א אמרו אינו דעתן מי שמתחכם לדבר. אחר שנכשל בו. אך מי שיכירהו. ומתחכם שלא יכשל [בו]:
ב ואמר ראש השכל ההכרה בין ההוה והנמנע. והנחמה במה שאין היכולת:
ג ואמר הדעתן מדבר הדברים ומגיע אל תכלית המעשה:
ד ואמר הראיה על דעת האדם בחירתו ולא נגמרה אמונת האדם עד שנגמרה דעתו:
ה ואמר ראוי למשכיל שיהא מכיר את זמנו. ושישמר את לשונו. ומתעסק בעניינו:
ו ואמר כתב האדם מורה על שכילו. ושלוחו מורה על עצתו:
ז ואמר כשיסופר לך על צדקת האדם. אמר האיך דעתו:
ח ואמר מצפון דעת האדם בתוך כתביו. וגלויה בבחינה:
ט ואמר דעת האדם נראה בעסקיו. ודע מזל האדם במנויו:
Hebrew text: Mivchar HaPeninim (London, 1859), Public Domain.