִיף א לפי שאין בפרשת הקרבנות כו' עוד טעם אחר בתוספות כי צריך להפטיר בכל שבת מעניינו של יום ואי קרינן בשל שבת א"כ יהא צריך להפטיר בדסליק מיניה והיינו בשבת וא"כ יהיו כל הפטרות מענין אחד. והר"ן דף שס"ט הוסיף וכתב וז"ל א"נ משום דבי"ט מפסיקין וקורין מעניינו קורין ג"כ בקרבנו שהרי כל קריאתו לחובת היום אבל בשבת שלא תיקנו בקריאתו שתהא מעניינו אלא לקרות התורה על הסדר לא תיקנו ג"כ לקרות קרבנו ור"ח קריאתו בחובת היום ולפיכך קורין בקרבנו דעניינו וקרבנו חדא מילתא היא עכ"ל:
ב סָעִיף א רק שני פסוקים ואין לקרות אלא מעניינו פי' דאין לקרות הג' פסוקים של קרבן מוסף אלא בעניינו כמו ביו"ט ור"ח שיש בפרשת קרבן מוסף ג' פסוקים משא"כ כאן:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.