א כירה שהסיקוה בקש או בגבבה נותנין עליה תבשיל בגפת או בעצים לא יתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר בית שמאי אומרין חמין אבל לא תבשיל ובית הלל אומרין חמין ותבשיל בית שמאי אומרין נוטלין אבל לא מחזירין ובית הלל אומרין אף מחזירין כירה שהסיקוה כו' כיני מתניתא מקיימין עליה תבשיל מתניתא דרבי יודה דתניא היו שתי כירים מתאימות אחת גרופה וקטומה ואחת לא גרופה ולא קטומה מקיימין על הגרופה ועל הקטומה מה מקיימין עליה בית שמאי אומרין אין מקיימין עליה כלום ובית הלל אומרין חמין אבל לא תבשיל העביר את המיחם הכל מודין שלא יחזיר דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר בית שמאי אומרין חמין אבל לא תבשיל ובית הלל אומרין חמין ותבשיל העביר את המיחם בית שמאי אומרים לא יחזיר וב"ה אומרים יחזיר רבי חלבו רב ענן בשם רב לא שנו אלא עליה הא לתוכה לא עד איכן עולא אמר עד שלשה אמר רבי מנא עד מקום שהוא עושה חריץ אמר ר' יוסי בי רבי בון מפני שהוא שליט במקום שהיד שולטת ותייא כיי דמר רבי זעירא בשם רבי יהודה מותר להפשיר במקום שהיד שולטת ואסור להפשיר במקום שאין היד שולטת רבי יושוע בר גיזורה הוה משמש קומי רבי זעירה והוה מעייל קומוי תבשילין רותחין אמר ליה היך איתעבידא אמר ליה גריף תיפייא ויהב בגוה אמר ליה לא תהי עביד כן אלא גריף תיפייא ויהב תלתא כיפין ורמי עליהון ר' אבהו הורי בבוצרה ממלא גצרא רמח ומיתן תלתא כיפין ומירמי עליהון דניאל בריה דרבי קטינא בשם רבי אסי שיזרי חריות כגפת וכעצים הדא דתימר כשהיו לחין ויבשו אבל אם היו יבישין מתחילתן כקש וכגבבה הן גללי בהמה אית תניי תני כגפת וכעצים ואית תניי תני כקש וכגבבה מאן דמר כגפת וכעצי' בדקה ומאן דמר כקש וכגבבה בגסה הגורף עד שיגרוף כל צרכו מן מה דתני הגורף צריך לחטט ביד הדא אמרה עד שיגרוף כל צורכו והקוטם עד שיקטום כל צורכו מן מה דתני מלבה עליה נעורת של פשתן הדא אמרה אפילו לא קטם כל צורכו ויידא אמרה דא יום טוב שחל להיות ערב שבת אמר רבי שיין מלבה עליה נעורת של פשתן קטמה ונתלבת מהו רבי חייה רובא עלה לביתו והורי מותר בעון קומי רבי זעירא ורבי הושעיה ורבי חנניה חבריהון דרבנן ליבה לשעבר עבר רבי אמי ואידרון חברייא בעון מחזיר עליה אמר לון רבי חנניה חבריהון דרבנן מן דהוה עובדא הוה עובדא אמר רבי שמואל בר סיסרטיי לכן צריכה לבה אמר רבי מנא אנא קשייתה קומי רבי בא בריה דרבי פפי אין תימר לשעבר אפילו לא בישל עליה בתחילה דתני המעשר והמבשל בשבת בשוגג יאכל ומזיד לא יאכל דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שוגג יאכל למוצאי שבת מזיד לא יאכל ר' יוחנן הסנדלר אומר שוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו מזיד לא לו ולא לאחרים שמואל כר' יוחנן הסנדלר רב כד הוה מורי בחבורתיה הוה אמר כרבי מאיר בציבורא הוה מורי כרבי יוחנן הסנדלר אמר רבי שמעון בר כרסנה כר' ישמעאל בי רבי יוסי דרש לון דתני ר' ישמעאל בי רבי יוסי אמר משום אביו כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בין שוגג בין מזיד אסור בין לו בין לאחרים וכל דבר שאינן חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת שוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו מזיד לא לו ולא לאחרים בעון קומי רבי יוחנן את מה אמ' אמר לון אני אין לי אלא משנה המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל שמע רב חסדא ומר הותרו השבתות רב חונה בשם רב ותני רבי חייא כן בראשנה היו אומרין השכיח תבשיל על גבי כירה וקדשה עליו את השבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל נחשדו להיות מניחין מזידין ואמ' שכיחין היינו ואסרו להן את השוכח והכא אמרו כן א"ר אילא נחשדו להיות מניחין ולא נחשדו להיות מבשלין וקנסו במניח ולא קנסו במבשל חזרו לומ' תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו אסור תבשיל שהוא מצטמק ורע לו מותר אי זהו תבשיל שהו' מצטמק ויפה לו כגון אכרוב ואפונים ובשר טרוף אמר ר' תנחום בר עילאי אף ראשי לפתות וראשי קפלוטות עשו אותן כתבשיל שהוא מצטמק ויפה לו בצים מה הן רבי יוסי בשם רבי ישמעאל בי רבי יוסי אבא עלה לביתו ומצא שם חמין והתיר בצים ואסר רבי שמואל בר נתן בשם רבי חמא בר חנינה אני ואבא עלינו לחמת גדר והביאו לפנינו בצים קטנים כחוזררין וטעמן יפה כפנקריסין תני לא תמלא אשה קדירה עסיסיות ותורמוסין ותתנם לתוך התנור ערב שבת עם חשיכה ואם נתנה מוצאי שבת אסורין בכדי שייעשו רבי אחא אמר במזיד כרבי מאיר רבי יוסי אמר בשוגג כרבי יודה אמר רבי מנא יאות אמ' ר' יוסי רבי הנוטע בשבת שוגג יקיים מזיד יעקור ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור רבי יהודה אומר חילוף הדברים הנוטע בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור ובשביעית שוגג יקיים ומזיד יעקור למה מפני שהניית שבת עליו וכאן מכיון שאת אומר ימתין למוצאי שבת כדי שייעשו כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום ומה טעמון דרבנן נחשדו על השביעית ולא נחשדו על השבתו' דבר אחר מונין לשביעיות ואין מונין לשבתות היך עבידה נטע פחות משלשים יום לפני שביעית ונכנסה שביעית אין תימר חשד אין כאן חשד אין תימר מיניין אין כאן מיניין נטע פחות משלשי' יום לפני שמינית ונכנסה שמינית אין תימר חשד יש כאן חשד אין תימר מיניין יש כאן מיניין ותייא כמאן דאמר מפני החשד ברם כמאן דאמר מפני המיניין קנסו בשוגג מפני המזיד נטלו מבעוד יום מחזירו מבעוד יום נטלו משחשיכה מחזירו משחשיכה נטלו מבעוד יום וקדש עליו היום רבי סימון דתרי בשם רבי הושעיה הניחו בארץ אסור לטלטלו רבי לעזר בשם ר' הושעיה משרת הייתי את רבי חייה הגדול והייתי מעלה לו חמין מדיוטי התחתונה לדיוטי העליונה ומחזירן לכירה אמר רבי ירמיה בי רבי שמעון אפילו מכירה שהבלה ממועט לכירה שהבלה מרובה אמר רבי אמי זימנין סגין יתיבית קומי רבי הושעיה ולא שמעית מיניה הדא מילתא אמר רבי זריקן לרבי זעירא לא שמע מינה מותר שמע מינה אסור תלוי ביתד ונתנו על גבי ספסל נאמר אם היה מפוחם מותר ואם לאו אסור אמר רבי יוחנן בר' מרייה בשלא העביר את ידו ממנו אבל אם העביר את ידו ממנו אסור
ב תנור שהסיקו בקש או בגבבה לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו כופה שהסיקו בקש או בגבבה הרי הוא ככירים בגפת או בעצים הרי הוא כתנור מתני' תנור שהסיקו בקש או בגבבה כו' תני בר קפרא אפילו לסמוך לו אסור רבי שמי סמיך לאדירא דתנורא אמ' ליה רבי מנא והתני בר קפרא אפילו לסמוך לו אסור רבי מנא מיקל לנשייא דשטחן בגדיהון לאוירה דתנורא רבי יודן בי רבי ישמעאל הורי מדוחק מיגרוף תנורא ומיתן תלתא כפין ומירמי עליהון ובלחוד לא ידעין מגיריית אמר רבי יוסי אתה מהלך אחר הסיקו ובטומאה את מהלך אחר גיפופו
ג אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרין ורבי יוסי מתיר לא יטמננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתיצלה ד' מעשה שעשו אנשי טיבריא הביאו סילון של צונין בתוך אמה של חמין אמרו להן חכמים אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתייה ואם ביום טוב כחמין שהוחמו בי"ט ואסורין ברחיצה ומותרין בשתייה מולייר הגרוף שותין הימינו בשבת אנטיכי אע"פ שגרופה אין שותין הימינה מתני' אין נותנין ביצה בצד המיחם כו' תמן תנינן תפוח שריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימיצה הרי זו אסורה תני רבי יוסי מתיר רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינה מה פליגין במחמץ במימיו אבל המחמץ בגופו דברי הכל מותר רבי יוסי כדעתיה כמה דו אמר תמן אין חימוצו ברור כן הוא אמר הכא אין תבשילו תבשיל ברור תנא אמר רבי יוחנן בר מרייא בשלא העביר ידו ממנו אבל העביר אסור פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלי' אם היו מקצתן מגולין ניטלין בשבת ואם לאו אין ניטלין רבי לעזר בן תדאי אומר בין כך ובין כך תוחב בשפוד ובסכין ונוטל אתייא דרבי לעזר בר תדאי כרבי שמעון דתני לא יגרר אדם את המיטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה מפני שהוא עושה חריץ ורבי שמעון מתיר רבי בא בשם רבי חונא רבי חגיי בשם רבי זעירה רבי יוסה בשם רבי אילא מודין חכמים לרבי שמעון בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו כמא דאת אמר מותר לטלטלו ודכוותה מותר להחזירו אמר רבי יוסי אף אנן תנינן ניטלין בשבת א"ר יוסה בי ר' בון דר' שמעון היא א"ר יוסי מתניתא אמרה כן כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת והא תנינן שביעי' אית לך מימר שביעית כרבי שמעון דפתר לה שביעית כרבי שמעון דרבי שמעון מתיר בספיחי שביעית ואת אמר הכין אף על גב דרבי שמעון מתיר בספיחי שביעית אית ליה משום שביעית ומשום קדושת שביעית ותנינן על דר' שמעון טהרו מלטמא אינו חושש לא משום שביעית ולא משום קדושת שביעית תמן אמרין חמה מותרת תולדת חמה אסור' רבנן דהכא אמרין בין חמה בין תולדת חמה מותרת מתנית' פליגא על רבנין דהכא לא יטמנינ' בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה שנייא היא שהוא עושה חריץ אילו אמר בקמח יאות מתניתא פליגא על רבנין דתמן דתני רבן שמעון בן גמליאל אומ' מגלגלין בצים על גב גג של סיד רותח ואין מגלגלין בצים על גבי עפר רותח מה עבדין לה רבנן דתמן פתרין לה חלוקין על רבן שמעון בן גמליאל על דעתין דרבנין דתמן מעשה שעשו אנשי טיבריא ועל דעתין דרבנין דהכא סלקת מתניתא כמעשה שעשו אנשי טיבריא מתני' מעשה שעשו אנשי טיבריא כו' בראשונה היו סותמין את הקמין מערב שבת ונכנסי' ורוחצין בשבת נחשדו להיות ממלין אותו עצים מערב שבת והיא דליקה והולכת בשבת ואסרו להן רחיצה והתירו להן זיעה נחשדו להיות נכנסין ורוחצין ואמרו מזיעין היינו ואסרו להן רחיצה וזיעה היו שם שתי אמבטיות אחת של מתוקין ואחת של מלוחין נחשדו להיות מגלין את הנסרין ורוחצין במתוקין והן אומרי' במלוחין רחצנו ואסרו להן את הכל כיון שנתגדרו היו מתירין להן והולכין מתירין להן והולכין עד שהתירו להן מי מערה וחמי טיבריא ולא התירו הבאת לונטיות ומי התיר הבאת לונטיות רבי חנינה בן עקביה דתני שלשה דברים התיר רבי חנינה בן עקיבה התיר עצה שבים והתיר בצוצרה והתיר הבאת לונטיות תמן תנינן הרוחץ במערה או במי טיבריא מסתפג אפילו בעשר לונטיות ולא יביאם בידו שמואל אמר מה יעביד הדין סבורא דלא יליף ולא שימש והדא מתניתא קודם עד שלא התירו הבאת לונטיות רבי ירמיה ורבי זעירה רב יהודה בשם שמואל ר' התיר לונטיאות תני אין משתטפי' לא בחמין ולא בצונין אמר רבי יודה בר פזי ודא מתניתא קודם עד שלא התירו חכמים חמי טיבריא דתני הרוחץ בחמי טיבריא הוא מזלף על עצמו אבל אחרים לא יזלפו לו רבי שמעון בן מנסיא אומר אף הוא לא יזלף על עצמו מפני שהוא מרבה את ההבל ומכבד את הקרקע רבי אחא בר יצחק עאל מיסחי עם בא בר ממל בטרים בר יטסס חמא חד בר נש מזליף על גרמיה אמ' ליה כזה אסור בשבת מפני שהוא מרבה את ההבל ומכבד את הקרקע רבי אבהו חורנין מזלפין ונפל עלוי והוא אמר והא רבי לוונטי עאל מיסחי עם רבי יונה חמא חד בר נש מזליף על גרמיה אמר ליה לית אנן צריכין חששין ליחידייא רבי יצחק רובא עאל מיסחי עם רבי אמר ליה מהו מיתן צלוחיתא גוא עגלתא אמר ליה הכא גו נטלא היא נעשית ככלי שני רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי שואלין הילכות המרחץ בבית המרחץ והילכות בית הכסא בבית הכסא כהדא רבי שמעון בן אלעזר עאל מיסחי עם ר' מאיר אמר ליה מהו לקנח אמר ליה אסור מהו להדיח אמר ליה אסור ולא כן שמואל שאיל לרב מהו לענות אמן במקום מטונף והוא אמר אסור ואסור דאמרית לך אסור אשכח תנאי תני אין שואלין הילכות המרחץ במרחץ והילכות הכסא בבית הכסא אם ביום טוב אחמין שהוחמו ביום טוב כו' חמין שהוחמו ביום טוב וכן חמין שהוחמו מערב שבת לשבת רב ושמואל חד אמ' מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו וחרנה אמר מרחיץ בהן כל גופו איברים איברי' ולא ידעין מאן אמ' דא ומאן אמ' דא מן מה דתני שמואל מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו הוי רב דו אמר מרחיץ בהן כל גופו איברים איברים חד פילוסופיוס שאל לבר קפרא אבלט שאל ללוי סריסא מותר לשתות ואסור לרחוץ אמר ליה אם תראה סריס מחבק עם אשתך שמא אינו רע לך אמר ליה אין אמר ליה ומכי הוא לה כלום אמר לו שלא תתפרץ אמר ליה והכא שלא יתפרצו כיון שיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזה דחיתה בקנה לנו מה את משיב אמ' להם והלא כבר נאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם מולייר הגרוף שותין ממנו בשבת הא אם אינו גרוף לא אמר רבי שיין מפני שהגחלים נוגעות בגופו אמר רבי חנינה בריה דרבי הילל מפני שהרוח נכנסת בגופו והגחלים בוערות אמר רבי יוסי בי רבי בון מפני שהוא עשוי פרקים פרקים והוא מתיירא שמא נתאכל דיבוקו והוא מוסיף מים אנטיכי אף על פי שגרופה אין שותין ממנה רבי חנניה רבי יוסי רבי אחא אבא בשם רבי יוחנן מפני שהיא מתחממת מכתליה רבנן דקיסרין רב הונא בשם רב אם היתה גרופה ופתוחה מותר
ד מיחם שפינהו לא יתן לתוכו מים צונין בשביל שייחמו אבל נותן הוא לתוכו ולתוך הכוס כדי להפשירן מתני' מיחם שפינהו לא יתן בתוכו צונין כו' ר' בא בר בריה דר' חייה בר בא רבי חייא בשם ר' יוחנן לא שנו אלא לתוך הכוס הא לתוכו לא א"ר מנא קשייתה קומי ר' בא לא תני ר' יוחנן על סופ' לא תני על רישא בשביל שייחמו הא להפשירן לא אתא ר' בא בר כהנא ר' חייא בר אשי בשם ר' אם לחממן אסור אם להפשירן מותר תני נותני' חמין לתוך צונין אבל לא צונין לתוך חמין כדברי בית שמאי וב"ה או' בין חמין לתוך צונין בין צונין לתוך חמין מותר במה דברים אמורים בכוס אבל באמבטי חמין לתוך צונין מותר וצונין לתוך חמין אסור ורבי שמעון מתיר אתיא דרב כרבי שמעון בן אלעזר מנסיא ורבי יוחנן כרבי יוחנן בן נורי תני רבי יוחנן בן נורי אומר ממלא הוא אדם חבית של מים ונותנה כנגד המדורה לא בשביל שתיחם אלא בשביל שתפיג צינתה יורד הוא אדם וטובל בצונין ועולה ומתחמם כנגד המדורה דברי רבי מאיר וחכמים אוסרין יאות אמר רבי מאיר ומה טעמון דרבנן ייבא כיי דמר רבי זעירא בשם רב יהודה מותר להפשיר במקום שהיד שולטת ואסור להפשיר במקום שאין היד שולטת אפילו במקום שאין היד שולטת עד איכן רבי יודה בר פזי רבי סימון בשם רבי יוסי בן חנינה עד שיהא נותן ידו לתוכה והיא נכוית הכל מודין בכלי שני שהוא מותר מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני אמר רבי יוסי כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת אמר רבי יונה כאן וכאן אין היד שולטת אלא עשו הרחק לכלי ראשון ולא עשו הרחק לכלי שני מתני' האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין כו' אמר רבי מנא ההן פינכא דאורזא מסייע לאבא ההן פינכא דגריסא מסייע ליה לאבא דאת מפני ליה מן אתר לאתר ועד כדון הוא רותח
ה האילפס והקדירה שהעבירן מרותחי' לא יתן לתוכן תבלין אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה רבי יונה אמר אסור ועירוי ככלי ראשון הוא חייליה דרבי יונה מן הדא אחד שבישל בו אחד שעירה לתוכו רותח אמר רבי יוסי תמן כלי חרס בולע תבלין אינן מתבשלין התיב רבי יוסי בי רבי בון והתני אף בכלי נחושת כן אית לך למימר כלי נחושת בולע מהו לערות מן הקילוח אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל מחלוקת רבי יונה ורבי יוסי רבי יצחק בר גופתא בעא קומי רבי מנא עשה כן בשב' חייב משום מבשל עשה כן בבשר בחלב חייב משום מבשל אמר ליה כיי דמר רבי זעירא ואי זהו חלוט ברור כל שהאור מהלך תחתיו וכא איזהו תבשיל ברור כל שהאור מהלך תחתיו רבי יודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר על דעתיה דרבי יודה מלח בציר יין בחומץ
ו אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן ואם נתנו מבעוד יום מותר אין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן ואם נותנין מבעוד יום מותר ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן ר' חגי בעי כבה מבעוד יום ונתודע לו משחשיכה חברייא בעי כבה בשבת זו ונתודע לו בשבת הבאה אמר רבי יוחנן אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהכנו אלא דבר אחד בלבד התיב רבי לעזר הרי שמן בנר הרי בעינו הוא ואינו בהכינו לכך נתנו משעה ראשונה שיכלה בנר התיב ריש לקיש הרי חטין בזריעה בעינן הן ואינו בהכנו לכך נתנו משעה ראשונה שיכלו בקרקע התיבון הרי בצים לאפרוחים הרי בעיינן הן ואינן בהכנן לכך נתנן משעה ראשונה שייעשו אפרוחין התיב רבי ירמיה הרי עיטורי סוכה הרי בעיינן הן ואינן בהכנן שנייא היא דאמר ר' אבמרי אחוי דרבי יוסה כל שבעה הן בטילין על גב סוכה מיכן והילך בהכנו הן התיב רבי חיננא הרי מוכין שנתפזרו הרי בעיינן הן ואינן בהכנן הכא בכלים ומה דאת אמר תמן באכלין התיב רבי נסא הרי מוקצה שיבש ולא נגע בו הרי הוא בעינו ואינו בהכנו הכא בכלים ומה דאיתמר תמן באכלין
ז מטלטלין נר חדש אבל לא ישן רבי שמעון אומר כל הנירות מיטלטלין חוץ מן הנר הדלק בשבת מתני' מטלטלין נר חדש אבל לא ישן כו' התיב רבי חייא בר אדא והא תנינן כופין סל לפני האפרוחין שיעלו ושירדו אמרין הדא דרבי יוחנן דתני כל הנירות מטלטלין חוץ מן הנר הדלק בשבת דברי רבי מאיר רבי יודה אומר נר חדש מותר לטלטלו וישן אסור לטלטלו רבי שמעון אומר כל הנרות מיטלטלין חוץ מן הנר הדלק בשבת כבה מותר לטלטלו רבי ירמיה ורבי בא תריהון בשם רבי יוחנן חד אמר דברי רבי מאיר כל המיוחד לאיסור אסור וחורנה אמר כל שייחדו לאיסור אסור ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דמר רבי חנינה רבי ירמיה שאל ההן ליבנה לא כמיוחד לאיסור הוא הוי הוא דו אמר כל המיוחד לאיסור אסור מאן דמר מיוחד כל שכן ייחדו ומאן דמר ייחדו הא מיוחד לא מתניתא פליגא על מאן דמר כל המיוחד לאיסור אסור דתנינן תמן מוכנה שלה בזמן שהיא נשמטת אינה חיבור לה ואינה נמדדת עמה ואינה מצלת עמה באהל המת ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש בתוכה מעות ותני עלה היו עליה מעות ונפלו נגררת אמר רב ששת דרבי שמעון היא דרבי שמעון אומר כבה מותר לטלטלו אמרין למה לית אנן פתרין לה דברי הכל היא בשוכח לית את יכיל דתנינן תמן אם אינה נשמטת חיבור לה ונמדדת עמה ומצלת עמה באהל המת וגוררין אותה בשבת אף על פי שיש בתוכה מעות אית מימר הכא דברי הכל היא בשוכח מתניתא פליגא על מאן דמר כל המיוחד לאיסור אסור דתנינן האבן שעל פי החבית מטה על צדה ונופלת רבי בא בשם רבי חייא בר אשי פתר לה רב בשוכח ומן דבתרה היתה בין החביות מגביהה ומטה על צדה והיא נופלת עוד הוא פתר לה רב בשוכח מתניתא פליגא על מאן דמר כל המיוחד לאיסור אסור דתנינן כופין סל לפני האפרוחין שיעלו ושירדו ותני עלה עלו מאיליהן אסור לטלטלן אמר רבי בון בר חייא קומי רבי זעירא תיפתר במאוס אמר ליה והתני רבי הושעיה אפילו סאה אפילו תרקב אית לך מימר סאה ותרקב מאוסין הן רבי ירמיה בשם רב הלכה כרבי מאיר שמואל אמר הלכה כרבי יהודה רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי שמעון בעון קומי רבי יוחנן את מה את אמר אמר לון אני אין לי אלא משנה כל הנרות מיטלטלין חוץ מן הנר הדלק בשבת רבי שמעון בן לקיש הורי באטרבוליס מנורה קטנה מותרת לטלטלה רבי חלבו ורבי אבהו קומי רבי חלבו לא מעברין קומי רבי אבהו מעברין רבי יסא סלק גבי רבי תנחום בר חייא בעא מיעברתיה קומוי אמר ליה בפנינו רבי יוסה גלילייא סלק קומי יוסי בן חנינה בעא מעברתיה אמר ליה מאן שרא לך אשכחת רב ורבי יוחנן אילין דאסרין חדא רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בן לקיש אילין דשריה חדא רבי לעזר בר חנינה מעשה היה וטילטלו פומט מתחת הנר בשבת מה אנן קיימין אין כרבי מאיר אפילו פומט יהא אסור אין כרבי שמעון אפילו נר יהא מותר אלא כן אנן קיימין כרבי יודה דרבי יודה דו אמר נר מאוס פמוט אינו מאוס תני נר שהוא מונח על גבי טבלה מסלק את הטבלה והנר נופל אמר רבי יוחנן קרוב הוא זה לבוא לידי חייוב חטאת לפניו משום מבעיר לאחריו משום מכבה שמואל בר אבא קומי רבי יסא בכבה אמר ליה תנוח דעתך מה אנן קיימין אין כרבי מאיר אפילו טבלה תהא אסורה אין כרבי שמעון אפילו נר יהא מותר אלא כאן כרבי יודה דרבי יודה אמ' נר מאוס טבלה אינה מאוסה תני אם התנה עליו יהא מותר מה אנן קיימין אין כרבי מאיר אפילו התנה עליו אסור אין כרבי שמעון אפילו לא היתנה עליו יהא מותר אלא כן אנן קיימין כרבי יודה דרבי יודה אמר נר מאוס טבלה אינה מאוסה מה חמית מימר כרבי יודה אנן קיימין דתני נר שהוא מונח אחורי הדלת פותח ונועל בשב' ובלבד שלא יתכוין לא לכבות ולא להבעיר רב ושמואל פתרין ליה בשוכח ומקללין מאן דעבד כן יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאן אית כל המיוחד לאיסור אסור לא רבי מאיר הוי מאן תנא אם התנה עליו מותר רבי שמעון אבל כוס וקערה ועששית אף על פי שכבו אסור ליגע בהן רבי טבי בשם רב חסדא אפילו כרבי שמעון דו אמר תמן מותר מודי הוא הכא שהוא אסור שאם אומ' את לו שהוא מותר אף הוא מכבה אותן ומשתמש בהון אמר רבי מנא בקדמיתא הוינן סברין מימר מה פליגין באותו שכבה בשגררו העכברי' את הפתילה באפוצ' ואפילו תימא בשלא גררו העכברים את הפתילה ואפילו תימא שלא באפוצה כשיש בתוכו שמן תמן תנינן נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה ותני דבית רבי האבן והאוכלין בתוכה לא הוינן אמרין כלום שהרי רבי רומנוס הוציא מחתה משל בית רבי מליאה גחלים בשבת אית לך מימר גבי גחלים אפוצות הן אלא בשיש לתוכו שמן אמר רבי אבהו קיימתיה קרטים של בוסם היה בה רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן תרכוס אסור לטלטלו הורי רבי אמי מותר רבי ירמיה חמי לון מטלטלין ליה גו סדרא רובא ולא הוה ממחה בידון דבית רבי ינאי אמרין עד שלשה ככסא מיכן והילך כסולם אמר רבי יוסה בי רבי בון מאן דשרי כרבי שמעון דתני לא יגור אדם את המיטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה מפני שהוא עושה חריץ ורבי שמעון מתיר רבי בא בשם רבי חונה רבי חגיי בשם רבי זעירא רבי יוסי בשם רבי אילא מודין חכמים לרבי שמעון בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו כמה דתימר מותר לטלטלו ודכוותה מותר להחזירו אמר רבי יוסי אף אנן נמי תנינן ניטלין בשבת אמר רבי יוסי בי רבי בון דרבי שמעון היא אמר רבי יוסי בי רבי בון מתנית' אמרה כן כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת רבי הונא בשם רבי לעניין שבת איתאמרת חזקיה בשם דבית רבי ינאי לעניין חזקות איתאמרת רבי יוסה משום דבית רבי ינאי לעניין טומאה אתאמרת רבי אחא בר חיננא רבי יסא בשם רבי יוחנן מנורה קטנה מותר לטלטלה ולא כלי הוא ולא כל מה שבבית מן המוכן הוא אמר רבי יוסי בי רבי בון תיפתר שלקחה עמו לסחורה או שבאת ערב שבת עם חשיכה ולא שמעת מינה כלו'
ח נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה הכא את אמר אין נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה והכא את אמר נותנין כלי תחת הנר כאן שיש לו צורך בשמן וכאן אין לו צורך בניצוצות ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכב' רבי שמואל בשם רבי זעירא דרבי יוסי היא דאמר רבי יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבי מאיר ורבנן בשעשה מחיצה של כלים אבל אם עשה מחיצה של מים לא מן מה דמר רבי שמואל בשם רבי זעירא דרבי יוסי היא הדא אמרה אפילו עשה מחיצה של מים היא המחלוקת הדרן עלך כירה שהסיקוה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.