א עושין פסין לביראות ארבעה דיומדין נראין כשמונה דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר שמונה נראין כשנים עשר ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין גובהן עשרה טפחים ורוחבן ששה ועוביין כל שהוא וביניהן כמלוא שתי רבקות של שלש שלש בקר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר של ארבע ארבע קשורות ולא מותרות אחת נכנסת ואחת יוצאה עושין פסין לביראות כו' לפי שהפרוץ רבה על העומד הוא עושה דיומדין אבל לא פשוטין אוף הוא מוכיח על עצמו משום הולכת הבאר רבי זעירא בשם רבי אלעזר הגיעוך סוף תחומי שבת עד איכן הן שאם עשה כן במקום אחד וחזר וזרק ארבע אמות ברשות הרבים חייב אמר רבי יוסה לפי שבכל מקום עומד רבה על הפרוץ וכאן היקלתה עליו שיהא הפרוץ רבה על העומד החמרתה עליו בדבר אחר שבכל מקום עושה פס של ארבעה טפחים וכאן עושה פס של ששה טפחים רב ירמיה בשם רב לא התירו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד רב אבין אמר בשעת עולי רגלים רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק מפני עולי רגלים אמר רבי עזרא קומי רבי מנא מתניתא אמרה כן עושין פסין לביריות בזמן הזה והא תנינן ממלין מבור הגולה בגלגל בשבת מבור הגדול כו' מפני מה ממלין מבאר הקר בגלגל ביום טוב אלא בשעה שעלה ישראל מן הגולה וחנו על אותה הבאר והתנו עמהן הנביאים שביניהן שיהו ממלין מבאר הקר בגלגל ביום טוב לא כל בארות הקר התירו אלא אותה הבאר שחנו עליה בלבד כמה דאת אמר תמן מה שהותר הותר וכה שהותר הותר רבי אבדימא דחיפא הורי בחיפא רבי ירמיה הורי בחלף בפסי ביראות בזמן הזה הוון בעיי מימר רבי מאיר יודה לרבי יודה רבי יודה לא יודה לרבי מאיר רבי מאיר יודה לרבי יודה רבי מאיר אית ליה דיומדין פשוטין ואת אמר הכין מתוך שאת עושה דיומדין אבל לא פשוטין אף הוא סבור לומר שמא מחיצת שבת כך הוא והוא הולך ועושה כן במקום אחר ומתחייב רבי אחא בשם רבי חיננא לא דין מודי לדין ולא דין מודי לדין אמר רבי מנא אף על גב דלא אמר רבי יודה דכי הדא מילתא אמרה דכוות' ר' בון ור' בון בעון קומי רבי זעירא כמה יהא דיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט אמר ליה פחות משלשה בסתום יותר מששה הופלג אלא כן אנן קיימין משלשה ועד ארבעה אין תימר רבי מאיר יודה לרבי יודה ויעשה בדיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט אמר רבי בא בר ממל לא נצרך רבי מאיר לפשוטים אלא בשיטת רבי יודה אמר רבי יוסה ואפילו משיטתיה מכל מקום אין העומד רבה על הפרוץ מכיון שהעומד רבה על הפרוץ צריך פשוט היתה אבן אחת גדולה רואין שאם תיחלק ויש בה ששה לכאן וששה לכאן נידון משום דיומד אית תניי תני שאם תיחקק הוון בעיי מימר מאן דמר שאם תיחקק מודד מבפנים מאן דמר שאם תיחלק מודד מבחוץ אמר רבי יוסה ולא עוד בקליפת השום החיצונה את עתיד להעמידה הווי לא שנייא בין כמאן דאמר שאם תיחלק בין כמאן דמר שאם תיחקק מודד מבפנים מאן דמר שאם תיחקק בעגולה ומאן דמר שאם תיחלק במרובעת תדע לך שהוא כן דכן תנייה מתיב לחבריה אין בין דברי לדבריך אלא שאתה אומר בעגולה ואני אומר במרובעת היה שם חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה ויש בו ששה לכאן וששה לכאן נידון משום דיומד לא סוף דבר חריץ אלא אפילו גבשושית מקצתו חריץ ומקצתו גבשושית היו חמשה קנים ואין בין זה לזה שלש' ויש בהן ששה לכאן וששה לכאן נידונין משום דיומד שלשה וקשר גמי מלמעלן מהו שיציל משום פיאה כלום פיאה מצלת עד שתהא מוכחת מכל צדדיה אלא בהין דעגלין כסתום הוא היך מה דאת אמר תמן רואין שאם תיחלק ויש בה ששה לכאן וששה לכאן נידונת משום דיומד ומר אוף הכא כן תמן עד קליפת השום החיצונה את עתיד להעמידה והכא מה אית לך אם אומר את כן בטלתה הילכות פיאה הכותל והאילן ואישות קנים נידונין משום דיומד עלו מאיליהן מטלטלין בהן עד בית סאתים עשאן ביד מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים היתה באר אחת גדול לחציי' עשה ולחצייה לא עשה לחצייה שעשה מותר ולחצייה שלא עשה אסור היו שתים האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן מה צריכה ליה כשהיו שנים ממלין אבל אם היה אחד ממלא נידון לכאן ולכאן חצר שהיא פתוחה לפסים מטלטלין מן החצר לפסים אבל לא מן הפסים לחצר הא שתים אסור אמר רבי בא לא סוף דבר דבר שתי חצירות אלא אפי' חצר אחת ובה שני בתי' סברי' מימ' בשלא עירבו הא אם עירבו מותרין רבי דניאל בריה דרב קטינה בשם רב חונה אפילו עיריבו אסורות שאין עירוב עושה אותן אחת רב חונה כדעתיה דאיתפלגון מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל רב חונה בשם רב אמר אם עיריבו דרך פתחים הגוי אוסר עליהן אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן אפילו עיריבו דרך חלונות אין הגוי אוסר עליהן ואפילו דיסבור רב חונא כרבי יוחנן תמן מותר מודה הוא הכא שהוא אסו' תמן שמא למחר תחרב הבאר אף הוא סבור לומ' שמא עירוב מועיל בפסי ביראות ואין מועיל עירוב בפסי ביריות אמר רבי יוסי בי רבי בון לא התירו פסי ביריות אלא למלאות בהן מים בלבד באו מים בשבת כבר נכנסה שבת באיסור חרבה הבאר כבר נכנסה שבת בהיתר רבי יונה אמר רבי נסא שאל מהו לטלטל בין הפסים נימר אם יש בין זה לזה ארבעה טפחים כאסקופה אסורה ואם לאו כאיסקופה מותרת מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף תני ישנן כעשר אמות דברי רבי מאיר רבי יודה אומ' כשלש עשרה וכארבע עשרה פדא אמה מחצה ואמה ביניין
ב מותר להקריב לבאר ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה בפני' ושותה מותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסים מותר להקריב לבאר כו' רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק והוא שיעורא כשיעור הזה אפילו גמל כולו מבחוץ מותר פחות מכשיעור הזה אפילו גדי כולו מבפנים אסור תני רבי שמעון בן אלעזר אומר מלא גמל וגמלו מה ופליג כל מה שהפרה פושטת צוארה הגמל עוקם צוארו מה את בעי ואין הפרה עומדת ברשות הרבים ואוכלת ברשות היחיד אמר רבי יוסה תמן בהוא דמפסיק ליה ברם הכא באוכלת מאיליה על דעתיה דרבי מאיר דיומדין פשוטין על דעתיה דרבי יודה דיומדין אבל לא פשוטין
ג רבי יהודה אומר עד בית סאתים אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא בגינה ובקרפף אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין אפילו בית עשרת כורין מותר ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין על דעתיה דרבי יודה באר מהו שתעלה ממידת סאתים נישמעינה מן הדא רבי שמעון בן אלעזר אומר באר שיש בה מידת סאתים אינו צריך להרחיק ממנה אלא מלא ראשה ורובה של פרה הדא אמרה שהבאר עולה ממידת סאתים פיס' רבי יהודה אומר עד בית סאתים כו'
ד אם היה דרך הרבים מפסקתה יסלקנה לצדדין וחכמים אומרין אינו צריך אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסים אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי עקיבה רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסים אלא לבאר הרבים בלבד ולשאר עושין חגירה גבוהה עשרה טפחים אמר רבי יוחנן מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין אמר רבי אלעזר אינה מוחלפת אמר רבי ירמיה די סבר כרב יהודה דמר רבי יהודה הדא דתימר במפולשין לבקעה אבל אם היו מפולשין לרשות הרבים אסור אמר רבי יוסה בכל אתר רבי לעזר סמיך לרבי חייה רובה תני רבי חייה כיצד מתירין רשות הרבים רבי יודה אומר לחי מיכן ולחי מיכן וקורה מיכן וקורה מיכן וחכמים אומרין לחי וקורה מיכן ויעשה צורת הפתח מיכן וכא אמר הכין כאן בעשר וכאן בשלש עשרה מיליהון דרבנן פליגין רבי אחא אמר רב הושעיה שאל לאבא כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה דרבי יודה והוא אמר ליה משלש עשרה וכא אמר הכין דרבנן דקיסרין אמרין תמן עומד רבה על הפרוץ ברם הכא פרוץ רבה על העומד פיס' רבי יהודה אומר אם היתה דרך הרבים מפסקתה כו' מה בין בור הרבים ומה בין בור היחיד בור הרבים יש לו קול בור היחיד אין לו קול מעתה אפילו לבארו אלא בור הרבים מימיו מצויין לכלות בור היחיד אין מימיו מצויין לכלות ר' יעקב בר אחא עמרם רב יהודה בשם שמואל הלכה כרבי יודה בן בבא אמר רבי יודה אבוי דרבי מתניה מתניתא אמרה כן עושין פסין לביריות ולא לבורות והא תנן אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי עקיבה אלא כן אנן קיימין לבור הרבים ודכוותה עושין פסין לביריות לבאר הרבים
ה ועוד א"ר יהודה בבבא הגינה והקרפף שהוא שבעי' אמה ושיריים על שבעי' אמה ושיריים מוקפת גדר גבוה עשרה טפחים מטלטלין בתוכ' ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר פיס' ועוד אמר רבי יהודה בן בבא כו' רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן מחצר המשכן למדו אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים וחמשין זימנין מן מאה הא חמשה אלפין שובעין מן שובעין הא חמשה אלפין פרא מאת ותנינן שבעים ושריים ותני שמואל אמה ושני שלישי אמה שנו שובעין זימנין מן תרין תלתותין ושבעין זימנין מן תרין תלתותין דעבדין מאה וארבעים תלתותין מאה וארבעים תלתותין שהן תשעים ושלש אמה ושליש צא מהן ארבעה תשועין לארבע רוחות נשתייר שם תשעה עשר תלתולין חסר תשוע כהדא דתני יש כאן דבר קל ולא יכלו חכמים לעמוד עליו קרפף שיש בו מידת סאתים אינו מותר לטלטל בו אלא בארבע אמות היו שנים בזה בית סאה ובזה בית סאה חסר ארבע אמות רבי זעירה בשם רבי יוחנן מטלטלין בשני תשלומין לראשון רבי לא בשם רבי יוחנן אין מטלטלין בשני תשלומין לראשון אמר רבי זעירא מודה רבי לא שאם היו שלשה בזה בית סאה ובזה בית סאה ובזה בית סאה מודין שמטלטלין בשני תשלומין לראשון קרפף שיש בו עד בית סאתים אמר רבי אבהו הואיל והוא ראוי לתיר על ידי שיירה וזרק מרשות הרבים לתוכו חייב רבי שמואל בר רב יצחק בעי לכשתיירצו שיירה לאסור אסור הא חייב חטאת אין כאן מעתה מבוי שקורתו למעלה מעשרים הואיל והוא כשר על דעתיה דרבי יודה משלש עשרה וזרק מרשות הרבים לתוכו וחייב מבוי שנפרץ יותר מעשר הואיל ופירצת המבוי על דעתיה דרבי יודה משלש עשרה וזרק מרשות הרבים לתוכו חייב חצר שהיא פתוחה לקרפף מטלטלין מן החצר לקרפף אבל לא מן הקרפף לחצר רבי יודן ענתודריא שאל מהו לטלטל מקרפף לקרפף דרך חצר
ו ר' יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה ר' עקיבה אומר אפי' אין בה אחת מכל אילו מטלטלין בתוכה ובלבד שתהא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן אי זהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי רבי יודה וכא הוא אמר הכין אמר רבי מנא כבית דירה עביד לה רבי יודה פיס' רבי יודה אומר אפילו אין בה אלא כור כו'
ז ר' אליעזר אומר אם היה אורכה יותר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה רבי יוסה אומר אפילו אורכה כשנים ברוחבה מטלטלין בתוכה תני רבי לעזר אומר אם היה ארכה יותר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין מתוכה והדא פליגא על דרבי יונתן רבי יוסה אומר אפילו ארכה כשנים ברחבה מטלטלין בתוכה הדא מסייעא לרבי יונתן והא תני כלאים ברובה רבי יוסה אומר אפילו ארכה כשנים ברחבה
ח אמר רבי אילעאי שמעתי מר' אליעזר אפילו היא כבית כור וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו אבל להן מותר וכן שמעתי ממנו שיוצאין בערקבנין בפסח וחיזרתי על כל תלמידיו וביקשתי לי חבר ולא מצאתי פיס' אמר רבי אילעאי שמעתי מרבי ליעזר רבי אבהו בשם רבי אליעזר במתלקטת סאתים מבית כור היא מתניתא וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור תמן רבנן ברם הכא רבי אליעזר רבנן אמרי אדם מבטל רשות ביתו ואין אדם מבטל רשות חצירו רבי אליעזר אומר כשם שאדם מבטל רשות ביתו כך מבטל רשות חצירו על דעתיה דרבי אליעזר ייעשה כאכסנאי ויהא מותר רבי חייא בר אדא בשם רבי שמעון בן לקיש קנס קנסו רבי אליעזר רבי שמי בעי דבר מדבריהן קונסין לו בשוגג כרבי ליעזר רבי בא בריה דרב פפי בעי אמר הריני מבטל רשות ביתי אוף רבנן מודיי אמר הריני מבטל רשות חצירי אוף רבי ליעזר מודה וכן שמעתי ממנו שיוצאין בערקבנין בפסח הוינן סברין מימר בערקבנין אשכח תני על כולהן הדרן עלך עושין פסין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.