Shabbat 4 תלמוד ירושלמי שבת ד

גודל הטקסט

א במה טומנין ובמה אין טומנין אין טומנין לא בגפת ולא בזבל ולא במלח ולא בסיד ולא בחול בין לחין בין יבישין לא בתבן ולא במוכין ולא בזוגין ולא בעשבין בזמן שהן לחין אבל טומנין בהן יבישין טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה ובנעורת של פשתן ובנסורת של חרשין דקה רבי יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה במה טומנין ובמה אין טומנין כו' לפי שהדברים הללו רותחין ומרתיחין והוא נוטלן והן תשים לתוך ידו ומחזירן והן מוסיפין רתיחה לפיכך אסרו לטמון בהן וכר' לעזר בן עזריה דרבי לעזר בן עזריה אמר קופה מטה על צידה ונוטל וכרבנן דתמן דינון אמרין אם היתה יורה מותר ותמן תנינן ספק חשיכה ספק לא חשיכה מפני שלא חשיכה הא אם חשיכה אסור לטמון בהן תמן אמרין מפני ביטול בית המדרש אמר רבי בא מפני החשד שאם אומר את לו שהוא מותר אף הוא אינו עוש' אותן כל צורכו מבעוד יום מתוך שאת אומר לו שהוא אסור אף הוא עושה אותו כל צורכו מבעוד יום מה נפק מן ביניהון לטמון שלג וצונין על דעתי' דר' בא מותר ועל דעתון דרבנן דתמן אסור אסרו טמינה מפני כירה אסרו כירה מפני טמינה אסרו כירה שהבלה ממועט מפני כירה שהבלה מרוב' אסרו תבשיל שנתבשל כל צורכו מפני תבשיל שלא נתבשל כל צורכו אסרו חמין מפני תבשיל שנתבשל כל צורכו חזרו והתירו חמין תני אין טומנין ברמץ אמר רבי זעירא הדא אמרה אפר שצנן מותר לטמון בו כהדא ברתיה דרבי ינאי הוות משמשה קומוי אבוי והוות מעלה קומוי תבשילין רותחין אמר לה היך איתעבידא אמר ליה במרא וגיפתא אמר לה לא תהי עבדה כן אלא במרה גו קופתה ויהבא קופתא על גיפתא אמ' ר' זעירא בהדא ר' חנינה פליג דרש רבי אחא בשם רבי חנינה הגפת מלמטן ותבן מיכן ומיכן אסו' ומודה בה רבי ינאי אכין בעי בללן מה הן נישמעינה מן הדא טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה ר' יוסה בן פזי בשם רבי יוסי בר חנינה הדא דתימר בשלא רבת רקבוביתן אבל אם רבת רקבוביתן אסור לטמון בהן ולא בחול תמן תנינן מטילין אותו לחול בשביל שימתין ההן חלא מירתח רתחא ומיצן צוננה ההן תבן בעל פקדון הוא כמה דאת יהיב לה הוא יהיב לך כל דבר שמרחיקין אותו מן הכותל אסור לטמון בו אמר רבי יוסי מן מה דתנינן תמן טומנין בו הדא אמרה אין מרחיקין אותו מן הכותל התיב רבי חגיי והתני והמשכיר בית לחבירו לא יעשנו אוצר של תבואה ליידא מילה לא מפני המוץ אמר רבי חנניה מפני העכברים אמר רבי פינחס בי רבי חנינה אם מפני העכברים ניתני אפילו אוצר של כל דבר הוי יאות קשי רבי חגיי אתיב רבי שמי הרי סלעים מרחיק אותן מן הכותל מעתה אסור לטמון בהן אמר ר' יוסי לא שהסלעים מרתיחין אלא שהן עושין חלודה והן מלקין ארעיתו של כותל והא תני אין טומנין בסלעים תיפתר בסלעים של כסף אית תניי תני טומנין בסלעים ואית תניי תני אין טומנין אמר רב חסדא מאן דמר טומנין בשל זהב של נחושת ומאן דמר אין טומנין בסלעים של כסף לא סוף דבר לחין אפילו יבישין שנתלחלחו מן אילין מוכין ומוכין לא כיבישין שנתלחלחו הן רבי יוחנן בר שילא הדא אמרה ההן דכמר איידה צריך מחסרתיה ציבחר דהוא אתי מיסב והיא שפכה ומרתחה תמן תנינן כן בגפת חדשה אבל בישנה טהור ואי זו היא חדשה ואי זו היא ישנה רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יוחנן חדשה בתוך י"ב חדש ישנה לאחר י"ב חדש טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה רבי יודה בר פזי בשם רבי ירמיה בר חנינה הדא דתימר בשלא רבת רקבוביתן אבל רבת רקבוביתן אסור לטמון בהן ובנעורת של פשתן ובנסורת של חרשין אנן תנינן נסור' תניי דבית רבי נעורת הדא אמרה היא הדא היא הדא

ב טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד עושה נוער את הכסוי והן נופלות רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צידה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר וחכמים אומרים נוטל ומחזיר טומנין בשלחין ומטלטלין אותן רבי יודה בן פזי בשם רבי יונתן הדא דתימר בנתונין אצל בעל הבית אבל בנתונין באפותיקי לא בדא בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן רבי יודה ורבי יוחנן הדא דתימר בנתונין באפותיקי אבל בנתונין אצל בעל הבית לא בדא רב ירמיה בשם רב פורשין מחצלת על גבי שייפות של לבינים בשבת אמר רבי שמעון בר' אני לא שמעתי מאבא אחותי אמרה לי משמו ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל אבל אין כופין עליה את הכלי ושמואל אמר כופין עליה כלי אמר רבי מנא ובלבד שלא יהא הכלי נוגע בגופה של ביצה תני רבי הושעיה נחיל של דבורין פורסין עליה סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים מה כרב כשמואל כאן מלמעלן כאן מלמטן רבי ביסנא בשם רבי יוסי בר חנינה חפי לסוטות אסור לטלטלן מצדתא הוא פריסן והדין משטרפן גו שימשא אתון ושאלו לרב מהו מטלטלתן אמר לון חשבון עליהן מתנינן תוחתי רשיכון ושרי לכון מטלטלתן רבי זעירא בשם רבי ירמיה ראשי כלונסיות שחישב עליהן מאיתמל מותר לטלטלן רבי יונה ורבי יוסי סלקון לסדרא דבר עולא דהוה רבעה תמן והוה תמן ראשי כלונסיות אתון ושאלון ליה מהו לטלטלן אמר לון אם חשבתם עליהן מאיתמל מות' לטלטלן ואם לאו אין אתם מותרין לטלטלן תני רבי חלפתא בר שאול מוכין שחשב עליהן מאתמול מותר לטלטלן תני רבי יוסי בן שאול צבר של קורות שחישב עליהן מאתמול מותר לטלטלן רבי יוסי רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בי רבי יוסי אבא שלחא הוה והוה אמר לנו קשרו לכם ראשי גיזיות ואתם מותרין לטלטלן למחר חזקיה אמר אפילו מלן רב אמר חריות שגידען לשכיבה אינן צריכות קישור לאהלין צריכות קישור רב אבא בר חנה אמר בין לשכיבה בין לאוהלין צריכות קישור אמר רבי חזקיה ולא דמי קישוריה דרב באוהלין לקישוריה דרב אבא בר חנה בכלים קישוריה דרב באוהלין עד שיקשור את כל הקוצין קישוריה דרב אבא בר חנה בכלים עד שיהיה עליהן תואר כלי אם אומר את עד שיקשור את הקוצין אין מעשה גדול מזה רבי יעקב בר אידי בשם רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך לבית המדרש שהרי כמה פעמים נשאלה הלכה זו ביבנה עריבת הירדן למה היא טמאה ולא אמר אדם דבר עד שבא ר' חנינה בן אנטיגנס ודרשה בעירו עריבת הירדן למה היא טמיאה מפני שממלין אותה פירו' ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים ועוד דבר אחר דרש חריות שגדען בין לשכיבה בין לאוהלין צריכות קישור התיבון הרי נדירייא דאשקלון אמר רבי יצחק בר לעזר שנייא היא שמקצתן בים ומקצתן ביבשה אתייא דרבי בא בר חנה כרבי חנינא דמר רבי חנינא עולין היינו עם רבי לחמת גדר והיה אומ' לנו בחרו לכם חלקי אבנים ואתם מותרין לטלטלן למחר רבי זעירא אמר עד שיקרדם חברייא אמרי עד שישפשף ציפוראי אמרין עד שיחשוב רבי יוחנן אמר עד שיהא עליהן תואר כלי אשכחת אמ' רב חנה בר אבא ור' יוחנן ור' יונתן חדא רב ורבי זעירא ורבי ישמעאל בי ר' יוסי חדא ציפוראי ורבי יוסי בן שאול ור' חלפת' בן שאול חדא חברייא לית להון זוג נטלו מבעוד יום מחזירו מבעוד יום נטלו משחשיכה מחזירו משחשיכה

ג אם לא כיסהו מבעוד יום לא יכסנו משתחשך כיסהו ונתגלה מותר לכסותו ממלא את הקיתון ונותן תחת הכר או תחת הכסת נטלו מבעוד יום וקדש עליו היום רבי בא בשם רב יהודה אם נתקלקלה הגומא אסורה ומכירה לכירה מותר מן ההוא דמר רבי ליעזר בשם רבי יהושע משרת הייתי את ר' חייא הגדול והייתי מעלה לו חמין מדייטי התחתונה לדייטי העליונה ומחזירן לכירה ומר רבי ירמיה בר' שמעון אפילו מכירה שהבלה ממועט לכירה שהבלה מרובה מותר מכירה לטמינה אסור מטמינה לכירה אסור מטמינה לטמינה צריכה נתגלה מבעוד יום מכסהו מבעוד יום נתגלה משחשיכה מכסהו משחשיכה נתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום תני אין טומנין חמין משחשיכה אבל מוסיפין עליהן כסות וכלים כמה יהא עליהן ויהא מותר לכסותם רבי זריקן בשם רבי חנינה אפילו מפה אמר רבי זעירא ובלבד דבר שהוא מועיל אמר רבי חיננא כל הדברים מועילין אמר רבי מתניה ויאות אילו מאן דנסב מרטוט ויהב לה על רישיה בשעת צינתה דילמא לא כביש צינתה כשם שאין טומנין חמין משחשיכה כך אין טומנין לא שלג ולא צונין ורבי מתיר התיב שמואל בר אבא על הדא קדמייתא והא תני ממלא הוא אדם את הקיתון של מים ונותן תחת הכר או תחת הכסת אלא כרבי דרבי מתיר כאן לשעה כאן לשהות הדרן עלך במה טומנין

Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.