ברכות הנהנין

ברכה אחרונה

ברכה אחרונה מעין שלוש

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם:

על היין: עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן:

על פירות משבעת המינים: עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ:

על מזונות: עַל הַמִחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה:

על מזונות ויין ביחד: עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן:

וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, רַחֵם (נָא) יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ, וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָּהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה:

(בשבת:) וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה:

(בר"ח:) וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה:

(בר"ה:) וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה:

(ביו"ט:) וְשַׂמְחֵנוּ בְּיוֹם חַג (פלוני) הַזֶּה:

כִּי אַתָּה יְהֹוָה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל:

(על היין:) פְּרִי הַגָּפֶן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן: ( בא"י וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ):

(על הפירות:) הַפֵּרוֹת: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת: ( בא"י וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ):

(על מזונות:) הַמִחְיָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה:

(על מזונות ויין ביחד:) הַמִּחְיָה וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן: ( בא"י וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ):

בורא פרי העץ

על כל פרי העץ מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ:

בורא פרי האדמה

על פרי האדמה מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה:

ברכת שהכל

על בשר ודגים. חלב וביצה וגבינה. כמהין ופטריות וכדומה. גם על המשקים חוץ מיין אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ:

בורא נפשות

על פירות האילן חוץ מז' מינים ופירות האדמה וירקות ועל כל המשקין ועל דבר שאין גידולו מן הארץ מברכין אחר אכילתן זה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי. בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים:

ברכת שהחיינו

הלובש מלבוש חדש וכן האוכל פרי חדש הגדל בזמן קבוע בשנה ומתחדש משנה לשנה מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה:

ריח בשמים

על ריח בשמים מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים:

ריח טוב שבעשבים

על ריח טוב שבעשבים מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עִשְׂבֵּי בְשָׂמִים:

ריח טוב שבעצים

על ריח טוב שבעצים ושיחים מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים:

ריח טוב שבפירות

על ריח טוב שבפירות מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּירוֹת:

שמן אפרסמון

על שמן אפרסמון מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב:

בִּרְכַּת ברקים ורעמים

על הברקים מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית:

על הרעמים מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם:

בִּרְכַּת הקשת

הרואה קשת צריך לברך ברכה זו:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ:

הים הגדול

הרואה את הים הגדול מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עֹשֶׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל:

בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת

הרואה אילני מאכל (לפחות שני אילנות) בפריחתם בימי ניסן מברך פעם אחת בשנה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם:

ברכות שונות

הרואה חכם גדול מישראל אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵיאָיו:

הרואה חכם גדול מאומות העולם אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם:

הרואה מלך מישראל אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵיאָיו:

הרואה מלך מאומות העולם אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם:

הרואה בתי כנסיות בחורבנן מברך דיין האמת, ובישובן מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִיב גְּבוּל אַלְמָנָה:

הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל, כגון מעברות הירדן וחומות יריחו אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִיסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה:

הרואה מקום שנעשה בו נס לו, או לרבו, או לאבותיו, או לאבותינו בכלל, מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי (לְרַבִּי, לַאֲבוֹתַי, לַאֲבוֹתֵינוּ) נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה:

כשרואין בריה משונה, כגון גמד, וכושי וכדומה אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת:

הרואה חבירו החביב לו אחר ל' יום מברך שהחיינו, ואחר י"ב חודש מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מְחַיֶה הַמֵּתִים:

הרואה אילנות טובים ובריות נאות, מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ:

מי שלא ראה קברי ישראל שלשים יום יברך בראייתם:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בְּדִּין, וְזָן וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בְּדִּין, וְהֵמִית אֶתְכֶם בְּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם בְּדִין, וְעָתִיד לְהַחֲזִיר וּלְהַחֲיוֹתכֶם בַּדִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים:

בפעם הראשונה שיורדים גשמים הרבה בארץ ישראל, ובחו"ל לאחר עצירת גשמים שהיה העולם בצער מברך:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ על כל טפה וטפה שהורדת לנו וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם. וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו. וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ. וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ. וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם. וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת. אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. עַל אַחַת מֵאָלֶף אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים. הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ: מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. בְּרָעָב זַנְתָּנוּ. וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ. מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ. וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ. וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְרַבִּים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ: עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ. וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לָנֶצַח: עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ. וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ. וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ. הֵן הֵם. יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִישׁוֹרְרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֵל רוֹב הַהוֹדָאוֹת:

ובא"י אם השנים כתיקונן יברך בלא שם ומלכות (עי' מ"ב סי' רכא סק"א ובבה"ל שם):

על פדיון פטר חמור יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר:

בִּרְכַּת טְבִילַת כְּלִים

כשטובל כלים חדשים מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֶּלִי: (כשהם הרבה אומר: כֵּלִים:)

בִּרְכַּת הַמְזוּזָה

הקובע מזוזה מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה:

סֵדֶר הַפְרָשַׁת חַלָּה

א. בזמנינו שהחלה אסורה באכילה לכהנים מפני הטומאה, לֹא נותנים אוֹתה לכהנים אלא שורפים אוֹתה. ומפרישים רק כל שהוא מבלי כל שיעור.

ב. את החלה שמפרישים צריך לשרוף, ואסור לזורקה לאשפה ולזלזל בקדושתה. ורק לאחר ששרפה אוֹתה מותר לזורקה לאשפה, כיון שכבר נעשה מצוותה, ואין בזה משום זלזול. ואם אין אפשרות לשורפה, תכרוך את החלה פעמיים בנייר ותכניסה לפח הזבל.

ג. טוב להמתין מלהפריש חלה עד לאחר גמר הלישה - כשתֵעשה העיסה גוש אחד. ואם לֹא הפרישה מן העיסה ואפתה - מפרישה מן הפת לאחר האפיה.

ד. אין חיוב הפרשת חלה אלא מעיסה העומדת לאפיה. אבל העושה עיסה כדי לבשלה אוֹ לטגנה, מפרישה ממנה חלה בלי ברכה, ורק אם רוצה לאפות קצת ממנה - מפרישה ממנה חלה בברכה.

ה. שעור הפרשת חלה בברכה הוא כשיש בקמח שיעור של 1560 גר', וממדת חסידות טוב להפריש חלה בלי ברכה משיעור קילו וחצי לערך (שו"ת חזו"ע עמ' תקיח). ולשיטת החזו"א השעור הוא 2250 גר'.

קודם ההפרשה מברכת:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִיסָה:

ואחר כך לוקחת חתיכה כל שהיא ומרימה ביד ימין ואומרת:

הֲרֵי זוֹ חַלָּה:

סֵדֶר הַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת

כל גידולי קרקע הגדלים בארץ יִשְׂרָאֵל בבעלות יהודי, חייבים בתרומות ומעשרות. וכל גידול קרקע שאינו ידוע אם הופרשו ממנו תרומות ומעשרות אוֹ לֹא, הרי הוּא בחזקת דמאי, וחייב להפריש ממנו תרומות ומעשרות בלי ברכה. ואם ודאי שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות מפריש בברכה, דהיינו שלפני שיפריש יברך את הברכה ואחר כך יאמר את נוסח ההפרשה:

סדר הפרשת תרומות ומעשרות עפ"י פסקי החזון איש זצ"ל

נוטל מן הפרות יותר מאחד ממאה ומבדילו מן השאר ואומר:

אם הפירות טבל ודאי יאמר לפני הנוסח:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעְשְׂרוֹת.

יוֹתֵר מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֵּשׁ כַּאן הֲרֵי הוּא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בְּצַד צְפוֹנוֹ [כָּל מִין עַל מִינוֹ], אוֹתוֹ אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֵּשׁ כַּאן וְעוֹד תִּשְׁעָה חֲלָקִים כְּמוֹתוֹ בְּצַד צְפוֹנוֹ שֶׁל הַפֵּירוֹת [כָּל מִין עַל מִינוֹ] הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. אוֹתוֹ אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁעֲשִׂיתִיו מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר [כָּל מִין עַל מִינוֹ] וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּצַד דְּרוֹמוֹ [כָּל מִין עַל מִינוֹ] [וְאִם צָרִיךְ מַעֲשֵׂר עָנִי יְהֵא מַעֲשֵׂר עָנִי בְּצַד דְּרוֹמוֹ.]

אם הפירות טבל ודאי יאמר לפני הנוסח:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

אם הפירות ודאי נטע רבעי וטבל יאמר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן נֶטַע רְבָעִי.

וּמְחוּלָל הוּא וְחוּמְשׁוֹ עַל שְׁתֵּי פְרוּטוּת שֶׁבִּרְשׁוּתִי לְחִילּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וֶנֶטַע רְבָעִי.

תְּפִלַת הַדֶּרֶךְ

היוצא לדרך אפילו רק עד פרסה צריך להתפלל תפלת הדרך, אבל אם הוא צריך ללכת פחות מפרסה מתפלל בלא חתימה, אבל אם הוא מקום סכנה אפילו בפחות מפרסה צריך להתפלל בחתימה: תיכף כשיוצא מעיבורה של עיר צריך להתפלל תפילה זו ואם שכח מתפלל כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע עדיין תוך פרסה הסמוכה לעירו או לעיר שרוצה ללון בה דמשם ואילך יאמר אותה בלא חתימה: יש להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה לכן כשיוצא בדרך בשחרית קודם התפילה כגון שהוא נחוץ י"ל ברכות השחר על הדרך ולהסמיך תפלת הדרך לברכת השחר וביום יאכל איזה פרי ויסמכנה לברכת הפרי או כשמטיל מים יסמיך אותה לברכת אשר יצר:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים לְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם, [אם דעתו לחזור מיד אומר: וְתַחְזִירֵנִי לְשָׁלוֹם] וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ, כִּי אֵל שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה:

ואומר ג"פ:

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם, מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם:

(ויאמר ל' פעמים:) לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה, קִוִּיתִי יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ, יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:

(ויאמר ו' פעמים:) וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

(ויאמר י' פעמים:) יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

(ויאמר ה' פעמים:) הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרוֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

סימן לוי"ה

(ויאמר ג"פ:) וַיִסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב:

(ויאמר ג' פעמים:) הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרוֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

(ויאמר ג' פעמים:) לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה, קִוִּיתִי יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ, יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:

(ויאמר ג"פ:) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִינֹתִי:

(ויאמר ג' פעמים:) יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

(ויאמר ז' פעמים:) וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

ויכוין בפסוק כ"י מלאכי"ו יצו"ה ל"ך ס"ת "יוהך" והוא שם מסוגל לשמירה:

(ואומר:) אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים: יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ.

(ויאמר ג"פ:) יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (ויכוין בר"ת "יב"ק"):

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ. אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ. יְהֹוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה. וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְהֹוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

(ואומר:) מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהֹוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב: בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מִימִינִי מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל, וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל, וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל:

(וילך לדרכו לשלום:)

הנכנס לכרך יאמר זה קודם שנכנס:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם:

נכנס בשלום יאמר:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם:

בקש לצאת מהכרך יאמר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם:

יצא משם בשלום יאמר:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁהוֹצֵאתָנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם, וּכְשֵׁם שֶׁהוֹצֵאתָנִי לְשָׁלוֹם, כֵּן תּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֹה יָדֵינוּ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה:

תפילה לעוברי ימים ונהרות מהרמב"ן זצ"ל:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הַמֻּכְתָּר בְכֶתֶר הָאֱמוּנָה, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים, וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים, וּלְמַעַן זְכוּת יְשֵנֵי חֶבְרוֹן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲהוּבֶיךָ וּתְמִימֶיךָ, וּלְמַעַן זְכוּת עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יְחִידֶךָ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה עוֹלָה תְמִימָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה. וּלְמַעַן זְכוּתָם וּקְדֻשָּׁתָם וּנְבוּאָתָם שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְשֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְשֶׁל אֱלִישָׁע הַנָּבִיא נְבִיאֶיךָ נְבִיאֵי אֶמֶת, וּלְּמַעַן זְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר מְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל, תַּעֲמִיד הַיָּם (הַנָּהָר) מִזַּעְפּוֹ, וְיֶחֱשׁוּ גַלָּיו, וְתַעֲשֶׂה רְצוֹן לִבֵּנוּ וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת, וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְתַאֲזִין תְּחִנָּתֵנוּ וַעֲנֵנוּ בְּשָׁעָה הַזֹּאת שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמִתְחַנְּנִים לְפָנֶיךָ, וְתוֹלִיכֵנוּ בְּנַחַת רוּחַ טוֹב כְּפִי הַצֹּרֶךְ, וְתִשְׁמְרֵנוּ מֵהֲמוֹן גַּלִּים וּמִשְּׁאוֹן מִשְׁבְּרֵי יָם, מֵרוּחַ סֹעָה מִסַּעַר וּמִצַּעַר וּמִבִּלְבּוּל עִתִּים וּמֵחִלּוּף זְמַנִּים וּמֵהַבְּרִיּוֹת הָרָעוֹת הַגְּדֵלוֹת בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, וּמִכָּל צָרָה וּמִכָּל הֶפְסֵד. וְאַל יְעַכְּבֵנוּ לֹא מַשְֹׁטִין וְלֹא מֵצַּר וְלֹא מַזִּיק וְלֹא מְבַלְבֵּל וְלֹא מַפְחִיד וְלֹא מְאַיֵּם. וְתוֹצִיא רוּחַ טוֹב מֵאוֹצְרוֹתֶיךָ לְהַנְהִיג הַסְּפִינָה, וְחַזֵּק כָּל תּוֹפְשֵׂי מָשׁוֹט וּמַנְהִיגֶיהָ וּמַלָּחֶיהָ וְחוֹבְלֶיהָ וְאָמָנֶיהָ שֶׁיִּנְהֲגוּ אוֹתָהּ כָּרָאוּי, בְּלֹא עַצְלוּת וּבְלֹא חִשּׁוּל וּבְלֹא תִשּׁוּת כֹּחַ, וְהַגִּיעֵנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ בְּלִי שׁוּם הֶזֵּק וּבְלִי שׁוּם צַעַר וּבְלִי שׁוּם פַּחַד, כִּי אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם. הָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וְיֶחֱשׁוּ גַלָּיו. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ. וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ:

וממשיך יהי רצון כ"סדר תפילת הדרך":

תפילת הדרך לטסים באוירון

באוירון מוסיפים תפילה זו:

וְיְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶׁתִּשְׁמְרֵנוּ מֵרוּחַ סוֹעָה וְסַעַר וּמִצַּעַר. וְתוֹצִיא רוּחַ טוֹב מֵאוֹצְרוֹתֶיךָ לְהַנְהִיג אֶת סְפִינַת הָאֲוִיר, וְחַזֵּק כָּל מַנְהִיגֶיהָ שֶׁיִּנְהֲגוּ אוֹתָהּ כָּרָאוּי וְהַגִּיעֵנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּלִי שׁוּם פַּחַד. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָּךְ, וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:

ואחר כך יאמר ויעקב הלך לדרכו עד שכינת אל כדלעיל: