א כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור ב' ואי זה זה זה עלה הלוף השוטה ועלה הרנדנא העולשין והכרישין הרגילא ונץ החלב ומאכל בהמה החוחים והדרדרים וממין הצובעי' ספיחי אסטיס וקוצה יש להן שביעית ולדמיהן שביעית יש להן ביעור ולדמיהן ביעור ג' עוד כלל אחר אמרו כל שהוא מאוכל אדם ומאוכל בהמה וממין הצובעים ומתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית אין לו ביעור ולא לדמיו ביעור ד' אי זה זה זה עיקר הלוף השוטה ועיקר הרנדנא הערקבלין והחלבצים והבוכריא ומין הצובעים הפואה והרכפא יש להן שביעית ולדמיהן שביעית אין להן ביעור ולדמיהן ביעור ה' רבי מאיר אומר דמיהן מתבערין עד ראש השנה אמרו לו להן אין ביעור קל וחומר לדמיהן ו' קליפי רימון והנץ שלו קליפי אגוזים והגלעינין יש להן שביעית ולדמיהן שביעית הצבע צובע לעצמו לא יצבע בשכר שאין עושין סחורה בפירות שביעית ולא בבכורות ולא בתרומות ולא בנבילות ולא בטריפות ולא בשקצים ולא ברמשים ולא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו לקח לעצמו והותיר מותר למוכרו ז' לקח בכור למשתה בנו או לרגל ולא צריך לו מותר למוכרו צדי חיה עופות ודגים שנתמנו להן מינין טמיאין מותר למוכרן ר' יהודה אומר אף משנתמנה לו לפי דרכו לוקח ומוכר ובלבד שלא תהא אומנותו לכך וחכמים אוסרין צבעין לאדם מהו שיהא עליהן קדושת שביעית נישמעינה מן הדא לכם כל שהוא צורך לכם ותני עלה כגון אכילה ושתיה וסיכה וצביעה יצאת מלוגמא שאינה אלא לחולין יצאת אלינתין שאינה אלא לתפילין רבי יונה בעי ולמה יצאת מלוגמא שאין עליה קדושת שביעית והתני דן וצד וזרע אסטיס שזורעין אותן במוצאי שביעית קדושת שביעית חלה עליהם מיי כדון לכם השוה לכולכם רבי יוסי בשם רבי לא שמע מן הדא תהיה אף להדלקת הנר ולצבוע בה צבע ולא נמצא מאבד את אוכלי בהמה תיפתר בצבועין לאדם אמר רבי מנא תיפתר באוכלי בהמה לאדם ולית שמע מינה כלום צבעין לבהמה מהו שיהא עליהן קדושת שביעית נשמעינ' מן הדא עיקר הוורד ועיקר האגה ועיקר האוג אין בהן קדושת שביעית מיני כניסות מהו שיהא עליהן קדושת שביעית נישמעינה מן הדא היירענין והבורית והאהל יש להן קדושת שביעית בשמים מהו שיהא עליהן קדושת שביעית נישמעינה מן הדא הפרח לבן והאורז אין עליהן קדושת שביעית חברייא דרבי שמעון הוא דרבי שמעון אמר אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי רבי שמואל בשם רבי אבהו תיפתר דברי הכל כהדא נסורתה מיני אדלקות מה אית לך כגון ההן פקועה וההן וורד תני בה תלת מילין עלין שלו יש להן שביעית ולדמיהן שביעי' יש להן ביעור ולדמיהן ביעור פיקה שלו יש לה שביעי' ולדמיה שביעית אין לו ביעור ולא לדמיה ביעור עיקר שלו אין לו שביעי' ולא לדמיו שביעית אין לו ביעור ולא לדמיו ביעור רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו מהו לכבוש מן ההן וורד אמר לו וכי יש לו מלאכה אחרת תני רבי חייא אוכל אדם הוא הורי רבי מנא אורוסטין שרי אודורודוסטון שרי קיטרטון שרי מירסינטון שרי דרמינון שרי אידרומירון אסיר דיומירון אסיר ציפריי שאלון לרבי אימי מהו לחטן בחוטין אמר לון אתון אמרין בשם רבי חנינה אפילו עלי קורסייה שרי אמר רבי יאשיה לעובדה וסמוך עלוי אמר רבי יאשיה אין לך מיוחד לבהמה אלא חציר בלבד ושלקחו לחטן בו מותר לחטן בו ותני חציר וכל שאר ירקות שלקחן לחטן בהן מותר לחטן בהן חישב עליהן לאכל אדם אסור לחטן בהן תני בר קפרא מותר לחטן בהן ואסור ללוות מהן למה שיש עליהן קדושת שביעית ואוכלי בהמה אין עליהן קדושת שביעית דאת אמר עושין מהן מלוגמא לאדם אמר רבי יוסי שמעינ' שעושין מהן מלוגמא לאדם ושמעינן שמותר לסוחטן ולעשותן מן סממנין לאדם תמן תנינן לולבי זרדים ושל ערלה ועלי לוף שוטה אין מטמאין טומאת אוכלין עד שימתקו למה שהן מרין ותורמוסין לאו אינן מרין שנייא היא תורמוסין שעיקרן אוכל אדם לא צורכה דלא שמעינן שאין קדושת שביעית חלה עליהן עד שימתקו לא כן אמר רבי יוסי בן חנינה עולשין חשובות הן לטמא טומאת אוכלין בשביעי' ואיתמר טעמא הדא אמרה עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוץ לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע וכא לא יהו חשובות עד שיחשב עליהן ומצינו דבר בתחילה קדושת שביעית חלה עליו ובסוף אין קדושת שביעית חלה עליו התיבון הרי הסיאה והאזוב והקורנית שלקטן לעצים אין קדושת שביעית חלה עליהן חישב עליהן לאוכלין קדושת שביעית חלה עליהן אמר רבי חנניה שכן אם לקטן מתחילה לאוכלין קדושת שביעית חלה עליהן מיד הסיאה צתרה אזוב איזובא קורנית קורניתא מהו חלביצין ביצי נץ חלב אמר להן רבי מאיר מחמיר אני בדמין מן העיקר שהשמן של שביעית מדליקין בו מכרו ולקח בו שמן אין מדליקין בו רבי אימי בשם רבי יוחנן החליף שמן בשמן שניהן אסורין כיצד הוא עושה רבי חזקיה בשם רבי ירמיה מחליף שניהן של חולין החליף יין בשמן כמה דאת אמר יין אין סכין אותו ודכוותיה שמן אין מדליקין החליף עלין בלולבין כמה דתימר עלין יש להן ביעור ודכוותיה לולבין יש להן ביעור החליף אוכלי אדם באוכלי בהמה כמה דתימר אוכלי אדם אין עושין מהן מלוגמא ודכוותה אוכלי בהמה אין עושין מהן מלוגמא והתנינן מוכרין אוכלי אדם ואוכלי בהמה ליקח בהן אוכלי אדם אבל לא אוכלי בהמה אוכלי בהמה ליקח בהן אוכלי בהמה וכל שכן אוכלי אדם ליקח בהן אוכלי בהמה והדא קניבתא דירקא מסקין לה לאיגרא והיא יבשה מן גרמה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק ביין עד הפסח בשמן עד העצרת ובגרוגרות עד הפורים רבי ביבי בשם רבי חנינה ובתמרין עד החנוכה רבי אילא בשם רבי שמעון בר ווא ר' יוחנן וחברותיה הוון יתבין מקשיין אמר יש להן ביעור או אין להן ביעור עבר רבי ינאי אמר הא גברא מישאליניה אתו שאלוניה אמר להן כל דבר שדרכו לישור יש לו ביעור ושאין דרכו לישור אין לו ביעור ואילו מהן שדרכן לישור ומהן שאין דרכן לישור ושרע תנייה מינ' מהו לצבוע בטובת הנייה מן מה דתני השלשושית וחלבצין החגר עושה לעצמו הדא אמרה שאסור לצבוע בטובת הנייה כתי' טמאים המה לכם מה תלמוד לומר וטמאים יהיו לכם אלא אחד איסו' אכילה ואחד איסור הנייה כל דבר שאיסורו דבר תורה אסור לעשות בו סחורה וכל דבר שאיסורו מדבריהן מותר לעשות בו סחורה והרי חמור למלאכתו הוא גדל והרי גמל למלאכתו הוא גדל רבי הושעיה נסב ויהיב בהדין מורייס רבי חונא נסב ויהב בהדין חלתותא תני לא יהו חמשה מלקטי' ירק ואחד מוכר אבל מוכר הוא שלו ושל חבירו חמשין אחין מלקטין ואחד מוכר על ידיהן אמר רבי יוסי בי ר' בון ובלבד שלא יעשו פליטר שלא יהא מזבין בהוא אתר בכל שנה ואית דבעי מימור דלא יהא מזבין בכל שעה תני החנווני שהיה מבשל ירקות בשביעית לא יהא מחשב שכרו על דמי שביעית אבל מחשב הוא על היין ועל השמן ועל האבטלה רבי לא מפקד לאילין חלטריא לא תהוון מחשבין אגריכון על מישחא אלא על חיטיא תמן תנינן אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו אומנו' אלא הוא אבל יש לו אומנו' שלא היא הרי זה מותר היך עבידא היה יושב ובטל ממלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה אם יש עמו מלאכה אחרת כשר ואם לאו פסול אבל אם היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה אף על פי שאין עמו מלאכ' אחרת מותר רבי בא בר זבדא רבי אבהו בשם רבי לעזר הלכה כרבי יודה דמתניתן אקלס רבי בא בר זבדא דמר שמועה בשם זעיר מיניה תני רבי יודה לחומרא היך עבידא היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבועו' ובשביעית התחיל ומפשיט את ידו לישא וליתן בפירות עבירה אם יש עמו מלאכה אחרת מותר ואם לאו אסור אבל אם היה עוסק במלאכתו כל שני שבועות כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה אף על פי שאין עמו מלאכה אחרת אסור לא בדא רבי בא בר זבדא רבי אבהו בשם ר' לעזר הלכה כרבי יודה מתני' אקלס רבי בא בר זבדא דמר שמועה משום זעיר מיניה אוף הכא כן אמר רבי יוסי בי רבי בון תמן אין המלכות אונסת ברם הכא המלכות אונסת
ב לולבי זרדים והחרובין יש להן שביעית ולדמיהן שביעית יש להן ביעור ולדמיהן ביעור לולבי האלה והבוטנא והאטדים יש להן שביעית ולדמיהן שביעית אין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור אבל לעלים יש להן ביעור מפני שהן נושרין מאביהן ט' הוורד והכופר והקטף והלוטת יש להן שביעית ולדמיהן שביעית רב שמעון אומר אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי י' וורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הורד וישן בחדש חייב בביעור חרובים חדשים שכבשן ביין ישן וישנים בחדש חייבין בביעור זה הכלל כל שהוא בנותן טעם חייב לבער מין בשאינו מינו ומין במינו כל שהוא שביעית אוסרת כל שהוא במינה ושלא במינה בנותן טעם הלכה ו' בראשה דפירקא את אמר אין אוכלין על העיקר וכא את אמ' אוכלין על העיקר אמר רבי פינחס תמן אין סופו להקשות ברם הכא סופו להקשות מכיון שהקשו נעשו כאביהן תני וכולן שנכנסו מששית לשביעית ששית חוץ מן הערל מפני שהוא כירק רבי אבהו בשם רבי יוחנן לית כאן מששית לשביעית ששית אלא שביעית והתני הסיאה והאזוב והקורנית שהובילו לחצר אבל אם היתה שנייה נכנסת לשלישית שלישית משישית לשביעית ששית הכא את מני לחוריה וכא את מני לקומיה אמר רבי יוסי שלישית וששית אף על פי שאין בהן מעשר שני יש בהן מעשרות שביעית אין בה מעשרות כל עיקר לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן לית כאן משישית לשביעית שישית אלא שביעית תמן ברשות הבעלים ברם הכא ברשות העני הן מוטב לית לי אחד בודאי ולא שנים בספק עלין שכבשן עם לולבין אית תניי תני בין אילו ובין אילו יש להן ביעור ואית תנויי תני בין אלו ואלו אין להן ביעור ואית תניי תני עלין יש להן ביעור לולבי' אין להן ביעור מ"ד אין להן ביעור רבי יהושע מן דאמר עלין יש להן ביעור לולבין אין להן ביעור רבן גמליאל ר' פדת רבי יוסה בשם רבי יוחנן אתייא דרבי שמעון כרבי יהושע דתנינן תמן אמ' רבי יהושע שמעתי שהמעמיד בשרף העלין ובשרף העיקרין מותר בשרף הפגין אסור מפני שהוא פרי אמר רבי זעירא לרבי פדא כמא דתימא תמן הלכה כרבי יהושע וכא אמר הלכה כרבי שמעון אמר רבי יונה ודמיא היא כל רבה קטף בטל על גבי שרפו אילן אינו בטל על גבי שרפו אוכלי בהמה קדושת שביעית חלה עליהן ואין קדושת ערלה חלה עליהן אמר רבי אבין אית לך חורי רבי יהושע אמרה שמועה ור"ש בשם גרמיה אמרה למה שרף פירי פגין פירי ואין תימר שרף פירי עשה כן בתרומה מותר ואין תימר פגין פירי עשה כן בתרומה אסור למה שהניית תרומה מותרת והניית ערלה אסורה הכא את אמר ילקט את הוורד וכה את אמר חייב בביעור רבי אבהו בשם רבי יוחנן תרין תניין אינון אמר רבי זעירא יכיל אנא פתר להון וורד בתרי תניי וורד חדש שכבשו בשמן ישן וורד של שביעית שכבשו בשמן של ששית וישן בחדש וורד שביעית שכבשו של שמינית הדרן עלך כלל גדול
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.