Koli El Elokim–לַמְנַצֵּחַ עַל־יְדוּתוּן לְאָסָף מִזְמוֹר - קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים
To be spared from any troubles
Also part of the cycles: Day 15 of the month · Wednesday
Prayer Before Reciting Tehillim
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְהַבּוֹחֵר בְּשִירוֹת וְתִשְבָּחוֹת, שֶׁתֵּפֶן בְּרַחֲמִים אֶל קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים שֶׁאֶקְרָא, כְּאִלוּ אֳמָרָם דָוִד הַמֶלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם בְּעַצְמוֹ, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. וְיַעֲמוֹד לָנוּ זְכוּת פְּסוּקֵי תְהִלִּים וּזְכוּת תֵיבוֹתֵיהֶם וְאוֹתִיוֹתֵיהֶם וּנְקוּדוֹתֵיהֶם וְטַעֲמֵיהֶם, וְהָשֵמוֹת הָיוֹצְאִים מֵהֶם מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת עד סוֹפֵי תֵיבוֹת, לְכַפֵּר חַטֹאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָעֵינוּ, וּלְזַמֵר עָרִיצִים וְלְהַכְרִית כָּל הַחוֹחִים וְהַקוֹצִים הַסוֹבְבִים אֶת הַשׁוֹשַׁנָה הָעֶלְיוֹנָה, וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דוֹדָה בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת. וּמִשָׁם יִמָשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפָע לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ וְלִסְלוֹחַ חַטֹאתֵינוּ וּלְכַפֵּר פְּשָׁעֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁסָלַחְתָ לְדָוִד שֶׁאָמָר מִזְמוֹרִים אֵלוּ לְפָנֶיךָ, כּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: גַם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָאתְךָ לֹא תָמוּת. וְאַל תִקָחֵנוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶה קוֹדֶם זְמַנֵנוּ, בְּאוֹפָן שֶׁנוּכַל לְתַקֵן אֶת אֲשֶׁר שִׁיחַתְנוּ. וּזְכוּת דָוִד הָמֶלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם, יָגֵן עָלֵינוּ וּבַעֲדֵנוּ שֶׁתַאֲרִיךְ אָפְּךָ עַד שׁוּבֵנוּ אֵלָיךָ בִּתְשוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וּמֵאוֹצָר מַתְנָת חִנָם חָנֵנוּ כְּדִכְתִיב: וְחַנוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן וְרִחַמְתִי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. וּכְשֵׁם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶה, כָּךְ נִזְכֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה לָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל יְדֵי אֲמִירַת תְהִלִים תִתְעוֹרֵר חֲבַצֶלֶת הַשָרוֹן, וְלָשִיר בְּקוֹל נָעִים בְּגִילַת וְרַנֵן, כְּבוֹד הַלְבָנוֹן נִתַן לָה, הוֹד וְהָדָר בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה.
לְכוּ נְרַנְּנָה לַיְיָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ. נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ. כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים. וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
א לַמְנַצֵּחַ עַל־ידיתון [יְדוּתוּן] לְאָסָף מִזְמוֹר׃
ב קוֹלִי אֶל־אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל־אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי׃
ג בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי׃
ד אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה׃
ה אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר׃
ו חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים׃
ז אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם־לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי׃
ח הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא־יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד׃
ט הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר׃
י הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם־קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה׃
יא וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן׃
יב אזכיר [אֶזְכּוֹר] מַעַלְלֵי־יָהּ כִּי־אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ׃
יג וְהָגִיתִי בְכָל־פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃
יד אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי־אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים׃
טו אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ׃
טז גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי־יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה׃
יז רָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת׃
יח זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף־חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ׃
יט קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ׃
כ בַּיָּם דַּרְכֶּךָ ושביליך [וּשְׁבִילְךָ] בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ׃
כא נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃
Prayer After Reciting Tehillim
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעֻת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה. וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ.
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִזְכוּת מִזְמוֹרֵי הַתְהִלִים שֶׁקָרָאנוּ לְפָנֶיךָ, וּבִּזְכוּת פְּסוּקֵיהֶם וְתֵבוֹתֵיהֶם, וְאוֹתִיוֹתֵיהֶם וּנְקוּדוֹתֵיהֶם, וְטַעֲמֵיהֶם, וּבִּזְכוּת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים הַיוֹצְאִים מֵהֶם. שֶׁתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹאתֵינוּ וְתִסְלָח לָנוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחַל לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ שֶׁחָטָאנוּ וְשֶעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַעְנוּ לְפָנֶיךָ. וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְתַדְרִיכֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְתִפְתַח לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תוֹרָתֶךָ. וְתִשְׁלָח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶךָ (ולָחולה: לומר את שם החולה ושם אמו). וְתִקְרָא לִשְבוּיִים דְרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ, וּלְכָל הוֹלְכֵי דְרָכִים וְעוֹבְרֵי יָמִים וּנְהָרוֹת מֵעַמְךָ יִשְׂרָאֵל תַצִילֵם מִכָּל צָעָר וָנֵזֵק, וְתַגִיעֵם לִמְחוֹז חֶפְצָם לְחַיִים לשמחה וּלְשָׁלוֹם. וְתִפְקוֹד לְכָל חֲשׂוּכֵי בָּנִים בְּזֶרַע שֶׁל קַיָמָא לַעֲבוֹדָתֶך וּלְיִרְאָתֶךָ. וְעוּבָּרוֹת שֶׁל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַצִילֵן שֶׁלֹא תַפֵּלְנָה וְלָדוֹתֵיהֶן, וְהָיוֹשְבוֹת עַל הַמַשְבֵּר בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַצִילֵן מִכָּל רָע, וְאֶל הַמֵנִיקוֹת תַשְׁפִּיע שֶׁלֹא יֶחְסַר חָלָב מִדַדֵיהֶן. וְאַל יִמְשוֹל אַסְכְּרָה וְשֵׁדִין וְרוּחִין וְלִילִין, וְכָל פְּגָעִים וּמַרְעִין בִּישִׁין בְּכָל יַלְדֵי עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּתְגַדְלֵם לְתוֹרָתֶךָ לִלְמוֹד תוֹרָה לִשְׁמָה, וְתַצִילֵם מִעַיִן הָרָע וּמִדֶבֶר וּמִמָגֵפָה וּמִשָׂטָן וּמִיֵצֶר הָרָע. וּתְבַטֵל מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל מָקוֹם שֶהֵם, כָּל גְזֵרוֹת קָשוֹת וְרָעוֹת, וְתַטֶה לֵב הַמַלְכוּת עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְתִגְזוֹר עָלֵינוּ גְזֵרוֹת טוֹבוֹת, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וְהָכֵן פַּרְנָסָתֵינוּ מִיָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְלֵאָה, וְלֹא יִצְטָרְכוּ עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר, וְתֵן לְכָל אִישׁ וָאִישׁ דֵי פַּרְנָסָתוֹ וּלְכָל גְוִיָה וּגְוִיָה דֵי מַחְסוֹרָה. וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתִבְנֶה בֵּית מִקְדָשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵנוּ. (יחיד אינו אומר וּבִזְכוּת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים הַכְּתוּבִים בְּתוֹרָתֶךָ כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: יְיָ, יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֶמֱת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵא עָוֹן וָפֶשָׁע וְחַטָאָה וְנַקֵה, שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ), עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
About this perek
Asaf cries out to Hashem in his day of trouble and cannot be comforted; he lies awake and asks whether Hashem has forgotten to be gracious. He answers himself by recalling the wonders of old: the waters saw Hashem and trembled, the thunder rolled, and Hashem led His people like a flock by the hand of Moshe and Aharon.