א שאלו לחכם מהו הצניעות? אמר שיתבייש אדם מעצמו:
ב ושאלו אותו מהו הנדיבות? אמר שיחוס אדם על תורתו ויתקן ממונו ויעשה מה שהוא חייב בו:
ג ואמרו לחכם מהוא הצניעות? אמר [הענוה] והחכמה [ושאלו אתו מה הענוה והחכמה?]
ד אמר הענוה עם שמירת התורה וההנהגה הטובה והצדק וסבל המחיה. וסבל הפגעים. וסבל העלוב:
ה ואמר לחכם מהו הצניעות? אמר שלא תעשה בסתר מה שתתבייש ממנו בגלוי:
ו ואמר התרחק מן העברות כי אין צניעות לאדם אם לא יהיה בגדיו לבנים. ומצניעות האדם תיקון ממונו:
ז ואמר אין תורה אלא בצניעות. והצניעות עזיבת התענוגים:
ח ואמר אינו יכל לסבל מדת צניעות. אלא מי שרוחו נדיבה:
ט ואמר תחלת הצניעות. הקבלת פני האוהב. השניה להראות אהבתו. השלישית לעשות חפציו. הרביעית להשתתף עמו בצרתו:
Hebrew text: Mivchar HaPeninim (London, 1859), Public Domain.