Englishעברית
Sign In Free Membership
תְּהִלִּים פֶּרֶק קלב

Zechor Hashem LeDavidשִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר־יְהוָה לְדָוִד

For being able to fulfill oaths that were made (shvuas)

Also part of the cycles: Day 27 of the month · Shabbat

גודל הטקסט
Prayer Before Reciting Tehillim

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְהַבּוֹחֵר בְּשִירוֹת וְתִשְבָּחוֹת, שֶׁתֵּפֶן בְּרַחֲמִים אֶל קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים שֶׁאֶקְרָא, כְּאִלוּ אֳמָרָם דָוִד הַמֶלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם בְּעַצְמוֹ, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. וְיַעֲמוֹד לָנוּ זְכוּת פְּסוּקֵי תְהִלִּים וּזְכוּת תֵיבוֹתֵיהֶם וְאוֹתִיוֹתֵיהֶם וּנְקוּדוֹתֵיהֶם וְטַעֲמֵיהֶם, וְהָשֵמוֹת הָיוֹצְאִים מֵהֶם מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת עד סוֹפֵי תֵיבוֹת, לְכַפֵּר חַטֹאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָעֵינוּ, וּלְזַמֵר עָרִיצִים וְלְהַכְרִית כָּל הַחוֹחִים וְהַקוֹצִים הַסוֹבְבִים אֶת הַשׁוֹשַׁנָה הָעֶלְיוֹנָה, וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דוֹדָה בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת. וּמִשָׁם יִמָשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפָע לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ וְלִסְלוֹחַ חַטֹאתֵינוּ וּלְכַפֵּר פְּשָׁעֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁסָלַחְתָ לְדָוִד שֶׁאָמָר מִזְמוֹרִים אֵלוּ לְפָנֶיךָ, כּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: גַם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָאתְךָ לֹא תָמוּת. וְאַל תִקָחֵנוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶה קוֹדֶם זְמַנֵנוּ, בְּאוֹפָן שֶׁנוּכַל לְתַקֵן אֶת אֲשֶׁר שִׁיחַתְנוּ. וּזְכוּת דָוִד הָמֶלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם, יָגֵן עָלֵינוּ וּבַעֲדֵנוּ שֶׁתַאֲרִיךְ אָפְּךָ עַד שׁוּבֵנוּ אֵלָיךָ בִּתְשוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וּמֵאוֹצָר מַתְנָת חִנָם חָנֵנוּ כְּדִכְתִיב: וְחַנוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן וְרִחַמְתִי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. וּכְשֵׁם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶה, כָּךְ נִזְכֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה לָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל יְדֵי אֲמִירַת תְהִלִים תִתְעוֹרֵר חֲבַצֶלֶת הַשָרוֹן, וְלָשִיר בְּקוֹל נָעִים בְּגִילַת וְרַנֵן, כְּבוֹד הַלְבָנוֹן נִתַן לָה, הוֹד וְהָדָר בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה.

לְכוּ נְרַנְּנָה לַיְיָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ. נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ. כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים. וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.

פֶּרֶק קלב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר־יְהוָה לְדָוִד אֵת כָּל־עֻנּוֹתוֹ׃

ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיהוָה נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃

ג אִם־אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם־אֶעֱלֶה עַל־עֶרֶשׂ יְצוּעָי׃

ד אִם־אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׃

ה עַד־אֶמְצָא מָקוֹם לַיהוָה מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃

ו הִנֵּה־שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי־יָעַר׃

ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃

ח קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃

ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃

י בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃

יא נִשְׁבַּע־יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת לֹא־יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא־לָךְ׃

יב אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם־בְּנֵיהֶם עֲדֵי־עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא־לָךְ׃

יג כִּי־בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃

יד זֹאת־מְנוּחָתִי עֲדֵי־עַד פֹּה־אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃

טו צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃

טז וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃

יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃

יח אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ׃

Prayer After Reciting Tehillim

מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעֻת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה. וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִזְכוּת מִזְמוֹרֵי הַתְהִלִים שֶׁקָרָאנוּ לְפָנֶיךָ, וּבִּזְכוּת פְּסוּקֵיהֶם וְתֵבוֹתֵיהֶם, וְאוֹתִיוֹתֵיהֶם וּנְקוּדוֹתֵיהֶם, וְטַעֲמֵיהֶם, וּבִּזְכוּת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים הַיוֹצְאִים מֵהֶם. שֶׁתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹאתֵינוּ וְתִסְלָח לָנוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחַל לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ שֶׁחָטָאנוּ וְשֶעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַעְנוּ לְפָנֶיךָ. וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְתַדְרִיכֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְתִפְתַח לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תוֹרָתֶךָ. וְתִשְׁלָח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶךָ (ולָחולה: לומר את שם החולה ושם אמו). וְתִקְרָא לִשְבוּיִים דְרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ, וּלְכָל הוֹלְכֵי דְרָכִים וְעוֹבְרֵי יָמִים וּנְהָרוֹת מֵעַמְךָ יִשְׂרָאֵל תַצִילֵם מִכָּל צָעָר וָנֵזֵק, וְתַגִיעֵם לִמְחוֹז חֶפְצָם לְחַיִים לשמחה וּלְשָׁלוֹם. וְתִפְקוֹד לְכָל חֲשׂוּכֵי בָּנִים בְּזֶרַע שֶׁל קַיָמָא לַעֲבוֹדָתֶך וּלְיִרְאָתֶךָ. וְעוּבָּרוֹת שֶׁל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַצִילֵן שֶׁלֹא תַפֵּלְנָה וְלָדוֹתֵיהֶן, וְהָיוֹשְבוֹת עַל הַמַשְבֵּר בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַצִילֵן מִכָּל רָע, וְאֶל הַמֵנִיקוֹת תַשְׁפִּיע שֶׁלֹא יֶחְסַר חָלָב מִדַדֵיהֶן. וְאַל יִמְשוֹל אַסְכְּרָה וְשֵׁדִין וְרוּחִין וְלִילִין, וְכָל פְּגָעִים וּמַרְעִין בִּישִׁין בְּכָל יַלְדֵי עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּתְגַדְלֵם לְתוֹרָתֶךָ לִלְמוֹד תוֹרָה לִשְׁמָה, וְתַצִילֵם מִעַיִן הָרָע וּמִדֶבֶר וּמִמָגֵפָה וּמִשָׂטָן וּמִיֵצֶר הָרָע. וּתְבַטֵל מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל מָקוֹם שֶהֵם, כָּל גְזֵרוֹת קָשוֹת וְרָעוֹת, וְתַטֶה לֵב הַמַלְכוּת עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְתִגְזוֹר עָלֵינוּ גְזֵרוֹת טוֹבוֹת, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וְהָכֵן פַּרְנָסָתֵינוּ מִיָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְלֵאָה, וְלֹא יִצְטָרְכוּ עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר, וְתֵן לְכָל אִישׁ וָאִישׁ דֵי פַּרְנָסָתוֹ וּלְכָל גְוִיָה וּגְוִיָה דֵי מַחְסוֹרָה. וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתִבְנֶה בֵּית מִקְדָשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵנוּ. (יחיד אינו אומר וּבִזְכוּת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים הַכְּתוּבִים בְּתוֹרָתֶךָ כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: יְיָ, יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֶמֱת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵא עָוֹן וָפֶשָׁע וְחַטָאָה וְנַקֵה, שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ), עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

About this perek

Remember, Hashem, for David all his hardship: how he swore not to enter his house or give sleep to his eyes until he found a place for Hashem. Hashem swore in truth to David that his sons would sit on his throne, and chose Tzion as His resting place forever, where He will bless her provision and clothe her kohanim with salvation and make a horn sprout for David.