Shir Mizmor LiVnei Korach–שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח
To save a city or community from troubles (87-88)
Also part of the cycles: Day 18 of the month · Wednesday
Prayer Before Reciting Tehillim
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְהַבּוֹחֵר בְּשִירוֹת וְתִשְבָּחוֹת, שֶׁתֵּפֶן בְּרַחֲמִים אֶל קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים שֶׁאֶקְרָא, כְּאִלוּ אֳמָרָם דָוִד הַמֶלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם בְּעַצְמוֹ, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. וְיַעֲמוֹד לָנוּ זְכוּת פְּסוּקֵי תְהִלִּים וּזְכוּת תֵיבוֹתֵיהֶם וְאוֹתִיוֹתֵיהֶם וּנְקוּדוֹתֵיהֶם וְטַעֲמֵיהֶם, וְהָשֵמוֹת הָיוֹצְאִים מֵהֶם מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת עד סוֹפֵי תֵיבוֹת, לְכַפֵּר חַטֹאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָעֵינוּ, וּלְזַמֵר עָרִיצִים וְלְהַכְרִית כָּל הַחוֹחִים וְהַקוֹצִים הַסוֹבְבִים אֶת הַשׁוֹשַׁנָה הָעֶלְיוֹנָה, וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דוֹדָה בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת. וּמִשָׁם יִמָשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפָע לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ וְלִסְלוֹחַ חַטֹאתֵינוּ וּלְכַפֵּר פְּשָׁעֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁסָלַחְתָ לְדָוִד שֶׁאָמָר מִזְמוֹרִים אֵלוּ לְפָנֶיךָ, כּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: גַם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָאתְךָ לֹא תָמוּת. וְאַל תִקָחֵנוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶה קוֹדֶם זְמַנֵנוּ, בְּאוֹפָן שֶׁנוּכַל לְתַקֵן אֶת אֲשֶׁר שִׁיחַתְנוּ. וּזְכוּת דָוִד הָמֶלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם, יָגֵן עָלֵינוּ וּבַעֲדֵנוּ שֶׁתַאֲרִיךְ אָפְּךָ עַד שׁוּבֵנוּ אֵלָיךָ בִּתְשוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וּמֵאוֹצָר מַתְנָת חִנָם חָנֵנוּ כְּדִכְתִיב: וְחַנוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן וְרִחַמְתִי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. וּכְשֵׁם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶה, כָּךְ נִזְכֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה לָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל יְדֵי אֲמִירַת תְהִלִים תִתְעוֹרֵר חֲבַצֶלֶת הַשָרוֹן, וְלָשִיר בְּקוֹל נָעִים בְּגִילַת וְרַנֵן, כְּבוֹד הַלְבָנוֹן נִתַן לָה, הוֹד וְהָדָר בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה.
לְכוּ נְרַנְּנָה לַיְיָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ. נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ. כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים. וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
א שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל־מָחֲלַת לְעַנּוֹת מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי׃
ב יְהוָה אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם־צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ׃
ג תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי הַטֵּה־אָזְנְךָ לְרִנָּתִי׃
ד כִּי־שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ׃
ה נֶחְשַׁבְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין־אֱיָל׃
ו בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כְּמוֹ חֲלָלִים שֹׁכְבֵי קֶבֶר אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ׃
ז שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלוֹת׃
ח עָלַי סָמְכָה חֲמָתֶךָ וְכָל־מִשְׁבָּרֶיךָ עִנִּיתָ סֶּלָה׃
ט הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא׃
י עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי עֹנִי קְרָאתִיךָ יְהוָה בְּכָל־יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי׃
יא הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא אִם־רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה׃
יב הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן׃
יג הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה׃
יד וַאֲנִי אֵלֶיךָ יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ׃
טו לָמָה יְהוָה תִּזְנַח נַפְשִׁי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי׃
טז עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה׃
יז עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי׃
יח סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל־הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד׃
יט הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ׃
Prayer After Reciting Tehillim
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעֻת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה. וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ.
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִזְכוּת מִזְמוֹרֵי הַתְהִלִים שֶׁקָרָאנוּ לְפָנֶיךָ, וּבִּזְכוּת פְּסוּקֵיהֶם וְתֵבוֹתֵיהֶם, וְאוֹתִיוֹתֵיהֶם וּנְקוּדוֹתֵיהֶם, וְטַעֲמֵיהֶם, וּבִּזְכוּת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים הַיוֹצְאִים מֵהֶם. שֶׁתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹאתֵינוּ וְתִסְלָח לָנוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחַל לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ שֶׁחָטָאנוּ וְשֶעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַעְנוּ לְפָנֶיךָ. וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְתַדְרִיכֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְתִפְתַח לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תוֹרָתֶךָ. וְתִשְׁלָח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶךָ (ולָחולה: לומר את שם החולה ושם אמו). וְתִקְרָא לִשְבוּיִים דְרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ, וּלְכָל הוֹלְכֵי דְרָכִים וְעוֹבְרֵי יָמִים וּנְהָרוֹת מֵעַמְךָ יִשְׂרָאֵל תַצִילֵם מִכָּל צָעָר וָנֵזֵק, וְתַגִיעֵם לִמְחוֹז חֶפְצָם לְחַיִים לשמחה וּלְשָׁלוֹם. וְתִפְקוֹד לְכָל חֲשׂוּכֵי בָּנִים בְּזֶרַע שֶׁל קַיָמָא לַעֲבוֹדָתֶך וּלְיִרְאָתֶךָ. וְעוּבָּרוֹת שֶׁל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַצִילֵן שֶׁלֹא תַפֵּלְנָה וְלָדוֹתֵיהֶן, וְהָיוֹשְבוֹת עַל הַמַשְבֵּר בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַצִילֵן מִכָּל רָע, וְאֶל הַמֵנִיקוֹת תַשְׁפִּיע שֶׁלֹא יֶחְסַר חָלָב מִדַדֵיהֶן. וְאַל יִמְשוֹל אַסְכְּרָה וְשֵׁדִין וְרוּחִין וְלִילִין, וְכָל פְּגָעִים וּמַרְעִין בִּישִׁין בְּכָל יַלְדֵי עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּתְגַדְלֵם לְתוֹרָתֶךָ לִלְמוֹד תוֹרָה לִשְׁמָה, וְתַצִילֵם מִעַיִן הָרָע וּמִדֶבֶר וּמִמָגֵפָה וּמִשָׂטָן וּמִיֵצֶר הָרָע. וּתְבַטֵל מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל מָקוֹם שֶהֵם, כָּל גְזֵרוֹת קָשוֹת וְרָעוֹת, וְתַטֶה לֵב הַמַלְכוּת עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְתִגְזוֹר עָלֵינוּ גְזֵרוֹת טוֹבוֹת, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וְהָכֵן פַּרְנָסָתֵינוּ מִיָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְלֵאָה, וְלֹא יִצְטָרְכוּ עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר, וְתֵן לְכָל אִישׁ וָאִישׁ דֵי פַּרְנָסָתוֹ וּלְכָל גְוִיָה וּגְוִיָה דֵי מַחְסוֹרָה. וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתִבְנֶה בֵּית מִקְדָשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵנוּ. (יחיד אינו אומר וּבִזְכוּת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים הַכְּתוּבִים בְּתוֹרָתֶךָ כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: יְיָ, יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֶמֱת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵא עָוֹן וָפֶשָׁע וְחַטָאָה וְנַקֵה, שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ), עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
About this perek
The darkest perek in the sefer, a song of the Bnei Korach and a maskil of Heiman HaEzrachi. The speaker cries out day and night, counted among those who go down to the pit, abandoned by friends, asking whether Hashem's wonders are known in the grave. Unlike most laments it ends without relief: darkness is his companion.