א במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן לא ברצוע' שבראש' לא תטבול בהן עד שתרפם לא בטוטפת ולא בסנבוטין בזמן שאינן תפורין ולא בכבול לרשות הרבים ולא בעיר של זהב ולא בקטלה ולא בנזמים ולא בטבעת שאין עליה חותם ולא במחט שאינה נקובה ואם יצאת אינה חייבת חטאת במה אשה יוצאה כו' רב נחמן בר יעקב אמר על ידי שהיא מתרתן שהן חצין בנידת' והיא שכיחה ומהלכת בהן ארבע אמות אמר רבי מנא בקדמייתא הוינן אמרין על ידי שהיא מתרת את התפור ולא הוינן אמרין כלום תני רבי הושעי' חותל של תמרי' קורע ומתיר ובלבד שלא יקשור תמן תנינן אילו חוצצין באדם חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות שמואל אמר לית כאן של שיער על דעתיה דרבי יהודה אלא של צמר הא של שיער דברי הכל אין חוצצין רבי בא בשם רב יהודה רבי זעורא בשם רבנין היתה נימא אחת חוצצת שתים ספק שלש אינן חוצצות רבי זעירא בעי קשר נימא לחבירתה אחת היא אחת לשתים שתים הן לשלש שלש הן רב יהודה אמר זו שהיא יורדת לטבול לנידתה קושרת שערה בזנב הסוס לעוברה וסמיך עלי כהנא שאל לרב מהו מיפק באילין תיבייא אמר לון כן אמרין אסור לו לאדם לצאת בהמייני רב הונא הורי לאיתתיה דריש גלותא מיתן ליברה דדהבא על קפיליטה רבי יוחנן הורי לאילין דבית בון תמינא טלייה דמרגליתא על פרגזתא אמר רבי אילא כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות ותנינן יוצא הוא בזוגין שבכסותו ואינו יוצא בזוגין שבצוארו אית תניי תני בין אילו בין אילו מקבלין טומאה ואית תניי תני בין אילו בין אילו אין מקבלין טומאה מאן דמר בין אילו בין אילו מקבלין טומאה בשעשה להן אמבולי ומאן דמר בין אילו בין אילו אין מקבלין טומאה בשלא עשה להן אמבולי ואפי' עשה להם אמבולי יהו טהורין ולא כן א"ר אבהו שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן בזוגין שבעריסה תרין אמורין חד אמ' מוליך ומביא ובלבד שלא ישמיע את הקול וחרנה אמ' אם השמיע את הקול אסור ואם לאו מותר תמן אם אינן עשויין להשמיע את הקול בשבת עשויין הן להשמיע את הקול בחול ברם הכא אם אין עשוין להשמיע קול לא בחול ולא בשב' מפני מה עשה להן אמבולי לא בטוטפת רבי בון בר חייה קובטירה דבר שהוא נותן במקום הטוטפת ולא בסנבוטין צובעין תותבן לא בכבול טבוסה תני רבי שמעון בן אלעזר מתיר רבי אחא בשם כהנא אתיא דרבי שמעון בן לעזר כרבי כמה דרבי אמר דבר שהוא טמון מותר כן רבי שמעון בן לעזר אמר דבר שהוא טמון מותר תכשיטין למה הן אסורין א"ר בא על ידי שהנשים שחצניות והיא מתרתן להראותן לחבירתה והיא שכיחה ומהלכת בהן ד' אמות תני רבי חלפתא בן שאול תכשיטין אסור לשלחן אמר רבי מינא לא אמרו אלא לשלחן הא ללבשן מותר תני מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק ואת הפנקס ואת הקרקש ואת המראה לכסות בהן את הכלים אמ' ר' בון מתניתא אמרה כן שאסור ללובשן דתנינן כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותן אם אומר את שמותר ללובשן יהא מותר לשלחן ומה הדא דתני מטלטלין את השופר להשקות את התינוק ואת הקרקש ואת המראה לכסות בהן את הכלים בשיש עליהן תואר כלי עד כדון תכשיטין של זהב ואפי' תכשיטין של כסף אמרין בשם רבי ירמיה אסור אמרין בשם רבי ירמיה מותר א"ר חזקיה אנא ידע רישא וסיפא טליין דקיקין הויין מתרביין בדרתיה דרבי ירמיה אתא ושאל לרבי זעירא אמר ליה לא תיסור ולא תישרי אין רואין במראה בשבת אם היתה קבועה בכותל רבי מתיר וחכמים אוסרין רבי אחא בשם רבי בא טעמא דהדין דאסר פעמים שהיא רואה נימא אחת לבנה והיא תולשתה והיא באה לידי חיוב חטאת והאיש אפילו בחול אסור שאינה דרך כבוד שלשה דברים התירו לבית רבי שיהו רואין במראה ושיהו מספרין קומי ושיהו מלמדין את בניהן יוונית שהיו זקוקין למלכות רבי אבהו בשם רבי יוחנן מותר אדם ללמד את בתו יוונית מפני שהוא תכשיט לה שמע שמעון בר בא ואמר בגין דרבי אבהו בעי מלפה בנתיה יוונית הוא תלי לה בר' יוחנן שמע רבי אבהו ומר יבא עלי אם לא שמעתיה מן רבי יוחנן תני אין יוצאין באיסטמא שלשה דברים נאמרו באיסטמא אין בה משום כלאים ואינה מטמאה בנגעים ואין יוצאין בה בשבת רבי שמעון בן אלעזר אומר אף אין בה משום עטרה לכלות ולא בעיר של זהב רב יהודה אמר כגון ירושלם דדהב רבנן דקיסרין אמרין פרוש טוק טקלין מעשה בר' עקיבה שעשה לאשתו עיר של זהב חמתיה איתתיה דרבן גמליאל וקניית בה אתת ואמרת קומי בעלה אמר לה הכין הויית עבדת לי כמה דהוות עבדה ליה דהוות מזבנה מקליעתא דרישה ויהבה ליה והוא לעי באוריתא תמן תנינן שנים משם רבי אליעזר יוצאה אשה בעיר של זהב ומפריחי יונים פסולין מן העדות תני רבי מאיר מחייב בין רבי מאיר לרבנן ניחא רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין בין רבי אליעזר לרבנן ניחא רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין בין ר' מאיר לר' אליעזר קשיא ר' מאיר מחייב רבי אליעזר מתיר רבי אינייני בר סוסיי אמר משום ר' ליעזר כל מקום שאמרו לא תצא ואם יצתה חייבת חטאת אסורה לצאת בו בחצר כל מקום שאמרו לא תצא ואם יצתה אינה חייבת חטאת מותרת לצאת בו בחצר רבי בא בר כהן בשם רב ששת מתניתא אמרה כן ובכבול ובפיאה נכרית בחצר רבי לייא בשם רבי שמעון בר חייא אפילו במקום שאמרו לא תצא ואם יצאת אינה חייבת חטאת אסורה לצאת בו לחצר והאיש על ידי שאינו שחוץ מותר נישמעינה מן הדא רבן גמליאל בר' ירד לטייל בתוך חצירו בשבת ומפתח של זהב בידו וגערו בו חביריו משם תכשיט הדא אמרה העשוי לשם תכשיט אסור הדא אמרה עשוי לכך ולכך הדא אמרה אחד האיש ואחד האשה הדא אמרה אפילו במקום שאמרו לא תצא ואם יצתה אינה חייבת חטאת אסורה לצאת בו בחצר
ב לא יצא האיש בסנדל מסומר ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה ולא בתפילה ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה ולא בשיריין ולא בקסדא ולא במגפיים ואם יצא אינו חייב חטאת מפני מה גזרו על סנדל מסומר יש אומרים שהיו רואות את ראשו ומפילות ויש אומרים שהיו שומעות קולו ומפילות ויש אומרים על ידי שהיו נדחקין זה בזה והורגין זה את זה מה נפיק מן ביניהון הדוסטא מאן דמר שהיו רואות את ראשו ומפילות מותר ומאן דמר שהיו שומעות קולו ומפילות או שהיו נדחקין זה בזה והורגין זה את זה אסור ולא בשעת השמד גזרו מכיון שעבר השמד יהא מותר לא עמד בית דין וביטל מעתה אפילו בחול לאו אורחיה דבר נשא מיהוי ליה תרין סנדלין חד לחולא וחד לשובתא תני טלה עליו מטלית מלמטן מותר רבי יודן בי רבי ישמעאל הוות רגליה שחקה ועבדון ליה כן כמה מסמרין יהובו רבי יוחנן אמר חמשה כחמשה ספרי תורה רבי חנינא אמרה שבעה וכימיך דבאך נהגין רבנין כהדא דרבי חנינא דרש רבי אחא בשם רבי חנינא תשעה רבי היה נותן שלשה עשר בזה ואחד עשר בזה כמיניין משמרות וכמסמרו' נטועים מה משמרו' כ"ד אף מסמרים כ"ד רבי יוסי בן חנינא אמר כלי בית אינה עולה למיניין מסמרים רבי זעירא שאל לרבי בא בר זבדא מהו ליתנם על גבי סנדל אחד אמ' ליה שרי מהו ליתנם על גבי מנעל אחד אמר ליה שרי אין מגרדין מנעלים וסנדלים אבל סכין ומדיחין אותן רבי קריספיא בשם רבי יוחנן תלמידוי דרבי חייה רובא אמרין הראשונים היו אומרים מגרדין והשניים היו אומרים אין מגרדין ואיתשלת לרבי ומר אין מגרדין אמר רבי זעירא הא אזילא חדא מן תלמידוי דרבי חייא רובא דרבנן דקיסרין בשם רבי יוסי בן חנינה כדברי מי שהוא אומר מגרדין ובלבד לאחורי הסכין אמר רבי חייא בר אשי נהיגין הוינן יתבין קומי רבי משחין ומשזגין אבל לא מגרדין אין סכין מנעלין וסנדלין לא יסוך אדם את רגלו והיא בתוך המנעל ואת רגלו והוא בתוך הסנדל אבל סך הוא את רגלו ונותנה בתוך המנעל ואת רגלו ונותנו בתוך הסנדל סך שמן ומתעגל על גבי קטובלייא חדשה ואינו חושש לא יתננה על גבי טבלה של שיש ומתעגל עליה רבן שמעון בן גמליאל מתיר אין לובשין מנעלין וסנדלין חדשים אלא אם כן לבשן והלך בהן מבעוד יום כמה יהא בהילוכן בני ברתיה דבר קפרא אמרין מבית רבא דבר קפרא עד בית רביה דר' הושע ציפוראי אמרין מן כנישתא דבבלאי עד דרתיה דרבי חמא בר חנינה טיבראי אמרין מן סדרא רובא עד חנותיה דרבי הושעיה סנדל שנפסקו אזניו שנפסקו חבתיו שנפסקו תרסיותיו או שפירשה רוב אחת מכפיו טהור נפסקה אחת מאזניו אחת מחבתיו אחת מתרסיותיו או שפירשו רוב מכפיו טמא רבי יהודה אומר הפנימית טמאה והחיצונה טהורה רבי יעקב בר אחא רבי טבליי חנין בר בא בשם רב הלכה כרבי יהודה לעניין שבת רבי שמואל בר רב יצחק הוה ליה עובדא שלח לרבי יעקב בר אחא גבי רבי חייא בר בא אמר ליה כשם שהן חלוקין בשבת כך הן חלוקין בטומאה והורי ליה כרבנן רבי שמואל בר רב יצחק בעי ושמע מימר הלכה כרבי יהודה והוא מורי ליה כרבנין רבי אחא בר יצחק הוה ליה עובדא שלח שאל לרבי זעירא רבי זעירא שאל לרבי אימי אמר לו כדברי מי שהוא מטמא אסור לצאת בו וכדברי מי שהוא מטהר מותר לצאת בו ולא אפיק גבי כלום תני אבל מטייל הוא בהן עד שהוא מגיע עד פתח חצירו רבי אחא ורבי זעירא הוון מטיילין באיסטרטין איפסיק סנדליה דרבי אחא מן דמטון לפולי אמר ליה זהו פתח חצירך רבי אחא כריך סבניה עליהון רבי אבהו כרוך אגיד מלבניקי סבר רבי אבהו אגוד מלבניקי מן המוכן הוא רבי יונה טלקיה דחליטרה ויקר אוף ציבחד הזה סידרה יקיר רבי אלעזר מטלק ליה רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא מהו להחליף אמר ליה שרי אפילו כן אמ' ליה פוק חמי חד סיב וסמוך עלוי נפק ואשכח לרבי בא בר ממל ושאל ליה ושרא אמר רבי יוסי מתניתין אמרה שהוא מין מלבוש דתנינן או בשל שמאל בימין חליצתה כשירה הדא דתימר לאורך אבל לרוחב צריך שיהא חופה את רוב הרגל ולא ביחיד א"ר אבא מפני החשד שלא יאמרו איש פלו' נפסק סנדלו ותלאו בית שיחיו בזמן שאין ברגלו מכה הא יש ברגלו מכה הוא נותן על אי זה מהן הוא נותן שמואל אמר על אותה שאין בה מכה הוא נותן אם אומר את על אותה שיש בה מכה הו' נותן מאן צייר ליה דלא יתן על חורתיה ר' יוחנן אמר על אותה שיש בה מכה הוא נותן שמעון בר בא הוה משמש קומי ר' יוחנן והוה מושיט ליה סנדליה כהדא דתני בדרך הארץ כשהוא נועל נועל של ימין ואח"כ נועל של שמאל וכשהוא חולץ חולץ של שמאל ואחר כך חולץ של ימין אמר ליה רבי יוחנן בבלייא לא תעבד כן שהראשונים לא היו עושין כן אלא כשהוא נועל נועל של שמאל ואחר כך נועל של ימין שלא תהא נראית של ימין פגומה הדא אמרה על אותה שיש בה מכה הוא נותן אמר ליה אין בבלייא דקמתיה עליה יוצאין בתפילין ערב שבת עם חשיכה ואין יוצאין בסנדל מסומר ערב שבת עם חשיכה מה בין זה לזה זה דרכו לחלוץ וזה אין דרכו לחלוץ אי זהו קמיע מומחה כל שריפא בו ושנה ושילש רבי אבהו בשם רבי יוחנן נאמן הרופא לומר קמיע זה מומחה ריפיתי בו ושניתי ושילשתי רבי שמואל בשם רבי זעירא ריפא לאדם אחד נאמן לאדם אחד לשנים נאמן לשנים לשלשה נאמן לכל אדם יוצאין בקמיע מומחה בין בכתב בין בעשבים ובלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת בעון קומי רבי יונתן מהו מיתניתיה בההן סילונה אמ' ליה ובלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת בעון קומי ר' יונתן מהו מפיק בההוא מומייקה אמר לון משם תכשיט אי משם תכשיט הוא לא ודניאל לוסר והמניכא די דהבא על צואריה אי משם משאוי בשבת נימא כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יוסי מכה שנתרפאת נותנין עליה רטייה שאינה אלא כמשמרה רבי אבון בשם רבנין דתמן נותנין על גבי מכה בשבת שאינו אלא כמשמרה אמר רבי תנחומא חוץ מעלי גפנים שהן לרפואה אמר רבי חונה הדא פואה עקר טב סגין טב הוא כד דאית ביה חמשה קטרין שבעה קטרין תשעה קטרין טבא סגין ובלחוד דלא יתן מיי אין קורין פסוק על גבי מכה בשבת והדין דקרי על יברוחה אסור בוא וקרי את הפסוק הזה על בני שהוא מתבעת תן עליו ספר תן עליו תפילין בשביל שישן אסור והא תני אומרי' היו שיר פגועין בירושלם אמר רבי יודן כאן משנפגע כאן עד שלא נפגע ואי זהו שיר פגועין ה' מה רבו צרי וכל המזמור יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך
ג לא תצא אשה במחט נקובה ולא בטבעת שיש עליה חותם ולא בכוכלייר ולא בכובלת ולא בצלוחית של פילייטון ואם יצאת חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים פוטרין בכוכלת ובצלוחית של פילייטון תני לא יצא החייט במחטו שבכליו ולא הלבלר בקולמוס שבאזנו והצבע בדוגמא שבאזנו ולא השולחני בדינר שבאזנו ואם יצאו הרי אילו פטורין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אומן באומנתו חייב הא שאר כל האדם יוצאין בכך מחלפא שיטתיה דרבי מאיר דתנינן תמן ואם יצאת חייבת חטאת דברי רבי מאיר והכא הוא אמר הכין ר' מנא אמר לה סתם רבי אבון בשם רבי יוחנן תמן דרך הוצאה בנשים ברם הכא טפילין יוצאין בכך מחלפה שיטתון דרבנין דתנינן תמן וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פילייטון הא במחט שאינה נקובה חייב ודא היא אומן באומנותו חייב אמר רבי אבון תיפתר באשה גידלת רבי אחא בשם רבי אבא בר רב נחמן דרבי נחמיה זו היא דתנינן תמן טבעת של מתכת וחותם שלה של אלמוג טמאה טבעת של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה תני רבי נחמיה מחליף וכן היה רבי נחמיה אומר בטבעת אחר חותמה בסולם אחר שליביו בקולב אחר מעמידיו ונעול אחר סמנייריו אמר רבי אילא תיפתר דברי הכל בשהוציאה לחתום בה ר' שמואל בשם ר' זעירא היתה עשויה לכך ולכך הוציאה לחתום בה חייב הוציאה לשם תכשיט פטו' אף על החותם שאף החותם טפילה לתכשיט
ד לא יצא האיש לא בסייף לא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח ואם יצא חייב חטאת רבי ליעזר אומ' תכשיטין הן לו וחכמים אומרי' אינן לו אלא גנאי שנאמר וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות בירית טהורה ויוצאין בה בשבת כבלים טמאין ואין יוצאין בהן בשבת כתיב וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים מלמד שהיו מזוינים בחמשה עשר מיני זיין ואי זו היא האלה מן מה דתני רבי יעקב בר סוסי רבי יוסה מאימתי תורמין את הגורן משתיעקר האלה הדא אמרה כמין דייקרן ומה טעמא דרבי אלעז' חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך מה טעמון דרבנן וכתתו חרבותם לאתים לאטין וחניתותיהם למזמרות למיגזיין רבי חייא בשם רבי יוחנן בירית כל שהיא יחידית כבלים כל שהשלשלת בנתים רבי יהודה אומר בירית זו אצעדה דמר רב יהוד' ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יי' אצעדה זו כדופסלה צמיד שירייא כמה דאת אמר והצמידים על ידיה טבעת עיזקייא עגיל קדשייא כמה דתימר ועגילים על אזניך וכומז יש אומרי' זה טפוס של רחם ויש אומרי' זה טפוס של דדים כתיב ביום ההוא יסיר ה' את תפארת העכסים קורדיקייה כמה דתימר וברגליהם תעכסנה השביסים שלטוניה כמא דאת אמר שביס של סבכה הסהרוני' עונקייה כמא דאת אמ' ויקח את הסהרוני' אש' בצוארי' גמליהם הנטיפות של מיני השירות שיראין והרעלות בלנידייא הפארי' כליליא כמא דאת אמר פארכם על ראשכם הצעדות פרופסלה הקישורים קרקישיא ובתי הנפש תירג' עקילס אסטו מובריאה דבר שניתן על בת הנפש והלחשים קדשיא דבר שהוא ניתן על בית הלחישה הטבעות עיזקייא ניזמי האף דבר שהוא נתון על גב החוטם המחלצות פירזומטא המעטפות קולבין ומעפרן המטפחות סבניין רברבן והחריטין זונרין מציירין ואולוסריקא מציירין כמה דתימר ויקח מידק ויצר אותו בחרט הגיליונים גלגלייה הסדינים סדיניא הצניפות אולרייא כמא דתימר ואומר ישימו הצניף הטהור על ראשו וכתיב והיתה עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלוכה בכף אלהיך הרדידים לסוטה כמא דתימר נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות
ה יוצאה אשה בחוטי שיער בין משלה בין משל חבירתה בין משל בהמה ובטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין ובכבול ובפיאה נכרית בחצר ובמוך שבאזנה ובמוך שבסנדלה ובמוך שהתקינה לנידתה בפילפל ובגרגר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתן כתחילה בשבת ואם נפל לא תחזיר שן תותבת ושן של זהב רבי מתיר וחכמים אוסרין אנן כרבי אימי אמר קומי רבי יהודה מנשייא בר מנשה ירמיה ובלבד שלא תצא לא ילדה בשל זקינה ולא זקינה בשל ילדה והתנינן הבנות יוצאות בחוטין רבי בא בשם רב יהודה אפילו כרוך על צוארה רבי שמואל בשם רבי זעירא תמן אפילו שאינה יכולה להביא חוטמה לשערה יוצאה היא ברם הכא לא תצא לא ילדה בשל זקינה ולא זקינה בשל ילד' א"ר אבהו כל שהוא תושב בשיער נקרא פיאה ר' ינאי זעירא נפל עודריה דאודניה בעא מיחזרתיה בשבתא וגערו בו חביריו משום תכשיט רבי ינאי סבר מימר שמן הוא שהוא מרפא וחכמים סברין מימר מוך הוא שהוא מרפא ולא כן אמר רב יהודה בשם רב זעירא החושש אזנו נותן שמן על גבי ראשו ולוחש ובלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי רבי ינאי סבר מימר הלכה כר' יוסי וחברוי סברין מימר אין הלכה כרבי יוסי ולא כן אמר רבי בא בר כהנא רב חייא בר אשי בשם רב הלכה כרבי יוסי רבי ינאי סבר מימר אדם לא עשו אותו כקרקע וחברוי סברין מימר אדם כקרקע הוא ולא כן אמר רבי זעירה עשה לו רב חייה בר אשי בית יד למוך שבאזנו סברין מימר אדם כקרקע הוא וכיני אלא כיני רבי ינאי סבר מימר אין שכיח ומהלך בהן ארבע אמות וחברוי סברין מימר שכיח הוא ומהלך בהן ארבע אמות א"ר מנא שמעת טעם מן רבי שמואל בשם רבי זעירא ולא אנא ידע מה שמעת מיי כדון א"ר יוסי מסתברא בשן של זהב שעמדה לה ביוקר לא תצא די נפלה ומחזרה ליה שן תותבת מה אית לך עוד היא מבהתה מימור לנגרא עבד לי חורי היא נפלה ליה ומחזרתה ליה ר' יסה ורבי אמי חד חשש שיניה והורי ליה חבריה חד חשש אודניה והורי ליה חבריה ולא ידעין מה אמר דא ומה אמר דא מן מה דרבי יסה שאל לאסייניה דרבי יעקב בר אחא מה עבידא שיניה דרבי יעקב בר אחא חבירינו מן מה דלא אמ' רבי יסא לא בטלה מן יומוי הוי הוא דהורי לשינא רבי ינאי פתר לה בפילפל ובגרגר מלח וחברוי פתרין ליה על כולהן
ו יוצאין בסלע שעל הצינית הבנות יוצאות בחוטין אפילו בקיסמים שבאזניהן ערביות יוצאות רעלות ומדיות פרופות וכל אדם אלא שדיברו חכמים בהווה יוצאין בסלע שעל הצינית פודגרה רבי אחא בשם רבי בא בר ממל אפילו טס והא תנינן הבנות יוצאות בחוטין רבי בא בשם רב יהודה אפילו כרוך על צוארה אבא בר בא מפקד לשמואל בריה לא תקבל עליך מתניתין אלא אבל לא בקיסמין שבאזניהן כיני מתניתא ערביות יוצאות רעלות מדיות פרופות
ז פורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע ובלבד שלא תפרוף בתחילה בשבת תני רבן שמעון בן גמליאל אומר לא שנו אלא מטבע ואבן הא באגוז מותר מפני שהוא מיטלטל אמר רב אדא בר אהבה אתיא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי מאיר כמה דרבי מאיר אמר דבר שהוא מיטלטל מותר כן רבן שמעון בן גמליאל אומר דבר שהוא מיטלטל מותר
ח הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי יוסי ורבי מאיר אוסר אם יש לו בית קיבול כתיתין טמא סמוכות שלו טמאים מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן לעזרה כסא סמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה אנקטמין טהורין ואין יוצאין בהן שמואל אמר יוצאין בו משום סנדל ונכנסין בו לעזרה רבי ינאי מקשה יוצאין בו משום סנדל והוא סנדל נכנסין בו לעזרה ואינו סנדל אמר רבי בעא עד די הוות מקשה לה על דשמואל קשייתה על דמתניתין סמוכות שלו טמאין מדרס יוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה א"ר מנא אמור סופה דלית היא פליגא על דשמואל כסא סמוכו' שלו טמאין מדרס אין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה אנקטמין טהורין ויוצאין בהן מהו אנקטמין טהורין א"ר אבהו הונום קטמין חמרא דייד'
ט הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדיברו חכמים בהווה י' יוצאין בביצת החרגול ובשן של שועל ובמסמר הצלוב משום רפואה דברי רבי יוסי ורבי מאיר אוסר אף בחול משום דרכי האמורי הבני' יוצאי' בקשרי' בקישרי פואה ובני מלכי' בזוגין ר' זעיר' אמ' בזוגין שבצארו מהו וכל אדם בין קטני עניים בין קטנים עשירי' ר' אילא אמ' בזוגין שבכסותו מהו וכל אדם בין גדולים בין קטנים מתניתא פליגא על רבי זעירה יוצא הוא אדם בזוגין שבכסותו ואינו יוצא בזוגין שבצוארו אלא כאן בגדולי' וכאן בקטנים יוצאין בביצת החרגול טב לאודנא ובשן של שועל טב לשינה ובמסמר הצלוב טב לעכביתא אית תניי תני ומחליף רבי חנניה בשם רבי יוחנן כמתני' רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל שהוא מרפא אין בו משו' דרכי האמרי דרגי דרגיבת משום דרכי האמרי רבי יודה אמר משום דגון עבודה זרה וראש דגון ושתי כפות ידיו דונו דני משום דרכי האמרי רבי יהודה אומר משום דן עבודה זרה ואמרו ה' אלהיך דן לאו משו' דרכי האמרי ר' יהודה אומ' משו' עבודה זרה ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו תני רבי חייא עמד עצם בגרונו נותן מאותו המין על ראשו ואין בו משום דרכי האמרי תני ר' ליעזר בן יעקב לא תנחשו ולא תעוננו אף על פי שאין נחש יש סימן ובלבד לאחר ג' סימני' כגון ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל יוסף איננו ושמעו' איננו ואת בנימן וגו' א"ר אלעזר הולכין אחר שמיעת בת קול מה טעמא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו רבי לעזר עאל לפונייה אתא אבטיונ' דרומאי ואקומיה מאחריה ויתב ליה אמר הכין כל עמא לא אקים לבר נש אלא לילית איפשר דאנא נפיק מיכא עד דנידע מה הוי בסופיה והוה תמן חיוי שרי נפיק ויהב ליח עדרו תמן אחת דריבוי וקרא עלוי ואתן אדם תחתיך וגו' חד תלמיד מן דבר קפרא הוה נפיק מיקטוע כיסין חמתיה חד קייט חיויא פרי בתריה אמר ליה חיויא פרי בתרך שבקיה ואזל ליה בתריה וקרא עלוי ואתן אדם תחתיך גרמניא עבדיה דר' יודה נשייא נפק בעי מילוויה לר' הילא אתא כלב שוטה בעי איתגרייא ביה בר' אילא גער ביה גרמני שבקיה ואזל ליה בתריה וקרא עלוי ואתן אדם תחתיך בר קפרא הוה איעלל לחדא קרייא מי עלל נכשל באצבעו עאל ושמע קליה דטלייא קרי אם בגפו יבא בגפו יצא אמר דומה שלא עלת בידי אלא הטחה זו בלבד וכן הוות ליה רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש הוו מתחמדין מיחמי אפויי דשמואל אמרין נלך אחר שמיעת בת קול עברון קומי סידרא שמעון קליה דטלייא ושמואל מת וסיימון וכן הוות ליה רבי יונה ורבי יוסה סלקון מבקרה לרבי אחא דהוה תשיש אמרין נלך בתר שמיעת בת קול שמעון קליה דאיתתא אמרה לחבירתה איטפי בוצינה אמרה לה לא יתטפי ולא מיטפי בוצינהון דישראל רבי יוחנן הוה עבר בשוקא חמא חד מזבן מן אילין מלטומה אמר ליה מן אילין את חיי אמר ליה אין שבקיה ואזל ליה בתר שעה עבר גביה אמר ליה רבי צלי עלויי דמן ההיא שעתא לא זבנית כלום ואמר ליה שני אתרך פעמים ששינוי השם גורם פעמים ששינוי המקום גורם תרין תלמידין מן דרבי חנינה הוון נפקין מקטוע כיסין חמתון חדא איסטרולוגוס אילין מתרין מי נפקין ולא חזרין מי נפקין פגע בהון חד סב אמר לון זכון עמי דאית לי תלתא יומין דלא טעמית כלום והוה עמון חד עיגול קצון פלגא ויהבינה ליה אכל וצלי עליהון אמר לון תתקיים לכון נפשיכון בהדין יומך היך דקיימתון לי נפשי בהדין יומא נפקון בשלם וחזרון בשלם והוון תמן בני אינש דשמעון קליה אמרין ליה ולא כן אמרת אילין תרין מי נפקין ולא חזרין אמר אי דהכא גברא שקר דאיסתרולוגייא דידיה שקרין אפילו כן אזלון ופשפשון ואשכחון חכינתה פלגא בהדא מובלא ופלגא בהדא מובלא אמרו מה טיבו עבידתכון יומא דין ותניין ליה עובדא אמר ומה ההוא גברא יכיל עביד דאלההון די יהודאי מתפייס בפלגות עיגול רבי חונה משתעי הדין עובדא חד גיור הוה איסטרולוגוס חד זמן אתא בעי מיפוק אמר כדון נפקין חזר ומר כלום אידבקת בהדא אומתא קדישתא לא למיפרוש מן אילין מילייא ניפוק על שמיה דבריין קריב למכסה וחב לה חמרא ואכלה מאן גרם ליה דיפל בגין דהרהר מאן גרם ליה דאישתיזיב בגין דאיתרחץ על ברייה אמר לוי כל המנחש סופו לבוא עליו ומה טעמא כי לא נחש ביעקב כי לו נחש אמר רבי אחא בר זעירא כל מי שאינו מנחש מחיצתו לפנים כמלאכי השרת ומה טעמא כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל אמר רבי חנינא בריה דרבי אבהו כבחצי ימיו של עולם היה אותו רשע עומד מ"ט כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל אמ' ר' ירמיה בן אלעזר עתידה בת קול להיות מפוצצת באהלי צדיקים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא עתיד הקב"ה לעשות מחיצתן של צדיקים לפנים ממחיצתן של מלאכי השרת ומלאכי השרת שואלין אותן ואומרי' להן פעל אל מה הורה לכם הקב"ה אמר ר' לוי בר חיותא ולא כבר עשה כן בעולם הזה הה"ד ענה נבוכדנצר ואמר הא אנא חזי גוברין ד' שריין מהלכין בגו נורא וחבל לא איתי בהון ומה תלמוד לומר וחבל לא איתי בהון אלא מלמד שהיו סריסים ונתרפו וריויה די קדמיתא אין כתיב כאן אלא וריויה די רביעאה הן היו מכבשין לפניו את האור דמי לבר אלהין אמר ראובן באותה שעה ירד מלאך וסטרו לההוא רשיעא על פיו אמ' ליה תקין מילין ובר אית ליה חזר ומר בריך אלהוון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח בריה לית כתיב כאן אלא די שלח מלאכיה ושיזיב לעבדוהי די התרחיצו עלוהי הדרן עלך במה אשה יוצאה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.