א בנות שוח שביעית שלהן שנייה שהן עושות לשלש שנים רבי יהודה או' הפרסאות שביעית שלהן מוצאי שביעית שהן עושות לשתי שנים אמרו לו לא אמרו אלא בנות שוח בנות שוח כו' מהו בנות שוח פיטיריה מה בכל שנה ושנה הן עושות או אחת לשלש שנים בכל שנה ושנה הן עושות אלא שאין פירותיהן מגמרין אלא לאחר שלש שנים כיצד הוא יודע רבי יונה אמר משיקשר עליו חוט תני שמואל תוחב בהן קיסמין תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אילן שחנט קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשעבר לאחר חמשה עשר בשבט מתעש' לבא תני אמר רבי נחמיה במה דברים אמורים באילן שהוא עושה שתי גרנות בשנה אבל באילן שהוא עושה גורן אחד בשנה כגון זתים ותמרים וחרובין אף על פי שחנטו קודם לזמן הזה הרי הן כלעתיד לבוא אמ' רבי יוחנן נהגו בחרובין כרבי נחמיה מותיב רבי שמעון קומי רבי יוחנן והא תנינן בנות שוח שביעית שלהן שנייה שהן עושות לשלש שנים על דעתך מה שעשו בשביעית יהו שביעית והוא מקבל מיניה אמר רבי בון בר כהנא ותמיה אנא איך הוה מותיב ר' שמעון קומי רבי יוחנן והוא מקבל מיניה ויתיביניה אנא אמר חרובין ואת אמר בנות שוח אנא אמר מנהג ואת אמר הלכה אמר אנא רבי נחמיה ואת אמר רבנין אלא היא חרובין היא בנות שוח היא מנהג היא הלכה היא רבי נחמיה היא רבנין תמן אמרין אילן שחנט קודם ראש השנה שלעולם מתעשר לשעבר לאחר ראש השנה שלעולם מתעשר לבא התיב רבי יודן בר פליא קומי רבי יונה הרי חרובין הרי הן חונטין קוד' ראש השנ' של עולם והן מתעשרין לבא ולא שמיע דאמר רבי חיננא בר פפא חרובין שילשולן הוא חנטן אמר ר' יסא הביא שליש קודם ראש השנ' של עולם מתעשר לשעבר לאח' ראש השנה של עולם מתעשר לבא התיב רבי זעירא קומי רבי יסא פעמים שהשנים מאפילו' ותמרים מטילות שאור לאחר ראש השנה שלעולם והן מתעשרות לשעבר אמר רבי זעירא לא מן דעתיה הוה רבי יסא אמר הדא מילתא אלא מן הדא דרבי יוחנן דר' שמעון בן לקיש ר' יעקב בר אחא בשם שמואל בר אבא הביא שליש קוד' לחמש' עשר בשבט מתעשר לשעבר לאחר חמשה עשר בשבט מתעשר לבא אמר רבי זעירא ויאות הרי אתרוג עקרתה חנטו לא עקרתה שנתו וכאן עקרת' שנתו לא עקרתה חנטו רבי בון בר חייא בעא קומי רבי זעירא מעתה שליש הראשון לשעבר ושליש השיני לבא א"ל שליש הראשון קשה לבוא מכיון שהוא בא מיד הוא גדל אמר רבי בא באריס אומן ילף לה רבי זעירא שמואל אמר שיתין יומין שותה עליי שיתא יומין שיתין עליי תני רבן שמעון בן גמליאל או' מהוצאת עלין ועד הפגין חמשים יום מן הפגין ועד השיטין הנובלות חמשים יום מן השיתין הנובלות ועד התאנים חמשים רבי אומר כולהן ארבעים ארבעים יום לקט תאינה ואינו יודע אימתי חנטה אמר רבי יונה מונה מאה יומין למפרע אם חל לתוכן חמש' עשר בשבט והוא יודע אימתי חנט' אמרו לו והרי עמך בטיבריא והן עושות לשנה אחת אמר להן והרי עמכם בציפורין והן עושות לשתי שנים
ב הטומן את הלוף בשביעית ר' מאיר אומר לא יפחות מסאתים עד גובה שלשה טפחים וטפח עפר על גביו וחכמים אומרים לא יפחות מארבעת קבין עד גובה טפח וטפח עפר על גביו וטומנו במקום דריסת האדם ג' לוף שעברה עליו שביעית רבי ליעזר אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו ואם לאו יעשה חשבון עם העניים רבי יהושע אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו ואם לאו אין לעניים עמו חשבון ד' לוף של ערב שביעית שנכנס לשביעית וכן בצלים הקיצונים וכן פואה של עידית בית שמאי אומרים עוקרין אותן במארופות של עץ ובית הלל אומרים בקרדומות של מתכת ומודין בפואה של צלעות שעוקרין אותן בקרדומות של מתכת ה' מאימתי מותר אדם ליקח לוף במוצאי שביעית ר' יהודה אומר מיד וחכמים אומרים משירבה החדש הלכה ב' הטומן את הלוף עד כדון לוף בצלים אמר רבי יונה היא לוף היא בצלים אמר רבי יוסה מסתברא בבצלים אפילו פחות מיכן מותר דאינין שפין לוף שעברה עליו שביעית כו' רבי אבהו בשם רבי יוחנן אתיא דרבי יודה כרבי לעזר ודרבי כרבי יהושע דתנינן תמן העניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים דברי רבי יודה רבי יוסה אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור רבי אימי בעא קומי רבי יוחנן מתניתא עד שלא גזרו על הספחין אמר ליה וכי בעלייה היית סבר רבי אימי אמר איסור ספחין תורה אמר רבי ירמיה בעלי לוף שוטה היא מתניתא אייתי רב הושעיה מתני' דבר קפרא מן דרומא ותני עלי לוף ועלי בצלי' אית לך מימר עלי בצלים השוטין מילתיה דרבי ירמיה אמרה דבר שיש לו ביעור שנמצא בתוך דבר שאין לו ביעור יש לו ביעור מה עבד לה ר' ירמיה פתר לה בששיקף בעלין ר' יוסה פתר לה מתניתא לפני ראש השנה השביעית נטעו לפני ראש השנה שביעית עשה ביצים לפני שביעית וריכנו בשביעית עקרו במוצאי שביעית אין תימר ריכון כעיקור כולו לעניים אין תימר אין ריכון כעיקור אין כולו לעניים מספק יעשה חשבון עם העניים רבי חזקיה פתר מתניתא ערב ראש השנה שביעית נטעו ערב ראש השנה שביעית ועשה ביצה בתחילת שביעית וריכנו בשביעית ועקרו בסוף שביעי' אין תימר ריכון כעיקור כולו לבעל הבית אין תימר אין ריכון אין כולו לבעל הבית לפיכך אין לעניים עמו חשבון עשה בארץ שלש שנים נותן לעניים רובע שתי שנים נותן לעניים שליש שנה אחת נותן לעניים מחצה רבי יוסה פתר מתנית' לפני ראש השנה שביעית רבי חזקיה פתר מתניתא ערב ראש השנה שביעית לוף של ערב שביעית כו' רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא אף בשאר שני שבוע כן והא תני היתה שנייה נכנסת לשלישי' אינו מרכנו ואינו מונע ממנו מים בשביל שיהא מעשר היתה שלישית נכנסת לרביעית מרכנו ומונע ממנו מים בשביל שיהא מעשר עני הדא אמרה שריכון כעיקור רבי יוסה בשם רבי לא תיפתר שעקרן עד שלא צימיחו וכן בצלים הקיצונים קטינאי מודין בפואה של צילעות פוטרה ותני עלה מקום שנהגו לחרוש יחרוש לנכש ינכש מאימתי מותר אדם ליקח לוף כו' מה טעמא דרבי יודה גזרו על הלוף ולא גזרו על הירק מעתה אפילו בשביעית יהא מותר בטמון אנן קיימין שלא ילך ויביא מן האסור ויאמר מן הטמון הבאתי תני אמר ר' יודה מעשה שהיינו בעין כושין ואכלנו לוף על פי רבי טרפון במוצאי החג של מוצאי שביעית אמ' לו ר' יוסה עמך הייתי ולא היה אלא מוצאי הפסח
ג אילו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעי' מחריש' וכל כליה העול והמזרה והדקר אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבודתו אסור לאיסור ולהיתר מותר ז' המוכר מוכר חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין שכן דרכו להביא מן ההבקר אם הביא יותר מיכן מותר ומוכר לגוים בארץ ולישראל בחוצה לארץ ח' בית שמאי אומרים לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית ובית הלל מתירין מפני שהוא יכול לשוחטה ומוכר לו פירות אפילו בשעת הזרע ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלין ופורט לו מעות אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלין וכולן בפירוש אסורה הלכה ו' אילו כלים כו' אמר רבי יונה כיני מתניתא אילו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית לחשוד על השביעית סתמן מהו מן מה דתני לאיסור ולהיתר מותר הדא אמרה סתמן מותר היוצר מוכר וחש לומר שמא החליף אמר רבי יונה נכרות הן אלו של יין ואלו של שמן אמר רבי עולא אדרא דאילין חכימא ואדרא דאילין חכימא מוכר לגוים בארץ ואפילו יותר מיכן ולישראל בחוצה לארץ אפילו מן הקנוי בארץ בית שמאי אומרים כו' תני המוכר שור לחבירו ונמצא נוגחן רב אמר מקח טעות הוא ושמואל אמר יכיל הוא מימור ליה לשחיטה מכרתיו לך מה אנן קיימין אם בשמכרו לאריס דברי הכל לחרישה מכר אם בשמכרו לטבח דברי הכל לשחיטה מכר אלא כי נן קיימין בשמכרו לסרסור רב אמר מקח טעות הוא שמואל אמר יכול הוא מימר לשחיטה מכרתיו לך מחלפה שיטתיה דרב מחלפא שיטתיה דשמואל דאיתפלגון מכרה לו ביובל עצמו רב אמר קנה ויוצא מידו ביובל שמואל אמ' לא קנה מחלפא שיטתיה דרב תמן הוא אמר קנה וכא הוא אמר לא קנה תמן יובל מפורסם הוא ברם הכא מקח טעות הוא מחלפא שיטתיה דשמואל תמן הוא אמר לא קנה וכא אמר קנה לאי זה דבר מכרה לו לא לזריעה ברם הכא יכול הוא מימור ליה לשחיטה מכרתיו לך רב כבית שמאי ושמואל כבית הלל רב כבית שמאי ואפילו יסבור כבית הלל לית אורחה משהתה תלתין יומין ויתין תלתתי יומיא לא מקח טעות הוא ושמואל כבית הלל ואפילו יסבור כבית שמאי לית אורחא דבר נשא מיכוס תורא רדיא רבי אחא רבי תנחום בר חייא בשם רבי יוחנן השאיל לו סאתו ובא ומצאו מודד בה אינו זקוק לו כל שכן במשכירה לו
ד משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית נפה וכברה וריחים ותנור אבל לא תבור ולא תטחון עמה אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה אבל משתטיל את המים לא תגע אצלה שאין מחזקין ידי עוברי עבירה וכולם לא אמרו אלא מפני דרכי שלום ומחזיקים ידי גוים בשביעית אבל לא ידי ישראל ושואלין בשלומן מפני דרכי השלום הלכה ט' רבי זעירא בעא קומי רבי מנא מתניתא בסתם הא במפרש לא אמר ליה וסתמו לאו כפירושו הוא אני אומר נפה לספור בה מעות כברה לכבור בה חול ריחיים לטחון בה סממנין תנור לטמון בה אונין של פשתן רבי פינחס בעי במה קנסו במקום שזורעין ואוכלין או במקו' שזורעין ולא אוכלי' מה נפק מביניהון ראו אותו לוקח מן הסירקי אין תימר במקום שזורעין ואוכלין ראו אותו לוקח מן הסירקי אסור אין תימר במקום שזורעין אין אוכלין ראו אותו לוקח מן הסירקי מותר רבי יוסי בר חנינה בעי על כל פירקא את אמרת או על הדא הילכתא אית אמרת רבנין דקיסרין בשם רבי יודה בר טיטס מן מה דלא תנינן בגיטין אלא הדא הילכתא הדא אמרה על הדא הילכתא אתאמרת תמן תנינן נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו ותני עלה לא בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין עמו והכא הוא אמר הכן אמר רבי לא כאן לחולין כאן לתרומה והתנינן נחתום אית לך מימר נחתום כתרומה חברייא אמרי כאן בלותת וכאן כשאינו לותת מתניתא מסייעא לחברייא אבל משתטיל מים לא תגע אצלה שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום רבי חייה ורבי אימי חד אמר חרוש לה טבאות ואנא נסב לה מינך בתר שמיטתא וחרנא אמר איישר מן דמר טבאות מה שואלין בשלומן אישר מאן דאמ' לגוי אישר מה שואלין בשלומן ישראל שלום עליכם דלמא רבי חיננא בר פפא ור' שמואל בר נחמני עברון על חד מחורשי שביעית אמר ליה שמואל בר נחמן אישר אמר ליה ר' חיננא בר פפא ולא כן אולפן רבי ולא אמרו העוברים ברכת ה' עליכם שאסור לומר לחורשי שביעיות אישר אמר ליה לקרות אתה יודע לדרוש אין את יודע ולא אמרו העוברים אילו אומות העולם שעוברין מן העולם ולא אמרו לישראל ברכת ה' עליכם מה ישראל אומרי' להן ברכנו אתכם בשם ה' לא דייכם שכל הברכות הבאות לעולם בזכותינו ואין אתם אומרי' לנו בואו וטלו לכם מן הברכות האילו ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימיות וגלגליות וארנוניות הדרן עלך בנות שוח
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.