Terumot 9 — תלמוד ירושלמי תרומות ט

א הזורע תרומה שוגג יופך ומזיד יקיים ואם הביאה שליש בין שוגג בין מזיד יקיים ובפשתן מזיד יופך ב' וחייבת בלקט ובשכחה ובפיאה ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין ועניי ישראל מוכרי' את שלהן לעניים לכהנים בדמי תרומה והדמין שלהן רבי טרפון אומר אין מלקטין אלא עניי כהני' שמא ישכחו ויתנו לתוך פיהן אמר לו רבי עקיבה אם כן לא ילקטו אלא טהורים ג' וחייבת במעשר ובמעשר עני ועניי ישראל ועניי כהנים נוטלין ועניי ישראל מוכרין את שלהן לכהנים בדמי תרומה והדמין שלהן החובט משובח והדש כיצד יעשה תולה כפיפות בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין ונמצא לא זומם את הבהמה ולא מאכיל את התרומה הזורע תרומה שוגג יופך כו' לא מסתברא דלא חילופי' קנסו בו שתיבטל שדהו על גב תרומ' רבי שמואל בר אבודימי בעי מהו שיהא נאמן לומר מזיד הייתי אמר ליה אם בשהיו מכירין לא כל הימנו ואם לאו הפה שאסר הוא הפה שהתיר רבי בנימן בר גידול בעי זרע תרומת כרשינין זרע תרומת חוצה לארץ אמר ליה גזירה היא ואין גזירה לגזירה הדא אמרה שהקדושה חלה עליה כשהוא מחובר הדא אמרה הפריש מפירות שלא הביאו שליש לא קדשו ובמזיד יופך קנסו בו שלא ייהנה בקיסמין רבי יוסי בעי הפריש עומרין שלו ונתחלפו לו אפילו כן עניי ישראל ועניי כהנים מלקטין תני אשתו של עם הארץ טוחנת עם אשתו של חבר בזמן שהיא טמאה אבל בזמן שהיא טהורה לא תטחון שהיא מחזקת עצמה טהורה ממנה וכדברי רבי טרפון אפילו בזמן שהיא טמאה לא תטחון שמא תשכח ותתן לתוך פיה כן היא מתניתה אם כן לא ילקטו אלא טהורים כן היא מתניתא חייבת בתרומה ובמעשרות ובמעשר עני ליטרא בצלים של מעשר ראשון שנטעה והרי בה עשר ליטרין הרי אלו חייבות במעשרות ואותו מעש' ראשון שלהן שהוא מפריש עליה תרומת מעשר ועל מה שנטע ליטרא בצלים של מעשר שני שנטעה הרי בה עשר ליטרין חייבת במעשרות וחוזר ופודה את מעשר שני שנטע החובט משובח מן מי משובח מן הדש הדש כיצד הוא עושה תני בשם רבי שמעון תולה לה כרשינין והן יפין לה מן הכל אמר רבי יוסי זאת אומרת עשה כן בחולין אינו עובר עליו משום בל תחסום המרבין בקטניות ובתלתן אינו עובר משום בל תחסום שור בדישו אבל אסור מפני מראית העין אית תנויי תני בדייש שהוא מותר לך אית תנויי תני בדייש שהוא אסור לך אמר רבי בא בר ממל מתניתא בשנתנו משהוציא עדשים מימיהן עדשין צופרות אותו שלא יתן אבל אם נתנו עד שלא הוציאו עדשין לא בדה וכמה דאת אמר עדשים צופרות אותו שלא יתן ודכוותה עדשים צופרות אותו שלא יבלע היך עבידה בצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה אפילו כן עדשים צופרות אותו שלא יבלע הדא דתימר ביבש אבל בלח אסור בבצל ובקפלוט בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך אסור העביר פטומתו כמחותך הוא היו שנים שלשה כמחותכין הן הדא דתימר בשאין בקליפה החיצונה בנותן טעם אבל אם יש לה אית תניי תני בדייש שהוא מותר לך מתניתא תמן דאמר אף בדייש שהוא אסור לך דתנינן תולה כפיפות בצואר בהמה בדישו ולא בדורכו רבי ליעזר בן יעקב אומר אף בדורכו אמר רבי אבון רבי עקיבה שאל רבי שמעון בן יוחי מיבדקוניה חסם מבחוץ והכניס מבפני' אמר ליה בבואכם אל אוהל מועד מבואכם אל אוהל מועד אמר רבי עזרא לא תחסום שור בדישו לא תדוש בשור חסום

ב גידולי תרומה תרומה וגידולי גידולין חולין אבל הטבל ומעשר ראשון וספיחי שביעית ותרומת חוצה לארץ והמדומע והביכורים גידולי חולין גידולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן בזמן זרעם ה' מאה לגינה של תרומה ואחת של חולין כולן מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה כולן אסורין ו' הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין אי זהו דבר שאין זרעו כלה כגון הלוף השום והבצלים רבי יהודה אומר השום כשעורים הלכה ה' ותני עלה במה דברים אמורים בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין אבל הטבל שרובו חולין ומעשר ראשון שרובו חולין וספיחי שביעית שאין מצויין ותרומת חוצה לארץ שאינה מצויה והמדומע שרובו חולין והביכורים שאין מצויין וגידולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן בזמן שזרען רבי אבהו בשם רבי יוחנן פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה הפריש הקדש למעשר שני מעשר שני בין דבר שזרעו כלה ובין דבר שאין זרעו כלה נפדה בשער הזול אלא דבר שזרעו כלה נפדה בשער שהוא עומד בו דבר שאין זרעו כלה נפדה כשער הראשון הקדש בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אין לו אלא מקומו ושעתו אבל דבר שזרעו כלה פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה שזרע ודבר שאין זרעו כלה פודה את כל האוצר אמר רבי יוסי זאת אומרת היו לפניו מאה סאה העולות מתוך מאה סאה ואחת של חולין נתחלפו לו מותרות תמן אמר ר' יוחנן סאה תרומה שעלת מתוך מאה חולין כל שהן מבטלין אותה והכא ליקטן ונפל לתוכן חולין כל שהן מותרין כמו דרבי יוחנן אמ' תמן טוחן ומתיר אף הכא כאן תמן מזה ומזה עלה בידו ברם הכא כל הטבל עלה בידו בשלקט מאחת אבל אם ליקט משתיהן מזו ומזו עלה בידו עד היכן רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן עד שלש גרנות אסורות עד גורן הרביעית אסור והרביעית מותרת רבי שמואל בר אבודמא בעא קומי רבי מנא בתרומה עד כמה אמר ליה עשו גורן הרביעית כגורן הראשונה מה גורן הראשונה דבר שזרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר אף גורן הרביעית בדבר שאין זרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר מה אית לך אמר רבי יוסי בי רבי בון כגון הכלובסין ר' אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה השום עד כשעורין לדבר שזרעו כלה מיכן והילך לדבר שאין זרעו כלה רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יוסי בן חנינה השום עד כשעורים לכל דבר

ג המנכש עם הנכרי בחסיות אף על פי שפירותיו טבל אוכל מהן עראי שתלי תרומה שניטמאו שתלן טהרו מלטמא ואסורין מלוכל עד שיגום את האוכל רבי יהודה אומר עד שיגום וישנה הלכה ח' רב חייא בר אשי בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן דרבי שמעון היא אין כרבי שמעון למה לי עראי אפילו קבע אלא בגין דאמר רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן מודה רבי שמעון שהוא מפריש מעשרותיו מהלכה לפום כן צרכינן מימר דרבי שמעון היא תני המנכש עם הכותי מותר בדמאי הא בודאי לא למה שהדמאי בטל במחובר לקרקע ואין גידולי איסור מעלין אותו רבי אבהו בשם רבי יוחנן שיתלי תרומה שנטמאת שתלן ועושה אותן תרומ' ואם היו תרומ' מעיקרן כבר נדחו רבי אבהו בשם רבי יוחנן מים שניטמאו משיקן ועושה אותן מי חג ואם היו מי חג מעיקרן כבר נדחו רבי אבהו בשם רבי יוחנן תאנים וענבים שניטמאו סוחטן ועושה אותן תרומה ואם היו תרומה מעיקרן כבר נדחו רבי זעירא רבי יסא בשם רבי לעזר סוחטן עד פחות מכזיתים ויינו כשר אפילו לנסכים אמרין רבי שמעון בן לקיש פליג מה בין לקולא בין לחומרא אין תימר לקולא ניחא אין תימר לחומרא הא תנינן עד שיגום את האוכל ר' אבהו בשם רבי יוחנן כיני מתניתא עד שיגום בעלים וישנה הדרן עלך הזורע תרומה