א במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה יוצא הגמל באיפסר והנקה בחטם והליבדקס בפרומביא והסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר ומזין עליהן וטובלין במקומן במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה כו' תני ר' ישמעאל בי ר' יוסי משום אביו ארבע בהמות נמשכות באיפסר ואילו הן הסוס והפרד הגמל והחמור אמר רבי חזקיה וסימנא וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור רב אמר הלכה כרבי ישמעאל בי רבי יוסי ליבדקס אית תניי תני לגדקס מאן דמר ליבדקס על שם לובים וכושים במצעדיו מאן דמר לגדקס אמבטיס מהו אמבטיס חמר סלק רבי יונה אמר רב הושעיה בעי גרים הבאים מלובי מהו להמתין להן שלשה דורות אמר ר' יונה בן צרויה מן מה דנן חמיי ההן פולא מיצרייא כדון רטיב אינון צווחין ליה לובי כדו נגיב אינון צווחין ליה פול מצריי הדא אמרה גר מלובי צריך להמתין ג' דורות הדא אמרה הו' לובי הו' מצרי ר' יצחק בר נחמן בשם ר' אושעיא הלכה כדברי התלמיד דברי חכמים כל מין פרדות אחד רבי שמואל בשם ר' זעירא כמה דתימר לעניין איסור וכן כל שאר הבהמה לעניין היתר וכן הסוס בשיר ולא כן תני כל תכשיטי אדם טמאין ותכשיטי בהמה טהורין תיפתר בעשויין להנותן ואינו עושה חרץ אלא כרבי שמעון דתני לא יגור אדם את המיטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה מפני שהוא עושה חרץ ורבי שמעון מתיר אמר רבי חיננא כהדא דתני דלת גוררת מחצלת גוררת קינקילון גורר פותח ונועל בשבת ואין צריך לומר ביום טוב ותני כן מחצלת שהיא קשורה ותלויה בעמוד פותח ונועל בשבת ואין צריך לומר ביום טוב ומזין עליהן וטובלין במקומן תמן תנינן לא תטבול בהן עד שתרפם וכא הוא אמר הכין אמר רבי מנא כאן ברפים כאן באפוצים
ב חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו הזכרים יוצאין לבובין רחילות יוצאות שחוזות כבולות וכבונות והעזים צרורות רבי יוסי אוסר בכולן חוץ מן הרחלים הכבונות רבי יהודה אומר עזים יוצאין צרורות ליבש אבל לא לחלב חמור יוצא במרדעת כו' שמואל אמר בקשורה לו מערב שבת חנין מגופתייה אמר קומי שמואל רב חייא בר אשי לא נהיג כן אמר ליה נהיג בקלסטירין דתני זכרים יוצאין בקלסטירין התיב רבי אחא בר פפא קומי רבי זעירא והא תני חבל שהוא קשור בפרה קושרין אותו באבוס באבוס קושרין אותו בפרה ניחא בפרה קושרין אותו באבוס באבוס קושרין אותו בפרה ולא נמצא משתמש בצדדי בהמה בשבת אמר רבה תיפתר בקשרין שאינן של קיימא אמר רבי יוסי שנייא היא צדדי בהמה בין קשר שהוא של קיימא בין קשר שאינו של קיימא אמר רבי שמי תיפתר כרבי שמעון בן אלעזר דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר מותר לשתמש על צדדי בהמה בשבת היא צדדי בהמה היא צדדי אילן אמר רבי מנא קיימתיה במספק חבל על חבל זכרים יוצאין לבובין שהוא נותן עור מכורסינין כנגד לבו והוא מתריס כנגד חיה רחלים יוצאות שחוזות אית תניי תני שחוזות ואית תניי תני שוזות מאן דאמר שוזות מעתדן כמא דתימר שית זונה ונצורת לב מאן דמר שחוזות כמא דתימר אין משחיזין את הסכין כבונות למילת כבולות שלא יעלה עליהן הזכר רבי אבון בשם רבי חייא ויקרא לה ארץ כבול ארץ שאינה עושה פירות רבי יהודה אומר עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב תני רבי יהודה בן בתירה אומר בין ליבש בין לחלב אסור יאות אמר רבי יהודה בן בתירה ומה טעמון דרבנן רבי יוסי בי רבי בא בשם רב יהודה רבי יוחנן מטי בה בשם רב הלכה כדברי מי שהוא אומר בין ליבש בין לחלב אסור משום מי מיפיס
ג ובמה אינה יוצאה לא יצא הגמל במטולטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל הבהמה לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך ובלבד שלא יכרוך ובמה אינה יוצאה לא יצא הגמל במטולטלת כהדא כיפה דהיא משויא גבינתה עקוד בידו אחת רגול בשתי רגליו לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אמר רבי בא מפני החשד שלא יהו אומרים איש פלוני יצא לעשות מלאכתו בשבת אסי אומר לכלאים נצרכה רב יהודה בשם שמואל אמר מידו אסור ומצואר בהמה מותר שאין לבהמה כרוך אל צואר בהמה אסור משולשל מצואר בהמה מותר רב הונא ורב יהודה תריהון בשם שמואל חד אמר מידו אסור ומצואר בהמה מותר וחורנה מחלף מאן דמר מידו אסור משום משוי בשבת ומצואר בהמה מותר שאין לבהמה משוי בשבת ומאן דמר מידו מותר מפני שאיפשר ומצואר בהמה אסור שהוא מצוה על שביתת בהמתו כמוהו שנאמר למען ינוח שורך וחמורך כמוך תני טפח מידו לצואר בהמה אסור אמר ר' זעירא מידו אסור ומצואר בהמה אסור טפח מידו לצואר בהמה אסור ואי זו היא שהוא מותר אמר רבי יוחנן בר מרייא מאן דעביד טבאות נגיד לה בהדין סוסיא סרקייא
ד אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו ולא בזוג אף על פי שהוא פקוק ולא בסולם שבצוארו ולא ברצועה שברגלו אין התרנגולין יוצאין בחוטין ולא ברצועה שברגליהן ואין הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן ואין הרחלים יוצאות חנונות ואין העגל יוצא בגימון ולא פרה בעור הקופד ולא ברצועה שבין קרניה פרתו של רבי לעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא כרצון חכמים מתני' אין חמור יוצ' במרדע' כו' תני אבל מטייל הו' בה בחצר ר' שמואל בשם ר' זעירא אף לעניין איכוף כן תני יוצא הוא החמור באיכוף שלו בשביל לחממו אבל לא יקשור את המסרוכי ולא יפשיל את הרצועה שתחת זנבו רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא מנן אילין מילייא דתנינן הילכות שבת כהררים תלויין בסערה ואת אמר הכן ויתיביניה מה בין סולם לקישושות סולם יש בו ממש קישושות אין בהן ממש אמר ר' חנינה ויתיבנה מה בין קישושות לקמיע מומחה דתני אסור לבהמה לצאת בקמיע מומחה אמר רבי אבדימי ויתיביניה מה בין קישושות לאגד שעל גבי המכה אית תניי תני אין יוצאין בקישושות אית תניי תני יוצאין א"ר חייא בר אדא תניין אינון מה דמר יוצאין בקישושות יוצאין באגד שעל גבי המכה ומאן דמר אין יוצאין בקישושות אין יוצאין באגד שעל גבי המכה אין הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן מפני שהוא עושה חרץ אין הרחלים יוצאות חנונות רב יהודה אמר כיפה של צמר רבי יסא בשם רבי חמא בר חנינה עיקר הוא ושמיה יחנונה רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי לית הדא אמרה שאסור לבהמה לצאת בקמיע מומחה א"ל אין בבלייה דקמתה עליה אין העגל יוצא בגימון רב הונא אמ' בר נירא רב חסד' אמ' פינקסה אבא בר רב הונה אמ' שרתועה אית תניי תני גימון אית תניי תני גימול מאן דמר גימון הלכוף כאגמון ראשו מאן דמר גימול ותעלהו עמה כאשר גמלתהו מאן דמר גימון מסייע לרב חסדא מאן דמר גימול מסייע לאבא בר רב הונא ולרב הונא ולא פרה בעור הקופד שהוא נותן עור קופד בין דדיה בשביל שלא תינק את בנה פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים רבי בא ורבי שמואל תריהון אמרין דברי חכמים אפילו להימשך בה אסור רבי בא בשם שמואל אם היתה קרנה קדוחה מותר אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי בא ומר לא תנינן אלא הנקה בחטם רבי זעירה בשם שמואל שור שעיסוקו רע יוצא בפרומביא שלו ורבותינו שבגולה נהגו כן רבי לייא רב יהודה בשם שמעון בר חייא כלב יוצא בסוגר שלו אם לחכות בו אסור אם בשביל שלא לאכול אפסרו מותר גניבה אמר הלכה היא היה מלמד ובא כדא דתנן שלא כרצון חכמים תני רבי יודה בר פזי רב דלייה אמרו לו או עמוד מבינותינו או העבר רצועה מבין קרניה אמר רבי יוסי בי רבי בון שהיה מתריס כנגדן אמר רבי חנניה פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות אמר רבי אידי דחוטריה אשתו היית ומניין שאשתו קרויה עגלה לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי תמן אמרין שכינתו היתה ויש אדם נענש על שכינתו אמר רבי קיריס דידמא ללמדך שכל מי שהוא ספיקא בידו למחות ואינו ממחה קלקלתו תלויה בו הדרן עלך במה בהמה יוצאה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.