א המעביר תאנים בחצירו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין והפועלין שעמו בזמן שאין להן עליו מזונות אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אילו לא יאכלו ב' המוציא פועליו לשדה בזמן שאין עליו מזונות אוכלין ופטורין אבל אם יש להן עליו מזונות אוכלין אחת אחת מן התאינה אבל לא מן הסל ולא מן הקופות ולא מן המוקצה ג' השוכר את הפועל לעשות עמו בזיתים אמ' לו על מנת לוכל זתים אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב לנכש בבצלים אמר לו על מנת לוכל ירק מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב המעביר תאינים כו' הוא עצמו מהו שיאכל רב אמר הוא אסור לוכל עולא בר' ישמעאל בשם רבי לעזר ההוא מותר לוכל רב כרבי מאיר רבי לעזר כרבנן רב כרבי מאיר אין כרבי מאיר אפילו בניו ובני ביתו יהו אסורין אלא רב כרבי ורבי לעזר כרבנין דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי רבי יוסי בן שאול בשם רבי אין אוכלי' על המוקצה אלא על מקומו דברי חכמים רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי אוכלין על המוקצה בין על מקומו בין שלא על מקומו מותיב רבי יוסי בן שאול לרבי והתנינן החרובין עד שלא כינסן לראש הגג אמר ליה לא תתיביני חרובין חרובין מאכל בהמה הן על דעתיה דרב מה בין הוא מה בין בניו הוא על ידי שהוא תלוי במוקצה אסור בניו על ידי שאינן תלויין במוקצה מותרין ניחא בניו ובני ביתו ואין לה עליו מזונות כמאן דאמר אין מזונות לאשה דבר תורה כהדא דתני אין בית דין פוסקין מזונות לאשה מדמי שביעית אבל ניזונת היא אצל בעלה שביעית ויעשו אותה כפועל שאינו יפה שוה פרוטה הדא אמרה שלא יעשו אותה כפועל שאינו יפה שוה פרוטה אפילו כמאן דאמר אין לה עליו מזונות אין לה עליו בית דירה כהדא דתני אנשים ששיתפו שלא מדעת אנשים שיתופן שיתוף נשים ששיתפו שלא בדעת אנשים אין שיתופן שיתוף תני וכולן שנכנסו משדה לעיר נטבלו מתניתא דרבי דתני הביא תאנים מן השדה לאוכלן בחצירו שאינה משתמרת ושכח והכניסן לתוך ביתו או שהכניסום התינוקות הרי זה מחזירן למקומן ואוכל לא אמרו אלא שוגג הא מזיד אסור מאן תניתה רבי דתני הביא תאנים מן השדה והעבירן לחצירו לאוכלן בראש גגו רבי מחייב רבי יוסי בי רבי יהודה פוטר הוי מאן תנא המעביר תאינים בחצירו לקצות הא לא לקצות חייב רבי עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר רבי ורבי יוסי בי רבי יהודה היו מכניסים את הכלכלה לאחורי הגנות ראה אותן רבי יודה בי רבי אלעאי אמר להן ראו מה ביניכם לראשונים רבי עקיבה היה לוקח שלשה מינין בפרוטה בשביל לעשר מכל מין ומין ואתם מכניסין את הכלכלה לאחורי הגנות מה לי לאחורי הגנות אפילו הכניסם בחצירו לאוכלן בראש גגו ולא רבי יוסי בי רבי יהודה היא בגין רבי דהוה עימיה חמתון חד סבא אמר לון יהבון לי אתון אמרון ליה אין אמר לון לאבוכון דבשמיא לא יהביתון אלא לי רבי יוחנן כרבי ורבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בי רבי יודה רבי יוחנן כר' אפילו דיסבור כרבי יוסי בי רבי יהודה חומר הוא בשבת שכן נשרים שנשרו מאיליהן אסורין רבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בי רבי יודה אפילו דיסבור כרבי חומר הוא בחצר בית שמירה דאמר רבי יוחנן מקח בחצר בשבת אינן תורה רבי אימי בשם רבי שמעון המחוור שבכולן זה חצר בית שמירה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי היו לו שתי חצירות אחת במגדלא ואחת בטיבריא העבירו בזו שבמגדלא לאוכלן בזו שבטיבריא מכיון שהעבירן דרך היתר מותר אתייא רבי שמעון בן יוחי כרבי יוסי בי רבי יודה ורובה מן דרבי יוסי בי רבי יהודה מה דאמר רבי יוסי בי רבי יודה בעומד במקום פטור ומה דאמר רבי שמעון בן לקיש בעומד במקום חיוב מכיון שהעבירן דרך היתר מותר ור' אליעזר רובה מן דתריהון דרבי ליעזר אמר מכיון שהתחיל בהן דרך היתר מותר ניחא לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה כמה דתימר תמן מלקט אחת אחת ואוכל ואם צירף חייב ואמור אוף הכא כן א"ר יצחק מוקצה עשו אותו כמצורף תני דבית רבי אוכל כדרכו ופטור ר' יונה בעי מה נן קיימין אם בששכרו לעשות עמו בזתים כל עמא מודיי שהוא אוכל כדרכו ופטור ואם ששכרו לעשות עמו לעשות בגופן של זיתים כל עמא מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב אלא כי נן קיימין בששכרו לנכש עמו בזתים מן דבתרה לנכש בבצלים אמר לו על מנת לוכל ירק מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב רבי חגיי שאל לחבריא מהו אהן פטור דתנינן הכא אמר ליה משום אוכל עראי בשדה והוא פטור אמר לון וכה אתינן מתני' משום אוכל עראי בשדה והוא פטור אלא משום הבקר שכן אם הכניסו לבית פטו' דתני מצא כלכלה מחופה בעלין אסורה משום גזל וחייבת במעשרות אסורה משום גזל משום דבר שיש בו סימנין וחייבין במעשר שעד עכשיו דעת בעלים עליה עד היכן עד כדי שיכול לתרום מן המובקר לא היה יכול לתרום מן המובקר עושה אותה דמים ואוכלה רבי יונה בעי דמים מהו שיטבלו במקח או מאחר שהבעלים מוציאין אותה לא נטבלה רבי מנא בעי הגע עצמך שהיתה נתונה בפיו לא במאוס הוא יכול הוא להחזירה אם אומר את כן לא נמצא אוכל טבל למפריעו הדא אמרה דמים כמקח הן מצאה כלכלה במקום שהרוב מכניסין לשוק אסור לוכל ממנה עראי ומתקנה דמאי במקו' שרוב מכניסי' לבתים מותר לוכל ממנה עראי ומתקנה ודאי מחצה על מחצה מתקנה דמאי מכניסה לבית מתקנה וודאי רבי יונה בעי דמאי מהו שיטבול לודאי אם אומר את כן לא נמצאת מקדים רבי יוסי בי רבי בון רבי יוחנן בשם ר' שמעון בן יוצדק צריך להתנות ולומר אם מאותה שמכניסין לשוק היא מה שעשיתי עשוי ואם לאו לא עשיתי כלום שלא תהא מאותה שמכניסין לבתים ונמצאת תרומת מעשר טבולה לתרומה גדולה מחצה על מחצה בשדה מתקנה דמאי מכניסה לבית מתקנה וודאי וחש לומר שמא מאותה שמכניסין לבית היא ונמצאת תרומה גדולה טבולה לתרומת מעשר אמר ר' מתניה בקורא שם על מעשרותיו עד כדון דבר שאין לו גורן אבל דבר שיש לו גורן מפרישין תרומת מעשר ואין צריך להפריש תרומה גדולה כהדא דתני מצא פירות ממורחין בשדה מכונסין אסורין משום גזל מפוזרין מותרין משו' גזל בין כך ובין כך חייבין במעשרות ופטורין מתרומ' גדולה שאי איפשר לגורן שתיעקר אא"כ נתרמ' מעשרו' מהיכן ניטלות מן הבית או מן השדה נישמעינה מן הדא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירו' אפי' בו ביום הכניסן הרי אלו בחזקת מתוקנים ואיפשר שלא נטרפה דעתו שעה אחת א"ר בון בר חייה תיפתר שמת מתוך יישוב רבי חנניה בשם רבי פינחס שמע לה מן הכא עישור אח' שאני עתיד למוד נתון לעקיבה בן יוסף שיזכה בו לעניים הדא אמרה מן הבית רבי חייה בר אבא שמע לה מן הכא מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני הדא אמרה מן הבית רבי אבא מרי שמע לה מן הכא מן הבית זו חלה הדא אמרה מן השדה
ב מצא קציצות בדרך אפילו בצד שדה קציצות וכן תאינה שהיא נוטה על הדרך ומצא תחתיה תאנים מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות הזיתים והחרובין חייבין מצא גרוגרות אם דרסו רוב בני אדם חייב ואם לאו פטור מצא פילחי דבילה חייב בידוע שמדבר גמור החרובין עד שלא כינסן לראש הגג מוריד מהן לבהמה ופטור מפני שהוא מחזיר את המותר הלכה ד' אמר רבי יונה לא אמרו אלא לדרך הא בינו לבין חבירו לא אמר רבי יונה והוא שמצא זיתים תחת זיתים וחרובין תחת חרובין אבל אם מצא זתים תחת חרובין וחרובין תחת זיתים לא בדא ולא בבתים הן נדרסות אמר רבי בון בר חייה תיפתר שרוב דורסין בשדות רבי זעירא בעי ואינה ניכרת אם דרוסה היא אם אינה דרוסה אמר רבי שאול פעמים שהיא פוקעת תחת הגלגל והיא דרוסה והיא נראית שאינה דרוסה פעמים שהרגל דורסתה והיא אינה דרוסה ונראית כדרוסה אמר רבי לעזר הדא דתימ' במקום שאין רוב דורסין בשדות אבל במקום שרוב דורסין בשדות אותן שדרסו אותן המיעוט העתידין לדרוס מצטרפין אית תניי תני שאין שבחו של תלמיד חכם להיות אוכל בשוק כהדא ר' לעזר בר' שמעון הוה אכיל בשוקא חמתיה רבי מאיר אמר ליה בשוקא את אכיל ובטל גרמיה
ג ואי זו היא חצר שהיא חייבת במעשרות רבי ישמעאל אומר חצר הצורית שהכלים נשמרים בתוכה רבי עקיבה אומר כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה רבי נחמיה אומר כל שאין אדם בוש מלוכל בתוכה חייבת רבי יוסי אומר כל שנכנס לה ואין אומר לו מה את מבקש פטורה רבי יהודה אומר שתי חצירות זו לפני' מזו הפנימית חייבת והחיצונה פטורה ו' הגנות פטורין אף על פי שהן של חצר חייבת בית שער ואכסדרא ומרפסת הרי אלו כחצר אם חייבת חייבין ואם פטורה פטורין ז' הצריפין והבורגנין והאליקטיות פטורין סוכת גיניסר אף על פי שיש בה ריחים ותרנוגלין פטורין סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה פטורה רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה סוכת החג בחג רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין הלכה ו' אי זו היא חצר תני רבי ישמעאל כל שהשומר יושב על פיתחה ומשמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן כולהון מן הבית למדו בית טובל דבר תורה אמר ביערתי הקודש מן הבית שמעון קומי רבי יוחנן אמר לון הלכה כדברי כולהן להחמיר ולמה לא אמרין ליה משמיה דליתיה מילתא דרבי יוחנן פליגא על מילתא תני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר' עקיבה כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה בשני שותפין לא בשני דיורין מה בין שותף מה בין דיור כשם שהשותף ממחה כך הדיור ממחה אמר רבי יונה בבעל הבית ודיורו היא מתני' בעל הבית ממחה על ידי דיור ואין דיור ממחה על ידי בעל הבית עליה שמעין קומי רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעז' דרבי עקיבה רבי יונה אמר זעירה ורבי אימי תריהון בשם רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דרבי עקיבה אמר רבי אימי הורי רבי יוחנן כאילין דבי רבי אימי הלכה כרבי שמעון בן לעזר דרבי עקיבה רבי בון בר חייא בעא קומי ר' זעירא מה בא רבי יהודה להוסיף על דברי רבי עקיבה רבו אמר לו לא כלום אמר רבי לעזר לגג מבוצר לאויר חצר היא מתני' מכיון שהעבירן דרך חצר לא נבטלו תיפתר אי כרבי יוסי בי ר' יודה אי כרבי בשהיה בדעתו לעשותן מוקצה ונמלך שלא לעשותן אמר רבי אבין והוא שהיה בגג ארבע על ארבע מה הבית אינו טובל עד שיהא בו ארבע על ארבע אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ארבע על ארבע דתני בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמו' פטור מן המזוזה ומן המעקה ומן העירוב ואינו טובל למעשרות ואין עושין אותו חבור לעיר והנודר מן הבית מותר לישב בו ואין נותנין לו ארבע אמות לפני פתחו ואין צמית ביובל ואינו מטמא בנגעים ואין הבעלין חוזרין עליו מעורכי מלחמה מהו שיטבלו לבעל הבורגנין מן מה דתני בית ספר ובית תלמוד טובלין לספר ולא למשנה אבל לא לאחרים הדא אמרה שהן טובלין לבעל הבורגנין רבי אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות רבי שמעון אומר ארבע דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות רבי יהודה אומר ארבע אמות וארבע דפנות וכן היה רבי יודה מחייב במזוזה מסתברא רבי יודה יודי לאילין רבנין אילין רבנין לא יודון לרבי יהודה אף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות שהוא פטור מן המזוזה ואינו טובל למעשרות
ד תאינה שהיא עומדת בחצר אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב ר' שמעון אומר אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו עלה לראשה ממלא חיקו ואוכל ט' גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול וכן ברמון וכן באבטיח דברי רבי טרפון רבי עקיבה אומר מגרגר באשכול ופורט ברימון וסופת באבטיח כוסבר שהיא זרועה בחצר מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב סיאה והאזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרים חייבין י' תאינה שהיא עומדת בחצר ונוטה לגינה אוכל כדרכו ופטור עומד בגינה ונוטה לחצר אוכל אחת אחת ואם צירף חייב עומדת בארץ ונוטה בחוצה לארץ או עומדת בחוצה לארץ ונוטה לארץ הכל הולך אחר העיקר ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר בערי מקלט הכל הולך אחר הנוף ובירושלם הכל הולך אחר הנוף הלכה ח' תני נותנין לו שהות לפצע בה פעם ראשונה שנייה ושלישית רבי יונה בשם רבי זעירא שאם ליקט את השנייה בתוך כדי שהות השנייה נטבלו שתיהן רבי ירמיה בעי זרק את הראשונה למעלה מאויר עשרה לא הספיקה לירד למטה מאויר עשרה עד שליקט את השנייה נטבלו שתיהן ר' לעזר בי רבי שמעון אומ' שלש במינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו רבי אלעזר בי רבי שמעון על ידי דהוה אכלן הוה משער גרמיה כן רבי לעזר בי רבי שמעון אזל לגביה רבי שמעון בי רבי יוסי בר לקוניא חמוי הוה מזג ליה והוא שתי מזג ליה והוא שתי אמר ליה לא שמעת מן אבוך כמה אדם צריך לגמות בכוס אמר ליה כמות שהיא אחת בצונין שתים בחמין שלש ולא שיערו חכמי' לא ביינך שהוא נאה ולא בכוסך שהוא קטן ולא בכריסי שהיא רחבה והוה רבי יהושע בן קרחה צווח ליה חלא בר חמרא אמר ליה למה את צווח לי כן אמר ליה עד דערקת ואזלת לך ללדוקיא אמר ליה ולא קוצין כסיחין כסחתי אמר ליה ולא הוה לילך לך לסוף העולם להניח בעל הגינה שיקוץ את קוצין נתגלגלה מאיליה מהו מחזרתה כמה דתימ' תמן מחזירן למקומן ואוכל ואוף הכא כן תמן במחזירן במקום פטור ברם הכא במחזירן למקום חייוב מה דמי לה היה עומד בראש התאינה מה את עביד לה בעומד בעיר בעומד בשדה ייבא כהדא היה עומד בעיר ואמר יודע אני שהפועלין שוכחין עומר שבמקום פלוני ושכחוהו אינה שכחה היה עומד בשדה ואמר יודע אני שהפועלין שוכחין עומר שבמקום פלוני ושכחוהו הרי זה שכחה דכתיב בשדה ושכחת ולא בעיר ושכחת תמן תנינן היה אוכל את האשכול ונכנס מן הגינה לחצר רבי ליעזר אומר יגמור רבי יהושע אומר לא יגמור רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן או דרבי טרפון כרבי ליעזר או רבי טרפון עבד עוקצת האוכל מתחילתו רבי אילא רבי איסי בשם רבי יוחנן או רבי טרפון כרבי ליעזר או רבי טרפון עבד אכילה שתים שלש אכילות באכילה אחת מה טעמא דרבי ליעזר משום שהתחיל בו בהיתר אמר רבי נתן לא שרבי ליעזר אומר משום שהתחיל בו בהיתר אלא שר' אליעזר אומר ימתין עד שיצא שבת או עד שיוציא חוץ לחצירו ויגמור תני בשם רבי נחמיה חצר שהיא נעדרת הרי היא כגינה אוכלין בתוכה עראי אמר רבי שמלאי הלכה כרבי נחמיה תני זרע רובה חייב נטע רובה פטורה אמר רב חסדא והוא שנטעה לנוייה של חצר הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא הדא ילפא מן ההיא זרע רובה חייבת והיא שתהא נעדרת וההיא ילפא מן הדא שאם היתה נעדרת שהיא כשירה והוא שעידר רובה הדא דתימר אוכל כדרכו פטור בעומד בגינה הן דתימר אוכל אחד אחד פטור ואם צירף חייב בעומד בחצר רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא היתה ניטלת בדוקני דלמא רבי זעירא ורבי אבא בר כהנא ורבי לוי הוון יתבין והוה רבי זעירא מקנתר לאילין דאגדתא וצווח להון סיפרי קיסמי אמר ליה רבי בא בר כהנא למה את מקנתר לון שאל ואינון מגיבין לך אמר ליה מהו הדין דכתיב כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור אמר ליה כי חמת אדם תודך בעולם הזה שאירית חימות תחגור לעולם הבא אמר ליה או נימר כי חמת אדם תודך בעולם הבא שאירית חימות תחגור בעולם הזה אמר רבי לוי כשתעורר חמתך על הרשעים צדיקי' רואין מה את עושה להן והן מודין לשמך אמר רבי זעירה היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום ירמיה בני אזל צור צור דוקניתך דהיא טבא מן כלום תמן תנינן כל שהוא לפנים מן החומה הרי הוא כבתי ערי חומה חוץ מן השדות רבי מאיר אומר אף השדות מה טעמא דרבנין וקם בית אין לי אלא בית מניין לרבות בתי בדין ובורות שיחין ומערות ומרחציות ושובכות ומגדלות יכול אף השדות תלמוד לומר בית מה בית שהוא מיוחד שהוא בית דירה יצאו שדות שאינן בית דירה מה טעמא דרבי מאיר וקם הבית אין לי אלא בית מניין לרבות בתי בדין בורות שיחין ומערות ומרחציות ושובכות ומגדלות והשדות תלמוד לומר אשר בעיר אשר לו חומה פרט לבית הבנוי לחומה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר כותל החיצון הוא החומה רבי יהודה דרש אשר לו חומה רבי שמעון דרש אשר לא חומה אמר רבי חיננא והוא שעלה דרך הנוף אבל אם עלה דרך העיקר כבר קלטו העיקר מתניתא דבית שמאי דבית שמאי אומרין הכל כלפנים תני החזיר את הנוף מבפנים כולו כלפנים ואית בהן תנייא קדמיא כבית שמאי הדרן עלך המעביר תאנים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.