א כותי הדר במבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף אפילו אין בו אלא ד' טפחים על ד' אינו אוסר על בני מבוי אפי' מכניס ומוציא גמלים וקרונות דרך המבוי כל היום שחפץ יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר והוי פתחו למבוי כמו שאינו רגיל שאינו אוסר והוא שיש בבקעה או בקרפף יותר מסאתים אבל אם אין בו אלא סאתים קטן הוא ולא ניחא ליה ביה וישראל שיש לו פתח למבוי ופתח מאחריו לקרפף ושכח ולא עירב אם הקרפף יותר מסאתים אוסר לפי שאינו ראוי לו ואינו מסתלק מן המבוי ואם אינו אלא סאתים אינו אוסר דכיון שראוי לו מסתלק מן המבוי ופירש"י ואם הוקף לדירה אפילו יותר מסאתים אינו אוסר כיון שראוי לו ור"י פירש אדרבה אם הוקף לדירה אפי' בית סאתים אוסר שכיון שהוקף לדירה אין בו אויר ואינו חפץ בו להסתלק בשבילו מן המבוי:
א סָעִיף א אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות דרך המבוי כל היום כו' נראה דר"ל בכל יום ויום ואע"ג דמשתמש בכל יום דרך מבוי מ"מ כיון דאין משתמש אלא להוציא כלים גדולים אבל כלים קטנים ניחא לי' להוציא דרך בקעה או קרפף חשוב פתחו למבוי והוי כמו שאינו רגיל וזה שדייק רבינו לכתוב גמלים וקרונות שהם כלים גדולים דמשמע אבל כלים קטנים דיכול להוציא ולהכניס דרך חלון בקרפף שם מכניס ומוציא ומש"ה קאמר דהוי כמי שאינו רגיל ולא כתב דהוי שאינו רגיל:
ב סָעִיף א מאחוריו לבדו שיש לו אויר טפי והוי כו'. ז"ל הגמרא דף ס"ז ע"א מ"ט בפיתחא דמייחד לה בההיא ניחא ליה ופירש"י משום דאיכא אוירא טפי ממבוי:
ג סָעִיף א כמו שאינו רגיל שאינו אוסר אף זה חשיב כאינו רגיל:
ד סָעִיף א והוא שיש בבקעה או בקרפף יותר מבית סאתים אבל אם אין כו' וגבי ישראל כתב איפכא כבר נתן רש"י טעם לזה בפרק הדר (עירובין דף ס"ז ע"ב) וז"ל ישראל שיש לו פתח לקרפף ופתחים למבוי ושכח ולא עירב במבוי אם קרפף בית סאתים הוא שראוי להשתמש בו אינו אוסר על בני מבוי ואע"ג דלגבי כותי חשיב זוטר לגבי ישראל נפיש דהא בשבת ליכא הוצאות משאות יתירות וסגי בהכי עכ"ל:
ה סָעִיף א ואינו מסתלק מן המבוי ואינו דומה למ"ש ס"ס שפ"ו שכופין על מדת סדום ודחינן אותו למבוי שאינו רגיל בו דשאני התם דמ"מ יש מבוי ולא יעבור דרך מבוי זו כלל משא"כ כאן דא"א לו בלא מבוי זה להכניס ולהוציא בו כלים ששבתו בחצר ודו"ק:
ו סָעִיף א שהוקף לדירה פי' והוי כבית:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.