א היה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין לפיכך אם הכניסו לבתיהן מתקנים ודאי טלו והכניסו לבתיכ' לא יאכלו מהם עראי לפיכך אם הכניסו לבתיהן אינן מתקנין אלא דמאי ב' היו יושבין בשער או בחנות ואמר טלו לכם תאנים אוכלים ופטורין ובעל השער ובעל החנות חייבים רבי יהודה פוטר עד שיחזור את פניו או עד שישנה מקום ישיבתו היה עובר בשוק וכו' שמואל אמר דרבי מאיר היא דרבי מאיר אמר אין מתנה במכר אמר רבי יוסי דברי הכל היא אישתאלית לאילין דבי רבי ינאי ואמרין נהגין הוינן יהבין אילין לאילין בחקלא ואכלין ולא מתקנין מיי כדון כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן המעשרות מתני' במקום שרוב מכניסין לבתים אבל במקום שרוב מכניסין לשוק אינן מתקנין אלא דמאי אם במקום שרוב מכניסין לבתים כדא דתנינן טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהן עראי מכיון שאמר טול והכניס כמי שאמר טול אני מעשר על ידיך אבל במקום שרוב מכניסין לשוק אינו נאמן לומר לו עישרתי ואינו נאמן לומר לו לתוך ביתי אני מכניסן נתן לו דבר מרובה אפילו אמר לו טול ואכול כמי שאמר לו טול והכנס נתן לו דבר שאין דרכו להיאכל חי אפילו אמר לו טול ואכול כמי שאמר לו טול והכנס היה אדם גדול ואין דרכו לוכל בשוק ואמר לו טול אכול כמי שאמר לו טול והכנס היו שנים לזה אמר לו טול ואכול ולזה אמר טול והכנס זה שאמר לו טול ואכול פטור וזה שאמר לו טול והכנס חייב אמר רבי יוסי ולאו מתניתא היא אוכלין ופטורין ובעל השער ובעל החנות חייבין אמר רבי יונה דברי הכל היא כאן בדמאי כאן בודאי צא ולקט לך עשרים תאנים משלי ואני ממלא כריסי משלך הממלא את כריסו פטור והאוכל במיניין חייב רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא ואין אדם אוכל אחת אחת ברשות הכל ופטור אמר ליה אין הכא למה הוא חייב אמר ליה במצרף אם במצרף אפילו הממלא את כריסו יהא חייב ואינו אסור משום חליפין אמר רבי שמיי אין לו חליפין שלא נתכוון האיש הזה אלא להגס את לבו שיאכל צא ולקט לך עשרים תאנים משלי אוכל כדרכו והוא פטור צא ומלא את הכלכלה לא יאכל עד שיעשר במה דברים אמורי' בעם הארץ אבל בחבר אוכל ואינו צריך לעשר דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר במה דברים אמ' בעם הארץ אבל בחבר מתקנן ודאי שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף אמר רבי רואה אני את דברי מדברי רבן שמעון בן גמליאל מוטב שיתרומו שלא מן המוקף ולא להאכיל לעמי הארץ טבלים אמר רבי זעירא מדברי שניהן אפילו חבר ששילח לחבר צריך לעשר הוון בעיי מימר מאן דאמר שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף וזה חבר צריך הוא לעשר ומאן דאמר מוטב שיתרומו שלא מן המוקף ולא להאכיל עמי הארץ טבלים וזה חבר צריך הוא לעשר רבי יונה בעי הכא את עביד ליה חבר והכא את עביד ליה עם הארץ אמר רבי יוסי כאן וכאן עם הארץ הוא אלא בשביל אחד שהוא מתקן הוא נקרא חבר רבי יוסי בשם רבי ששת רבי לעזר בי רבי יוסי בשם רב אבין האומר לחבירו אני מעשר על ידיך אינו צריך לעמוד עמו תמן תנינן נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב למטה מעשר' טפחים הרי זה עירוב אמר רבי לעזר וצריך לעמוד עמו והכא את אמר הכין אמר רבי חייה בר אדא כאן בגדול כאן בקטון רבי חנניה בשם רבי חנינא אפילו תימר כאן וכאן בגדול כאן וכאן בקטון תמן באומר לו אני מערב על ידיך ברם הכא באומר לו עשר על ידי הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא הדא ילפא מן ההיא באומר לו אני מערב על ידיך שאינו צריך לעמוד עמו וההיא ילפא מן הדא שאומר לו עשר על ידי שהוא צריך לעמוד עמו צא ולקט לך עשרים תאנים משלי אוכל והולך והוא פטור צא ומלא את הכלכלה רבי או' אומר אני שהוא צריך להראות לו את הכלכלה וכמה הוא שיעור הכלכלה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן סתם כלכלה ארבעת קבין וגדולה סאה וקטנה שלשת קבין רבי יונה בעי למעשרות אית אמרת או למידת הדין אין תימר למעשרו' אית אמרת כל שכן למידת הדין אין תימר למידת הדין אית אמרת הא למעשרות לא רבי יוסי פשיטא ליה למעשרות אית אמרת כל שכן למידת הדין הדא אמרה שביתו טובל לו אבל לא לאחרים אמר רבי לעזר רבי יודה ורבי נחמיה שניהן אמרו דבר אחד דתנינן תמן רבי נחמיה אומר כל שאין אדם בוש מלוכל בתוכה חייבת אמר רבי יוסי הוינן סברין מימר מפליגין רבי נחמיה ורבנין בחצר שהוא בוש לוכל בכולה הא מקצתה בוש ומקצתה לא בוש לא מן דאמר רבי לעזר רבי יודה ורבי נחמיה שניהן אמרו דבר אחד הדא אמרה מקום שהוא בוש פטור מקום שאינו בוש חייב אמר רבי יוחנן דברי רבי יהודה עשו אותו כייחור שהוא נוטה לחצר על דעתיה דרבי יוחנן באוכל אחת אחת ובאוכל ברשות הכל ובמשייר על דעתיה דרבי לעזר אפילו אינו אוכל אחת אחת אפילו אינו אוכל ברשות הכל ולא שייר
ב המעלה פירות מגליל ליהודה או עולה לירושלם אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזירה רבי מאיר אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה הרוכלים המחזרים בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה רבי יהודה אומר בית הראשון הוא ביתו הלכה ג' פירות שלקטן שלא לצורך השבת וקדשה עליהן השבת רבי יוחנן אמר השבת טובלת רבי שמעון בן לקיש אמר אין השבת טובלת מתיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן על דתימר השבת טובלת והתנינן המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה לירושלם אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזירה ותני עלה אפילו לן אפילו שבת אמר לו ברוצה לשבות תדע לך שהוא כן דתני עלה אפילו שבת בשני ויש שביתה בשיני אלא ברוצה לשבות אף הכא ברוצה לשבות הכל מודין בלינה שאינה טובלת מה בין לינה מה בין שביתה אדם מגלגל בלינה ואין אדם מגלגל בשביתה בכל מקום אדם לן ואין אדם שובת בכל מקום תני מעשה בר' יהושע שהיה מהלך אחר רבן יוחנן בן זכאי לבני חיל והיו בני אותן העיירות מביאין להן פירות אמר להן רבי יהושע אם לנו כאן אנו חייבין לעשר ואם לאו אין אנו חייבין לעשר אמר רבי זעירה רבי יהושע דעתו נקייה אמר ליה רבי מנא וכל עמא שטיי אלא רבי יהושע דלווייתיה שכיחא ליה הו דו אמר הלינה טובלת ושאר בני אדם דלית אלווייתיה שכיחא לון אין לינה טובלת והתנינן רוכלין המחזרין בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה מהו מקום הלינה ביתו רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה כגון אילין דכפר חנניה דנפקין וסחרין ארבע וחמש קוריין ועיילין דמכין בבתיהון תני ר' חלפתא בן שאול רוצה הוא אדם לפלח עסקיו בבית הראשון שהוא פוגע וללון שם
ג פירות שתרמן עד שלא נגמרו מלאכתן רבי ליעזר אוסר מלוכל מהן עראי וחכמים מתירין חוץ מכלכלת התאני' כלכלת תאנים שתרמה רבי שמעון מתיר וחכמים אוסרין ה' האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאנים לא יאכל עד שיעשר דברי רבי מאיר ר' יהודה אומ' אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב אמר רבי יהודה מעשה בגינת וורדים שהיתה בירושלם והיו תאיניה נמכרו' משלש ומארבע באיסר ולא הפרישו ממנה תרומה ומעשר מעולם הלכה ד' מה נן קיימין אם בכלכלה של תאינים דברי הכל אסור אם בזיתים על השמן וענבים על היין דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין בתמרים והוא עתיד לדורסן בגרוגרות והוא עתיד לדושן רבי ליעזר אומר תרומה טובלת בפירות שלא נגמרה מלאכתו ורבנין אמרין אין תרומה טובלת בפירות שלא נגמרו מלאכתן ראשון מהו שיטבול מה נן קיימין אם בכרי שנתמרח דברי הכל אסור אם במעש' ראשון שהקדימו בשבלין דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין בתמרים והוא עתיד לדורסן בגרוגרות והוא עתיד לדושן והפריש מהן תרומה גדולה ונמלך להניחן כמות שהן ועבר והפריש מהן ראשון אין תימר למפריע נטבלו תרומה שהיא טובלת אין תימר מיכן ולבא ראשון הוא שהוא טובל הלוקח תמרים והוא עתיד לדורסן גרוגרות והוא עתיד לדושן אסור לוכל מהן עראי מתקנן דמאי דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אוכל מהן עראי ומתקנן ודאי דברי ר' יוסי רבי הילא רבי לעזר בשם חילפיי אמר רבי יונה אשכחון כת' בפינקסיה דחילפיי אוכל מהן עראי ומתקנן ודאי וקשיא אם אוכל מהן עראי מתקנן ודאי אם מתקנן דמאי יהא אסור לוכל מהן עראי רבי יוסי בשם רבי הילא אוכל מהן עראי משום דבר שלא נגמרה מלאכתו ומתקנן ודאי מתוך שיודע שביתו טובל אף הוא מפריש תרומה משעה ראשונה אמר רבי לעזר בכלכלה שלכל דבר היא מתניתא ר' שמעון מתיר מקל וחומר ומה אם בשעה שיש עליה זיקת שלשה מעשרות את אמר מותר בשעה שאין עליה אלא זיקת שני מעשרות לא כל שכן ראשון מהו שיטבול לשני מה אם בשעה שיש עליו זיקת שני מעשרות את אמר מותר בשעה שאין עליה אלא זיקת מעשר אחד לא כל שכן רבי זעירא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר מה פליגין בלוקט ונותן לו אבל בלוקט לאכול כל עמה מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב רבי הילא בשם רבי לעזר כשם שהן חלוקין כאן כך חלוקין בחצר בית שמירה דאמר רבי יוחנן מקח בחצר בשבת אינה תורה רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש המחוור מכולן זו חצר בית שמירה חברייה בשם רבי יוחנן כך משיב רבי יודה את רבי מאיר אין את מודה לי בנותן לבנו שהוא פטור מה לי הלוקט ונותן לבנו מה לי הלוקט ונותן לאחר רבי יודן בעי מה חמית מימר בלוקט ונותן לו או נימר בלוקט ואוכל אמר רבי מנא לית כאן בלוקט ואוכל אלא בלוקט ונותן לו מן הדא גינת וורדין אית לך מימר גינת וורדין בלוקטן ואוכל לא בלוקט ונותן לו אוף הכא בלוקט ונותן לו דו א"ל אין את עליל את מקלקל וורדיה מתני' פליגא על הוויה דרבי מנא כרמא אני מוכר לך אף על פי שאין בו גפנים הרי זה מכור שלא מכר לו אלא שמו פרדיסא אני מוכר לך אף על פי שאין בו אילנות הרי זה מכור שלא מכר לו אלא שמו
ד האומר לחבירו הילך איסר זה בעשרי' תאנים שאבור לי בורר ואוכל באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל ברימון שאבור לי פורט ואוכל באבטיח שאבור לי סופת ואוכל אבל אם אמר לו בעשרים תאנים אילו בשני אשכולות אילו בשני רימונים אילו בשני אבטיחים אילו אוכל כדרכו ופטור מפני שקנה במחובר לקרקע ז' השוכר את הפועל לקצות בתאנים אמר לו על מנת שאוכל תאנים הוא אוכל ופטור על מנת שאוכל אני ובני או שיאכל בני בשכרי הו' אוכל ופטור ובנו אוכל וחייב על מנת שאוכל בשע' הקציעה ולאח' הקציעה בשעת הקציעה אוכל ופטור ולאחר הקציעה אוכל וחייב שאינו אוכל מן התור' זה הכלל האוכל מן התורה פטור ושאינו אוכל מן התורה חייב ח' היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל בלבסים אבל מונע הוא את עצמו עד שהוא מגיע למקום היפות ואוכל המחליף עם חבירו זה לוכל וזה לוכל זה לקצות וזה לקצות זה לוכל וזה לקצות חייב רבי יהודה אומר המחליף לוכל חייב ולקצות פטור רבי יוסי בשם רבי יוחנן מגרגר אחת אחת והולך ואוכל אמר ליה רבי חייה בר ווא וכן רבי עביד תני בשם רבי יוסי אבטיח שספת בו אפילו כל שהוא קנייו רבי יונה בעי אף ברימון כן למה לי על מנת אפילו שלא על מנת רבי אבין בשם רבי שמיי לכן צריכה אפילו אמר לו על מנת תמן תנינן היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו על כתיפו הרי זה יאכל ותני כן בידו אוגד ברגליו מסמיך אפי' על כתיפו טוען רבי יוסי בי רבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו ובגופו בדייש מה דייש שהוא עושה בידיו וברגליו ובגופו אף כל דבר שהוא עוש' בידיו וברגליו ובגופו דייש מה דייש מיוחד שהוא בתלוש אף כל שהוא בתלוש יצא המנכש בשום ובבצלים והמסמך בגפנים והעודר תחת הזתים דייש מה דייש מיוחד שגידוליו מן הארץ אף כל דבר שגידוליו מן הארץ יצא החולב והמגבן והמחבץ דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו יצא הבדיל בתמרים והמפרד בגרוגרות והיין משיקפה והשמן משירד לעוקה דייש מה דייש מיוחד שלא בא לזיקת המעשרות אף כל דבר שלא בא לזיקת המעשרות יצא הלש והמקטף והאופה כתיב כי תבוא בקמת רעך יכול בשאר כל אדם הכתוב מדבר תלמוד לומר וחרמש לא תניף על קמת רעך את שיש לו רשות להניף ואי זה זה זה הפועל איסי בן עקביה אומר בשאר כל אדם הכתוב מדבר מה תלמוד לומר וחרמש לא תניף מיכן שאין לו רשות לאכול אלא בשעת הנפת מגל תני רבי שמעון בן יוחי אומר עד איכן דיקדקה התורה בגזל שצריכה לדון בין אדם לחבירו עד כדי הנפת מגל בתוך כן גדולה מלאכה שלא חרב דור המבול אלא עד מפני הגזל ופועל עושה במלאכתו ואוכל ופטור מן הגזל כתיב לא תחסום שור בדישו אין לי אלא שור בתלוש ואדם במחובר אדם מהו שיאכלו בתלוש מה אם השור שאינו אוכל במחובר הרי הוא אוכל בתלוש אדם שהוא אוכל במחובר אינו דין שיאכל בתלוש תלמוד לומר לא תחסום שור בדישו שור בלא תחסום ואין אדם בלא תחסום שור מהו שיאכל במחובר מה אדם שאינו אוכל בתלוש אוכל במחוב' שור שהוא אוכל בתלוש אינו דין שיאכל במחובר או מה כאן בלא תחסום אף כאן בלא תחסום תלמוד לומר לא תחסום שור בדישו בדישו אין את חוסמו אבל חוסמו את במחובר לקרקע מיכן אמרו קוצץ הוא אדם על ידי עצמו על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אבל אינו קוצץ לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהן דעת לא צריכא האוכל מן התורה יהא חייב אמר רבי יונה התורה פטרה אותו תמן תנינן היה עושה בתאנים לא יאכל בענבי' בענבים לא יאכל בתאנים ותני עלה היה עושה בייחור זה לא יאכל בייחור אחר ותנינן היה עושה בבלוסין לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל בבלוסין לא כן צריכה אפילו שתיהן בייחור אחד כתיב כי תבא בכרם רעך יכול בשאר כל האדם הכתוב מדבר תלמוד לומר ואל כליך לא תתן אבל נותן את לכיליו של חבירך ואי זה זה זה הפועל ואכלת ענבים וכי אין אנו יודעין שאין בכרם לוכל אלא ענבים מה תלמוד לומר ואכלת ענבים אלא מיכן שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים כנפשך כל דבר שהיצר תאב כנפשך כל דבר שהוא פטור מן המעשרות מה את אוכל ופטור אף פועל אוכל ופטור כנפשך מיכן שלא יאכל הפועל יותר על שכרו מיכן היה רבי אלעזר חסמא אומר לא יאכל הפועל יותר על שכרו מניין שנפשו קרויה שכרו רבי אבהו בשם רבי חנינה יוסי בן חנינה נאמר כאן נפשו ונאמר להלן נפשו דכתיב ואליו הוא נושא את נפשו מה נפשו האמורה להלן שכרו אף כאן שכרו שבעך שלא יהא אוכל ומקיא שבעך שלא יהא מקלף בתאנים ומצמץ בענבים רשאין הפועלין לטבל עמו בציר בשביל שיאכלו ענבים הרבה רשאי בעל הבית להשקותן יין בשביל שלא יאכלו ענבים הרבה רשאי בעל הפרה להרעיבה בלילה בשביל שתאכל הרבה בשעה שהיא דשה רשאי בעל הבית להאכילה פקיעי עמיר בשביל שלא תאכל הרבה בשעה שהיא דשה רבי אבהו אמר התריגי לבהמין רבי חנניה מייכלון דבילה רבי מנא מיכלון איסטפניני תני רבי חייה אוכל פועל אשכול ראשון תני אשכול אחרון רבי שמואל בשם רבי הילא נתנו לסל אסור אמר רבי יוסי לא כן צריכה בשהיה הוא בוצר ואחר מוליך אבל אם היה הוא בוצר הוא מוליך בתחילה אוכל משום הילכות מדינה ולבסוף אוכל משום הפועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן לגת ובחמור שתהא פורקת תני מערים אדם על פועליו להיות אוכלין תשע וקוצין אחת אית תניי תני קוצין תשע ואוכלין אחת ניחא אוכלין תשע וקוצין אחת קוצין תשע ואוכלין אחת אמר רבי אבין שלא תאמר יעשה כלאחר גמר מלאכה ויהא חייב ניחא לאכול חייב לקצות חייב אמר רבי לעזר דרבי מאיר היא דר' מאיר אמר מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן אמר רבי לעזר רבי מאיר ורבי ליעזר שניהן אמרו דבר אחד כמה דרבי ליעזר אמ' תרומה טובלת בפירות שלא נגמרה מלאכתן כן רבי מאיר אמר מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן הדרן עלך היה עובר בשוק
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.