Shulchan Aruch, Orach Chayim 384 — שולחן ערוך, אורח חיים שפד
א עַכּוּ"ם הַנִּכְנָס לְשֵׁם אַכְסְנָאוּת, אִם נִכְנָס שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אֵינוֹ אוֹסֵר לְעוֹלָם. וְאִם נִכְנָס בִּרְשׁוּת, אִם הוּא רָגִיל לָבֹא, אוֹסֵר מִיָּד; וְאִם אֵינוֹ רָגִיל, אֵינוֹ אוֹסֵר עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם.
ב אַנְשֵׁי חֵיל הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּכְנְסוּ בְּבָתֵּי הַיְּהוּדִים, בֵּין בְּחָזְקָה בֵּין בְּרָצוֹן, אִם יֵשׁ לְבַעֲלֵי בָּתִּים בְּאוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ הָעַכּוּ"ם כֵּלִים שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלָם בְּשַׁבָּת, אֵינָם אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם.
מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah
סָעִיף א
א (א) לשם אכסנאות - ר"ל שלא נכנס לשם לקבוע שם דירתו אלא לפי שעה להתאכסן שם: ש"ע סָעִיף א
ב (ב) שלא ברשות - לאו דוקא אלא ר"ל שלא נכנס ברשות: ש"ע סָעִיף א
ג (ג) נכנס ברשות - ר"ל שהשאילו או השכירו חדר מיוחד להתאכסן שם. כתב מג"א דעכו"ם שיש לו חוב על הבית ונכנס שלא ברשות בעד חובו מיקרי ברשות ואוסר ויש מקילין בזה: ש"ע סָעִיף א
ד (ד) רגיל לבוא - היינו שרגיל לבוא תמיד להתאכסן שם ועי"ז חשוב כקבוע וצריך לשכור ממנו הרשות: ש"ע סָעִיף א
ה (ה) עד לאחר שלשים יום - דעד זמן זה חשוב כאורח ואינו אוסר וכמו לעיל בס"ס ש"ע וע"ש מה שכתבתי בבה"ל: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ו (ו) בין בחזקה - הקשו המפרשים דהא בסעיף א' מבואר דשלא ברשות אינו אוסר כלל ותירצו דמיירי שמתאכסנים ע"פ דינא דמלכותא כמו שנהוג כשאנשי חיילים באים לעיר הפקידים קובעים מקומות בעד החיל בבתי העיר ובזה אפי' לא נתרצה הבעה"ב נמי אוסר דהפקיד יש לו רשות ע"ז מן המלכות וכנכנס ברשות דמי [ואם משנה הפקיד מחוק שנתן המלך והוא עושה בחזקה הרי הוא כשאר עכו"ם ואינו אוסר ובספר משכנות יעקב סי' קי"ב חולק לגמרי על פסק המחבר ודעתו דלגבי אנשי חיל תמיד ברשות בעלים קיימא ושמן עליו ובכל גווני אינו אוסר]: ש"ע סָעִיף ב
ז (ז) כלים שאסור לטלטלם - עיין בה"ל: ש"ע סָעִיף ב
ח (ח) אינם אוסרים וכו' - דתו הו"ל האי עכו"ם אצלו רק כאורח לפי שעה וכדלעיל בסי' ש"ע ס"ב: ש"ע סָעִיף ב
ט (ט) עליהם - אבל אם אין לו תפיסת יד אוסר אם שהה יותר מלמ"ד יום אם אינו רגיל וכנ"ל: ש"ע סָעִיף ב
מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham
סָעִיף א
א נכנס ברשות. נ"ל דעכו"ם שיש לו חוב על הבית מקרי ברשות ועיין בח"מ סי' רל"ו עסי' שפ"ב סט"ו עססי' ש"ע: ש"ע סָעִיף א
ב בין בחזקה. צ"ע דבס"א כ' דשלא ברשות אינו אוסר ואפשר דס"ל דחיל המלך כברשות דמי דדינא דמלכותא דינא וכמ"ש רסי' ת"מ אבל ברשב"א משמע דחיל המלך שוה לשאר עכו"ם עבב"י וצ"ע ועכ"פ אינן אוסרים פחות מל' יום אם אין רגילין לבוא ואם יש לישראל רשות להניח כלים בחדרם אין אוסרים עסי' שפ"ב סי' י"ח: ש"ע סָעִיף א
אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham
סָעִיף א
א נכנס עמ״א ואם בא עכו״ם בשבת צ״ע אם אוסר אם נימא הותרה עסי׳ שע״א ועסי׳ שצ״א בשוכרים רשות מהשר העיר בט״ז ג׳ וא״כ אנן שמקילים ונכנסין בשבת לבית עכו״ם ליקח מהם שכר ושאר משקין ה״ה שאין אורח עכו״ם אוסר ואי״ה בשפ״ז ושצ״א יבואר עוד: ש"ע סָעִיף א
ב בין עמ״א והנה בש״ע כתב ת״י שיש לו כלים שאין נטלים או מחמת כובדן כבסימן ש״ע ס״ב עא״ר ומה שהראה המ״א לשפ״ב סי״ח אף כל כלים נמי כשכירו ולקיטו דמי ושוכר רשות לעצמו מהעכו״ם וי״ל כשבא העכו״ם בשבת י״ל דבטל העירוב כבסי׳ שפ״ג ול״ש דשוכר עתה לעצמו ובעינן שאין נטלים בשבת אבל בא מע״ש אף כל הכלים וצ״ע: ש"ע סָעִיף א
ט״ז Taz
סָעִיף ב
א אנשי חיל כו'. זהו מתשו' הרשב"א הביאו ב"י ותמה אני דדברי הרשב"א סתרי אהדדי דהא כ' המ"מ בפ"ב מה"ע משמו הביאו ב"י ורמ"א סי' שפ"ב ס"א דאם השאיל לו או השכיר ביתו לעכו"ם אינו אוסר דלא השאיל לו אדעתא דליאסר עליו א"כ הכא אמאי יאסרו אנשי חיל עליו כל שאין לבעלי בתים כלים שם וצ"ע רב: ש"ע סָעִיף ב
מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz
סָעִיף ב
א אנשי עט״ז עא״ר ב׳ דאנשי חיל גרע טפי שעושין כרצונם ואין לבע״ה רשות שם יע״ש ועמ״א ב׳ ועתו״ש בזה דחיל המלך לאו ברצון בע״ה תליא מילתא והא דת״א עכו״ם אכסנאי אוסר י״ל דמיירי עכו״ם אכסנאי בחצר עכו״ם וישראלים דרים שם ושכרו רשות מעכו״ם בעל החצר אוסר אכסניא עכו״ם או יהודי שיש לו חצר והשכיר לישראלים ובא אכסניא עכו״ם ובעה״ב אין דר שם י״ל כה״ג לא אמרינן אין דעתו שיאסרו עליו דוקא אמרינן. וצ״ע בזה ועתו״ש שם: ש"ע סָעִיף ב
בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev
סָעִיף א
א ברשות. נ"ל דעכו"ם שיש לו חוב על הבית מיקרי ברשות מ"א עיין שם: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ב בין בחזקה. ועכ"פ אינן אוסרים פחות מלמ"ד אם אין רגילין לבוא ואם יש לישראל רשות להניח כלים בחדרם אין אוסרים עיין סי' שע"ב סי"א. מ"א: ש"ע סָעִיף ב
בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra
סָעִיף ב
א ס"ב אנשי חיל כו'. אבל בתשובה שם כת' דאפי' אין לו שום תפיסה ג"כ אינו אוסר אם נכנס בלא רשות כמ"ש בירושלמי ובש"ע ס"א וע' ב"י שהביאו ועוד כ' בתשובה שם דבלא"ה אינו אוסר כמ"ש תוס' במלמד וסופר דאדעתא דהכי לא השאילם וכמ"ש סי' ש"ע סס"ג וה"נ בנכרי אף ברשות וכמ"ש בסי' שפ"ב ס"א וכמ"ש המ"מ משמו והב"י לא הביאו ראשית התשובה והיא בתשובה לרמב"ן סי' ר"ב אלא שצ"ע ממ"ש בירושל' מהו לשכור רשות מהפונדק ר"ל מהמשכיר ר"ח ור' יונתן סלקין לחמת דגרר אמר נמתין עד שיבואו זקני דרום לכאן אתא ר' אפס דרומא ושיילי ליה ושרא לון שמע ר"ל ואמר וכי מאחר שהא"י בא ומוציאם לא עשינו כלום ר"ל השוכר יכול להוציא שוכרים מהפונדק שמעון ברבי ור' יוחנן אמרי ומעתה אין הבתים שלנו ר"ל שהא"י היו באים בבתיהם בע"כ ודרים שם עמהם ר' יוסתאי בר' סימון בשם ר' בייתוס אומר אין בתינו לדור עמנו להוציא אינו יכול אבל בפונדק מוציא אותנו ר"ל שלא היו הנכרים האנסים אלא להכריחם לדור עמהם אבל להוציאם לא. שם בסימן רי"ח משמע אבל אי יכול להוציאם אוסר ולכן השמיט בש"ע מש"ש מהא דאכסניא דל"ד לשם אע"ג דנכנס שלא ברשות מ"מ א"י לכנוס בע"כ. ומ"מ ברשות קשה אמאי השמיט בב"י ובש"ע וכנ"ל בר"ס שפ"ב וגם זה לא קשה דשם יכול לסלקו בכל עת וכמש"ש ועמ"א בסי' ש"ע ס"ק ח' ואם מקום כו' וה"ה בשאלה וכמש"ש בס"ב: ש"ע סָעִיף ב
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)