א הלוקח מן הנחתום כיצד מעשר נוטל תרומת מעשר וחלה אומר אח' ממאה שיש כאן הרי זה בצד זה מעש' ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו והשאר חלה ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות אף על החלה וחלה חייבת בדמאי ולא כן תנינן חלת עם הארץ והמדומע פטורין מן הדמאי רבי אחא רבי בון בר חייא בשם רבי יוסי בן חנינא דבית שמאי היא ותני כן רבי שמעון בן יהוד' אמר משו' רבי שמעון חלה בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין כלום אמרו בית שמאי אלא דבר שהוא לזריעה אילו הלוק' לזרע ולבהמה קמח לעורות שמן לנר שמא אינו פטור מדמאי אלא במגבל עיסתו במי פירות לא כן אמ' רבי יוסי בי ר' חנינא דרבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא היא הא כרבנין לא אלא כרבי יוחנן דרבי יוחנן אמר כאן בעושה בטהר' וכאן בעושה בטומאה אלא כרבי אלעזר דרבי אלעזר אמר כאן וכאן בעושה בטהרה אלא במתארח אצלו לא כן תני הנאמן על הטהרות נאמן על המעשרות ותניתה רבי ינאי בי ר' ישמעאל ואמר הדא דתימר במתארח אצלו אבל ברבים אינו נאמן עד שיקבל עליו ברבים וכא ברבים אנן קיימין רבי אבין רבי שמאי בשם רבי אחא שמע לה מן דבתרה הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת כמה דתימר תמן חוץ מן הראוי ליקדש לשם תרומה והכא חוץ מן הראוי ליקדש לשם חלה תנינן חלה בין ראשון לשני רבי יונה בשם רבי זעירא ואת אמר חלה אין בה משום בל תאחר רבי יוסי בשם רבי זעירא אין משנה אמורה על סדר ולא בדמאי נן קיימין לא כן אמר רבי בא בריה דרבי חייא בשם רבי יוחנן מתני' בדמאי הא בודאי לא והכא בדמאי אנן קיימין תני ר' חייא אף בודאי עליה ר' יונה בשם ר' זעירא אמ' זאת אומרת חלה אין בה משו' בל תאחר ר' יוסי בשם ר' זעירא אמר אין משנה אמורה על סדר אלא תקדים חלה לראשון מעתה תהא חלה חייבת במעשרות ומעשרו' לא יהו חייבין בחלה שכל הקודם את חבירו חבירו מתחיי' בו ותני כן העושה עיסה מן הטבל בין שהקדים חלה לתרומה בין שהקדים תרומה לחלה מה שעשה עשוי חלה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה תרומה לא תאכל עד שיפריש עליה חלה ולמה קדמה ראשון מפני שקדמה לגורן והרי שני קדמו לגורן אמר רבי מתניה בדין היה שתקדום חלה לכל ולמה קדמה ראשון מפני שקדמה לגורן וכתוב בו ראשית שני אף על פי שקדמו לגורן אין כתיב בו ראשית
ב הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחד נוטל אחד משלשים ושלשה ושליש ואומר אחד ממאה ממה שיש כאן הרי זה בצד זה חולין ושאר תרומה על הכל ומאה חולין שיש כאן הרי זה בצד זה מעש' ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עלי ושאר חלה ומעשר שני בצפונו ובדרומו ומחולל על המעות הלכה ב' תני הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחת נוטל כדי תרומה ותרומ' מעשר וחלה כאח' וכמה הן אחד מעשרים ואמר אחד ממאה ממה שיש כאן הרי הן בצד זה חולין טבל ועוד אחד מארבעים ושמונה סמוך לו והשאר תרומה על הכל ומה חולין שיש בו וזה שעשיתי חולין טבל עשוי מעשר ושאר מעשר סמוך לו וזה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בצפונו ובדרומו מחולל על המעות רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן צריך לברך חמש ברכות תני רבי חייא כוללן ברכה אחת עד כדון כהן לוי וישראל אין יאמר תרומת מעשר נמצא מפריש על דבר שאינו שלו מעשר ואחר כך תרומה נמצא מקדים תרומה ואחר כך מעשר נמצא או פוחת ממעשרותיו או מוסיף על מעשרותיו כהדא דתני הפוחת ממעשרותיו מעשרותיו מתוקני' ופירותיו מקולקלי' המעדיף על מעשרותיו מעשרותיו מקולקלין ופירותיו מתוקנין א"ר יוסי בסמוך לתניי ב"ד הוא מהו תניי בית דין עד מקום שהדעת טועה מהו תניי בית דין אמר רבי יוחנן כדי שיהא קובע מעשר ראשון בצפונו ומעשר שיני לדרומו ותרומ' מעשר בצפון צפונו מהו תניי בית דין הוא לכשיפדה מעשר שני שבעודף פדוי עד כדון ביבש בלח הוה ליה מאה תאנין חמשין רברבין וחמשין דקיקין אין יסב מן רברביא צריך מיסב תשע מן דקיקתא צריך מיסב אחת עשרה נסב עשרה מן רברביא אית תמן חדא חולין וחש לומר שמא אותה חולין עושה אותה תרומת מעשר למקום אחר וכתיב תרומת ה' מעשר מן המעשר ולא חולי' מן המעשר אמר רבי בון בר כהנא מתנה ואומר מעשר הזה שהפירות הללו חייבות הרי הוא קבוע בתחלה כל עוקץ ועוקץ ומהלך עד שהוא מגיע בכל עשר מיסב אית בהון חדא תרומת מעשר וכל שהוא חולי' עד כדון דבר מרובה היה דבר ממועט הוה ליה עשר תאנין חמש רברבין וחמש דקיקין אין יסב מן רברבתא צריך מיסב חדא פרא ציבחד מן דקיקתא צרי' מיסב חדא ועוד ציבחד נסב חד מן רברבתא אית תמן כל שהוא חולין וחש לומר שמא אותו החולין עושה תרומת מעשר למקום אחר וכתיב תרומת ה' מעשר מן המעשר ולא חולין מן המעשר אמר רבי אבא קרתיגנייא מתנה ואומר המעשר הזה שהפירות הללו חייבות הרי הוא קבוע בתחילת העוקץ ומסיים ואומ' לכהן עד כאן סיימתי הרי הוא בצד זה חולין טבל ויאמר הרי הוא בצד זה מעשר נמצא מקדים ויאמר הרי הוא בצד זה תרומה נמצא או פוחת על התרומה או מוסיף על התרומה מתוך שהוא אומר הרי הוא בצד זה חולין טבל או פוחת מן התרומה או מוסיף על התרומה אין בכך כלום
ג הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת ומן הצוננת על החמה אפילו מתפוסים הרבה דברי ר' מאיר ר' יהודה אוסר שאני אומר חטים של אמש היו משל אחד ושל היום היו משל אחד רבי שמעון אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה הלכה ג' עד היכן תלמודוי של רבי חייא בשם רבי יהושע בן לוי עד שלשים יום היך עבידא לקח ממנו בתחילת שלשים ובאמצע שלשי' ובסוף שלשי' ראשון על גבי שלישי מן אחד הוא ראשון על גבי שלישי שני מינין הן רבי שמעון אסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה ורבי יודה אוסר בחלה ולא אצלו היא נטבלת אלא בשואל שאור טמא לעשות עיסתו אפי' כן לא אצלו היא נטבלת אלא בשואל ככר טמא למלאות תנור ואם בשואל ככר טמא למלאות תנורו מעשר מכל ככר וככר אלא כרבי יוחנן דר' יוחנן אמר כאן בעושה בטהרה כאן בעושה בטומאה אלא כרבי אלעזר דר' אלעזר אמר כאן וכאן בעושה בטהרה אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה בעושה בטומאה קיימינן ואצלו היא נטבלת אוף רבי יודה מודה בה ותני כן רבי יודה ור' שמעון אוסרין בתרומת מעשר ומתירין בחלה הא רבי יודה אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה רבי שמעון אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה מה ביניהון על דעתיה דרבי יודה אינו מפריש לא משל היום על של אמש ולא משל אמש על של יום מפריש מן התנור על התנור על דעתיה דרבי שמעון אפילו מן התנור על התנור אינו מפריש
ד הלוקח מן הפלטר מעשר מכל טופוס וטופוס דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מאחד על הכל ומודה רבי יהודה בלוקח מן המנפול שהוא מעשר מכל אחד ואחד הלכה ד' רבי מאיר אומר נחתום עושה טפוס אחד ופלטר משתמש בכמה נחתומין רבי יודה אומר נחתום עושה כמה טפוסין ופלטר משתמש בנחתום אחד אי זהו מנפול דבי רבי ינאי אמרי תשעה פלטרין ועשרה נחתומין תומניא מן דתומניא וחד מן דתריי רבי יונה בעי היו לפניו שני טפסין הוכיח על עצמו שהן שניים הושוו כולן לעשות טופוס אחד מעשר מכל ככר וככר רבי יונה בעי כמה דתימא תשעה פלטירין ועשרה נחתומין תומניא מן דתומנייא וחד מן דתריי ודכוותה תשעה נחתומין ועשרה פלטירין תומניא מן דתומניא וחד מן דתריי או תשעה מן דתשע' וחד מן כולהון מעשר מכל ככר וככר
ה הלוקח מן העני וכן העני שניתנו לו פרוסות או פילחי דבילה מעשר מכל אחד ואחד בתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שמתנה מרובה אבל בזמן שמתנה ממועטת מעשר מכל אחד ואחד ו' הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו שנייה לא יעשר מזה על זה אפילו מאותו הסוג אפילו מאותו המין נאמן הסיטון לומר משל אחד הן הלכה ה' רבי יוסי בשם רבי פדיה ר' יונה בשם חזקיה אין בלילה אלא ליין ולשמן בלבד רבי יוחנן אמר עד כזיתין הניבללין מתניתין פליגא על רבי יוחנן בתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל פתר לה עד כזתין רבי יוסי בשם רבי זעירא בדמאי התירו כרבי יודה דתנינן ר' יודה אומר אימתי בזמן שמתנה מרובה אבל בזמן שמתנה ממועטת מעשר מכל אחד ואחד דבית רבי ינאי אמרי בשעת הגורן שנו שהכל היו נותנין ממאה סאה היו הכל נותנין ממאה ואחד מחמשים מעשר מחמשי' היו הכל נותנים מחמשים ואחד מארבעים מעשר מארבעים היו הכל נותנין מארבעים ואחד משלשים מעשר משלשים היו הכל נותנין מעשרי' ואחד מעשרה מעשר מעשרה היו הכל נותנין מעשרה ואחד מאחד מעשר מכל אחד ואחד רבי ירמיה בעי אפילו השביח לו מקחו אינון חיטיא דזבנית מינך אתמל טבין הויין מאינין אינון תני הלוקח מן החנווני וחזר ולקח ממנו שנייה אם מכיר הוא את החבית שהיא היא מעשר ממנו עליו הא אם אינו מכיר אותה חבית לא בדא הדא דתימ' באילין אידתיקרימ' ברם באילין שפייא אורח' מפנתון אילין לגוא אילין
ו הלוקח מבעל הבית וחזר ולקח ממנו שנייה מעשר מזה על זה אפילו משתי קופות אפילו משתי עיירות בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק בזמן שהן מביאין לו מגנותיו מעשר מאחת על הכל ומגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת הלכה ח' רבי יונה בעי וכרבי מאיר מעשר מכל קלח וקלח דתנינן תמן אמר רבי מאיר וכי מפני מה טימו אלא מפני משקה הפה כמה דתימר תמן דרך אגודה ליתור והוא קשורה בפיו ברם הכ' דרך אגודה ליתור והוא נותן מה שבפנים בחוץ ומה שבחוץ בפנים אמר רבי יונה לא סוף דבר מגנותיו אלא אפילו מגנות אחרות אם מעשרין הן לדעתו מעשר מזה על זה ואם לאו אינו מעשר מזה על זה
ז הלוקח טבל משני מקומות מעשר מזה על זה אף על פי שאמרו אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך אמר רבי יונה כיני מתניתא אין אד' רשאי למכור טבל אלא לצורך ובלבד לחבר מעתה עם הארץ שנתערב טבלו בחולין אין לו תקנה כיצד הו' עושה הולך אצל חבר והו' לוקח לו טבל ומעשרו לו
ח מעשרין משל ישראל על של גוים ומשל גוים על של ישראל ומשל ישראל על של כותים ומשל כותים על של כותים רבי לעזר אוסר משל כותים על של כותי' י' עציץ נקוב הרי הוא כארץ תרם מן הארץ על עציץ נקוב ומעציץ נקוב על הארץ תרומתו תרומה ומשאינו נקוב על הנקוב תרומ' ויחזור ויתרום מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות י"א תרם מן הדמאי על הדמאי ומדמאי על הודאי תרומה ויחזור ויתרום מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות הלכה ט' מתני' דרבי מאיר דרבי מאיר אמר אין קניין לגוי בארץ ישראל להפקיעו מיד מעשר רבי יודה ורבי שמעון אומר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש טעמא דרבי מאיר והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקיש אחוזה לעבדים מה עבדים אתם קונין מהן והן אינן קונין מכם אף אחוזה אתם קונין מהן והן אינן קונין מכם אמר רבי לעזר בי ר' יוסי קומי רבי יסא ודא מסייעא לר' מאיר והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ לחולטנית אמר ליה כל גרמא אמר דהיא מסייעה לרבי שמעון לא תמכר הא אם נמכרה חלוטה היא רבי חונא רובא דציפורין אמר הנהיג רבי חנינא בציפורין כהדא דרבי שמעון ר' זעירא אמר הנהיג רבי חנינא בציפורין בהדא כרבי שמעון ר' זעירא אמר קומי ר' אבהו בשם רבי לעזר אף על גב דרבי מאיר אמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות מודה הוא הכא דיש לו קניין נכסים אמר רבי בא אוכלת פירות והתנינן הלוקח מביא ביכורין מפני תיקון העולם ויביא ביכורים דבר תורה רבי יונה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי הלוקח פירות תלושין מן הגוי מפריש תרומה ותרומת מעש' מהלכה ונותנן לשבט ונותן דמים מן השבט הלוקח פירות מחוברין מן הגוי מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה ונותנן לשבט ואינו נוטל דמים מן השבט מה טעם כי תקחו מאת בני ישראל מאת בני ישראל את מוציא ואין את מוציא מיד מכרי כהונה ולוייה ואתיא כיי דמר רבי לעזר כי תקחו מאת בני ישראל מאת בני ישראל את מוציא ואין את מוציא מיד הגוי אמר רבי אחא בימי רבי הושעיה ביקשו להימנות על הר המלך לפוטרו מן המעשרות אמרו יבא רבי הושעיה לא הספיק לבוא עד שנטרפה השעה רבי יודה בר פזי בשם רבי הושעיה הלכה כרבי שמעון דלא כן מה נן אמר רבי מאיר ורבי שמעון אין הלכה כרבי שמעון אלא בגין דתני אמר רבי שמעון שזורי מעשה שנתערבו פירות טבולין בפירותי ושאלתי את רבי טרפון ואמר לי צא ולוקחם מן הגוי ועשר עליה ותני עליה רבי יודה ורבי שמעון אומר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר דלא תיסבור מימר תריי כל קבל תריי אינון לפום כן צרך לומר הלכה כרבי שמעון ועוד מן הדא דאמר רבי זעירא אבא אנטולי זבין פירי מן דארמאי אתא לגבי דרבי יודה בן לוי שלח למנחם בריה דיתקן ליה ויהב ליה מעשריה מי אתי קם עימיה רבי יהושע בן לוי אמר ליה מאן יעביד דא אלא אבוך מחלפה שיטתיה דרבי יהושע בן לוי תמן הוא אמר הלוקח פירות תלושין מן הגוי מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכ' ונותנן לשבט ונוטל דמין מן השבט והכא הוא אמר הכין אמר רבי אבא בר זמינא קומי רבי זעירא רבי סימון לא אמר כן אלא מי אתי קם עימיה רבי יהושע בן לוי אמר ליה לית אילין דאבוך ואיקפד רבי זעירא רבי אחא רבי תנחום בר חייא בשם רבי יהושע בן לוי שלשה הן שהן מעשרין שלא ברשות זה שנתערב טבלו בחולין וזה שהוא לוקח מפסקיה של כותין אמר רבי זעירא זאת אומרת שאינו נוטל דמין מן השבט אם אמר את שהוא נוטל דמין מן השבט הרי ברשות תרם אמר רבי יוחנן טעמא דרבי לעזר כשם שעשו פירות ארץ ישראל דמאי אחר רובן אין תורמין ומעשרין מזה על זה כך עשה פירות כותי ודאי אחר רובן אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה רבי בון בר חייא בשם ר' זעירא עציץ עשו אותו ספק והתנינן עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש בכרם מספק כמה דתימר מן הודאי על דמאי תרומה לא תיאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות ואמר מן הדמאי על הדמאי כן רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק זאת אומרת ספק דימוע כספק תרומ' מעשר של דמאי פטור מן הודאי הדרן עלך הלוקח מן הנחתום
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.