Eruvin 10 — תלמוד ירושלמי עירובין י

א המוצא תפילין מכניסן זוג זוג ר"ג אומר שנים שנים במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן ובסכנה מכסן והולך לו המוצא תפילין כו' המוצא תפילין מכניסן זוג זוג דרך מלבוש אחת בראשו ואחת בזרועו רבן גמליאל אומ' שנים שנים בראש ושנים בזרוע רבי אבהו רבי אלעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה שנאמר ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה ימים ולא לילות והא רבי אבהו יתיב ומתני ברמשא ותפילין עלוי מצדדין היו כמין פיקרין היו בידו אית דבעי מימר לא מר אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר ואית דבעי מימר מצותן עד שתיכלה רגל מן השוק אית דבעי נישמעינה מן הדא והיו לך לאות מי שצריכין אות יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות ולא כבר כתיב מימים ימימה לית לך אלא כיי דאמר רבי יוחנן כל מילה דלא מחוורא מסמכין ליה מן אתרין סגין נשים מניין ולמדתם אתם את בניכם ולא בנותיכם החייב בתורה חייב בתפילין נשים שאין חייבות בתורה אין חייבות בתפילין התיבון הרי מיכל בת שאול היתה לובשת תפילין אשת יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בידם חכמים רבי חזקיה בשם רבי אבהו אשתו של יונה היא שבה מיכל בת שאול מיחו בה חכמים הוון בעיי מימר על דעתון דרבנן אין מחוור על דעתיה דרבן גמליאל מחוור אמר ר' ירמיה בשם רבי שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק וכמה מחזיק שתים מעתה אפילו בחול אמר רבי חגיי אין בעי מיתב יהבו אמר רבי זריקא אסברי רב המנונא עד מקום שמוחו של התינוק רופף תמן תנינן על תרנגול שנסקל בירושלם שהרג את הנפש ראה ראשו של תינוק רופף הלך וניקרו אמר רבי יוסי כיני מתניתא ובלבד על ידי שנים רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי אחא ואפילו שנים שנים הוו בעי מימר על דעתון דרבנן אין מחוור על דעתיה דרבי אחא מחוור ויביאם בידו מוטב להביאם דרך מלבוש ולא דרך משאוי מוטב לדחות את השבת פעם אחת ולא שני פעמים תני אחד האיש ואחד האשה הוון בעיי מימר מאן דמר מחוור הוא ניחא מאן דמר אינו מחוור לא יהא מחוור אצל האיש ויהא מחוור אצל האשה אמר רבי לעזר מאן תנא אשה רבן גמליאל דתני טבי עבד רבן גמליאל היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים וכא מיחו בידו הוא עבד היא אשה במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות מותר למה ישנות בדוקות וחדשות אין בדוקות תני תפילין צריך לבודקן אחת לשני' עשר חדש דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינן צריכות בדיקה הלל הזקן אומר אילו מאבי אמה הן מצא שני' שלשה צבתין בודק זוג ראשון מצבת ראשון וכן בשני וכן בשלישי יצחק בן אלעזר שאל אחד חזקה לכולם או כל אחד ואחד בפני עצמו אין תימר אחד חזקה לכולן בודק זוג ראשון מצבת ראשון אין תימר כל אחד ואחד חזקה בפני עצמו בודק שלשה זוגות מכל צבת וצבת ובסכנה מכסן והולך לו אם היה עונת גשמים הרי זה מעטף בעור ומכסן רבי אחא בשם ר' בא הדא דתימר ברך אבל בקשה כמשאוי הוא בשהיה המקום מנדרן אבל לא היה המקום מנדרן לא בדא

ב רבי שמעון אומר נותנין לחבירו וחבירו לחבירו עד שהוא מגיע לחצר החיצונה וכן בנו נותנו לחבירו וחבירו לחבירו אפילו הן מאה רבי יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו אפי' חוץ לתחום אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה פיס' רבי אליעזר ורבי אבדימי תרויהו בשם רבי מנא חד אמר בתינוק של סכנה מותיב ליה חברייא אם בתינוק של סכנה יביאו ביד אמר ליה ביכול להביאו דרך היתר ריש לקיש בשם לוי סוכיא במערה מכד לכד היא מתניתא דלא כן רבי יהודה כדעתיה דרבי יהודה אומר משקה טופח

ג הקורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשר' טפחים גוללו אצלו ומשהגיע לעשרה הופכו על הכתב רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו שאין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש פיס' מתניתא באיסקופה מותרת אבל חוץ לאסקופה אסורה תיפתר שהיה יושב וקורא בו מבעוד יום ושכח והוציאו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו משהגיע לעשרה טפחים אסור רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא דרבי יודה היא דאמר אסור להשתמש באויר עשרה טפחים משהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב למה שלא יתבזה הכתב ואתייא כדמר רבי אחא בשם רבי שמואל בר נחמן ספר שאין עליו מפה הופכו על הכתב שלא יתבזה הכתב רבי יודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו מחלפה שיטתיה דרבי יודה תמן הוא אמר אסור להשתמש באויר עשרה וכא אמר הכין אמר רבי יוחנן לית כאן רבי יודה אלא רבי מאיר דברי חכמים רבי יוסי אומר בשם רבי יוחנן לא סוף דבר ספר אלא אפילו פסוקיא

ד זיז שלפני החלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת אמר לא אמר אלא אחת אבל שתים אסור שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת בשאין בהן רוחב ארבעה אבל יש בהן רוחב ארבעה הדא דמר רבי אחא בשם ר' יוחנן זיזין וכתלין שגבוהין עשרה ורחבין ארבעה מותר לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליף

ה עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד וכן לא ירוק רבי יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו מפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק פיס' לא סוף דבר עומד ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות אמ' רב מתניתא אמרה כן לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן הכניס ועשה לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר רב אמר בפיחה רבי יוחנן אמר בפיחה דלא כן רבי יודה כדעתיה דאמר משקה טופח חיבור לא סוף דבר עומד ברשות היחיד ומשתין ברשות הרבים אלא אפילו עומד ברשות הרבים ומשתין ברשות הרבים והן מתגלגלין ויורדין לרשות היחיד אסור אמר רבי יוסי בי רבי בון לא סוף דבר עומד ברשות הרבים ומשתין ברשות היחיד אלא אפילו עומד ברשות היחיד ומשתין ברשות היחיד ומתגלגלין ויורדין לרשות הרבים אסור אמר רבי יסא הדא אמרה סילון העומד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה אין שופכין לתוכו מים שמתגלגלין ויורדין

ו לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים מן הצינור ומכל מקום ושותה פיס' ניחא ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אין פיו למעלה מעשרה טפחי' שנייא היא שמתגלגלין ויורדין תני גמל שראשו ורובו מבפנים מלעיטין אותו מבפנים מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ ניחא מבפנים מלעיטין אותו מבפנים מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ אין פיו למעלה מעשר' טפחים רבי יוסי בי רבי בון מחלפה שמועתיה לא כן אמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' חנינה שכל שלשה ושלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה תיפתר ביוצא חוץ לשלשה שאין בו רוחב ארבעה נעץ קנה והקיפו מחיצה וזרק מרשות הרבים לתוכו רבי יצחק בן אלעזר אומר כמחלוקת התיב רבי יודן והתנינן היתה עומדת בראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת אמר רבי אלעזר מתניתא אמרה בגג שיש לו מעקה והוא שירד לאויר מעקה ושאין לו מעקה שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג שכל שלשה הסמוכין לגג כגג הן אמר רבי חייה וכן בגת לעניין מעשר רבי יהודה אומר דרבי מאיר היא דאמר את רואה את הכותל כגמום רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר דברי הכל במשתפע עשרה טפחים מתוך שלש רבי יוסי בעי אם במשתפע עשרה טפחים מתוך שלש כגג הן מה נן תמן שאינו צריך ניחא את אמר עד שינוח כאן שצריך ניחא לא כל שכן אמר רבי חנינא קומי רבי מנה מכל מקום לא נח אמר ליה מכיון שאין בו רוחב ארבעה אפילו נח כאילו לא נח

ז בור ברשות הרבים וחלייתו גבוה עשרה טפחים חלון שעל גביו ממלין ממנו בשבת אשפות ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים חלון שעל גבה שופכין לתוכה מים בשבת פיס' אין את רואה עמוק כגבוה שאין בפיו רוחב ארבעה עד כדון בסתום היה מופלג רב ושמואל חד אמר נותן נסר וחד אמ' נועץ קנה ולא ידעינן מאן מר דא ומאן מר דא מן מה דתני שמואל למעלה מעשרה שבות הוא דין אמר נותן נסר היו שנים תרין אמורין חד אמר עשרה וחורן אמ' ארבעה מתיב מאן דמר עשרה למאן דמר ארבעה לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת אמר ליה רשות הרבים מבטלת

ח אילן שהוא מיסב על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים לא ישב עליהן הדלת שבמוקצה והחדקין שבפירצה ומחצלת אין נועלין בהן אלא אם כן היו גבוהין מן הארץ ובלבד שלא יהו בו יותר מבית סאתים ולא יהו מחיצות גבוהו' עשרה ולא יהו פרצות יותר מעשר ולא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ פיס' רבי אחא בשם רב אסור לתלוש שרשי זמורה בשבת היא שרשי אילן היא שרשי כרוב בגבוהין שלשה אבל אין גבוהין שלשה כארץ הם מתניתא בשאין להן צירין אבל יש להן צירין הדא היא דתני דלת גודר' מחצלת גודרת קנקילון גודר פותח ונועל בשבת ואין צריך לומר ביום טוב מחצלת הקשורה ותלויה בשבת פותח ונועל בשבת ואין צורך לומר ביום טוב

ט לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלם שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסה אומר שוק של צמרין היה פיס' רבי אחא רבי חיננה בשם כהנא אין הלכה כרבי יודה רבי אבא בר פפי בעי למה עבד רבי מאיר את הכותל כגמום בנקוב אין תימר בגמום אפילו למעלה מעשרה מותר אין תימר בנקוב אפילו למטה מעשרה אסור פתח גגות שיש להן בית שער מבפנים פותח ונועל מבפנים מבחוץ פותח ונועל מבחוץ מיכן ומיכן פותח ונועל מיכן ומיכן לא מיכן ולא מיכן הרי זה נוטל את המפתח ופותח ונועל ומניחו במקומו במה דברי' אמורי' בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים אבל אם היה המנעול למטה מעשרה טפחים הרי זה נוטל את המפתח מתוך האסקופה ופותח ונועל ומניחו במקומו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אף על פי שהמנעול למעלה מעשרה טפחים אבל אם היה המנעול למטה מעשרה טפחים מביא המפתח מערב שבת ופותח ונכנס ומטלטלו בתוך הבית ונועל ונותנו בחור למעלה מן המשקוף אם היה החור של ארבע' טפחים אסור שאין משתמשין מרשות לרשות דרך רשות הדא אמרה כגמום עבד לה רבי יודה ניחא מבפנים צריך בית שער מבחוץ צריך בית שער לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת

י נגר שיש בראשו קלוסטרא רבי לעזר אוסר ורבי יוסה מתיר אמר רבי לעזר מעשה של בית הכנסת בטיבריה שהיו נוהגין בו היתר עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן רבי יוסה אומר איסור היו נוהגין בו בא רבן גמליאל והזקנים והתירוהו להן י' נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור רבי יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה פיס' אמר רבי יוסי בר' כדברי מי שמתיר עושה הנגר טפל לקלוסטרא כדברי האוסר עושה הקלוסטרא טפל לנגר אי זהו נגר אמר רבי יוחנן קשור אף על פי שאינו תלוי אמר רבי יוחנן משכני חילפיי והראני של בית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי אמר רבי יוחנן אתיא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן ודיחידאה דתמן כסתמא דהכא רבי יוסה בעי קומי רבי ירמיה היך עבדין עובדא אמר ליה מן דאמר רבי יוחנן משכני חילפיי והראני של בית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי הדא אמרה כרבי יהודה עבדין עד שיהא קשור בדלת רבי ינאי חמוי דרבי אמי עד שיהא קשור בדלת בדבר שיכול להעמידו נגרא הדא רבי אלעזר קטר בגמי נשמט אסור נקמז רבי יעקב בר אחא בשם רבנן מדדיהו בראשי אצבעותיו רבי בא בר כהנא רבי חייה בר אשי בשם רב הלכה כרבי יוסי

יא מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה העליון כאן וכאן אסור י"א מחזירין רטייה במקדש אבל לא במדינה אם בתחילה כאן וכאן אסור פיס' אמר רבי יוסי בי רבי בון לא כל שבות התירו במקדש תני לא יקנח אדם את האיספלנית שלא יבוא לידי מירוח והממרח בשבת חייב חטאת והתני החליקה ממטן מחזירה מלמעלן החליקה מלמעלה מחזירה מלמטה מגלה מקצ' איספלנית מיכן ומקנח המכה מיכן ומגלה מקצת איספלני' מיכן ומקנח המכה מיכן אבל לא יקנח את האיספלני' שלא יבוא לידי מירוח והממרח בשבת חייב חטאת תני רטייה שתפחה מחזירין אותה בשבת רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא והיא שתפחה כנגד המכה והתני החליקה מלמטן מחזירה מלמעלן החליקה מלמעלן מחזירה מלמטן ובלבד שלא תצא רשות כל אותה המכה רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יסא מכה שנתרפאת נותנין עליה רטייה שאינו אלא כמשמרה רבי בון בשם רבנן דתמן נותנין רטייה על גבי מכה בשבת שאינו אלא כמשמרה אמר רבי תנחומא חוץ מעלי גפנים שהן לרפואה אמר רבי הונא הדא פואה עיקר טב היא סגין כד אית בה חמשה או שבעה או תשעה קיטרין ובלבד דלא יתן מויי אין קורין פסוק על גבי מכה בשם וההן דקרא על יברוחא אסור בוא וקרא פסוק זה על בנו שהוא מתבעת תן עליו ספר או תפילין בשביל שישן אסור והתני אומ' היו שיר של פגעים בירושלם אמר רבי יודן כאן עד שלא נפגע וכאן משנפגע אי זהו שיר פגעים מה רבו צרי וכל המזמור יושב בסתר עליון עד כי אתה יי' מחסי

יב קושרין נימין במקדש אבל לא במדינה אם בתחילה כאן וכאן אסור חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה אם בכלי כאן וכאן אסור פיס' קושרין נימא במקדש אבל לא במדינה אמר רבי יוסי בי ר' בון דרבי שמעון בן אלעזר היא דתני רבי שמעון בן אלעזר נימא שבכינור שנפסקה וקשרה היא אינה משמעת את הקול אלא משלשל מלמעלן ועונב מלמטה תני רבי שמעון בן אלעזר אומר הכהנים והלוים וישר' וכלי שיר מעכבין את הקרבן חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה תמן תנינן חתיכת יבלתו אין דוחין והכא את אמר הכין רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בשם רבי פדת מפני קילקול פייסות אמר רבי והן שהפיסו אמר רבי שמעון בן לקיש בשם לוי סוכייה בין בנפרכת בין בשאינה נפרכת רבי שמעון בן יקים אמר כאן בלחה כאן ביבישה רבי יוסי בן חנינא אמר כאן ביד כאן בכלי אתיא דרבי שמעון בן יקים כבר קפרא ודרבי יוסי בן חנינה כרבי יוחנן דתני כל המקלקלין פטורין חוץ ממבעיר והעושה חבורה בר קפרא אמר אפילו אינו צריך לדם אינו צריך לאפר אמר רבי יוחנן והוא שיהא צריך לדם או לאפר רבי אחא רבי חנינה בשם רבי יוחנן כאן וכאן בלחה אנן קיימין והוא שיהא צריך לדם

יג י"ב כהן שלקה באצבעו כורך עליו גמי במקדש אבל לא במדינה אם לא הוציא דם כאן וכאן אסור בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליק וממלין מבור הגולה בגלגל בשבת מבור הגדול ומבאר הקר ביום טוב פיס' יהודה ברבי אמר לא שנו אלא גמי אבל בינגיון אסור מפני יתור בגדים סברין מימר יתור בגדי' כחיסור בגדים ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא דר' חנינא דאמר רבי חנינא בלבד שלא יחוץ בינו לבין בגד ולא בין בגד לבגד על דעתיה דרבי חנינה אי זהו ייתור בגדים שתי כתנות שתי מצנפות שני מנכסים שני אבנטי' כהן שלקה באצבעו וכרך עליה אבנט כל שם אבנט פסול או אינו פסול אלא מלבוש תני מעלים בדיוביט ומוסיפין בעדק לחולה בשבת מעלין בדיוביט משתמיהה מטיפין בעדק אית דבעי מימר עיררה אית דבעי מימר קוקניתה חצר שירדו בה גשמים והיה בה בית אבל או בית משתה הרי זה נוטל את האבן ומוריד ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול תני אין ממלין כעדשה בשבת אם כחס על החבל או על המשיחה מתיר ממלין מבור הגולה בגלגל בשבת מבור הגדול ומבור הקר ביום טוב מפני מה ממלין מבור הקר בגלגל ביום טוב אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה חנו על אותה הבאר והתנו עמהן נביאים שיהו ממלין מבור הקר בגלגל ביום טוב לא כל הבארות הקר התירו אלא אותה הבאר שחנו עליה בלבד היך מה דאת אמר תמן מה שהותר הותר וכא מה שהותר הותר

יד י"ג שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהמיינו שלא לשהות את הטומאה דברי רבי יוחנן בן ברוקא רבי יהודה אומר בצבת של עץ שלא להרבות את הטומאה י"ד מאיכן מוציאין אותו מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח דברי רבי שמעון בן ננס רבי עקיבה אומר מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת משם מוציאין אותו ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר רבי שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך שלא התירו לך אלא משום שבות פיס' שרץ שנמצא במקדש כו' אמר לו רבי יוחנן בן ברוקה לא נמצאתה משהא בטומאה אמ' לו לא נמצאת מרבה בטומאה אמ' לו מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידו ממצות לא תעשה שבאת לפניו אמר רבי יוסי בי רבי בון אתייא אילין פלוגתא כאילין פלוגתא דתנינן תמן כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב רבי אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתיאפה בן בתירה אומר תטיל לצונין אמ' לו רבי יהושע לא נמצאתה כשורף קדשים ביום טוב אמר לו רבי אליעזר מאיליהן הן נשרפין אמר לו ר' יהושע לא נמצאתה עובר על לא יראה ולא ימצא אמר לו מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידך ממצות לא תעשה שבאת לפניך תמן תנינן הניתנין במתן אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת ינתנו מתנה אחת מתן ארבע במתן ארבע ינתנו מתן ארבע מתן ארבע במתן אחת רבי אליעז' או' ינתנו מתן ארבע רבי יהושע אומר ינתנו מתן אחת אמר לו רבי אליעזר לא נמצאת עובר על בל תגרע אמר לו רבי יהושע לא נמצא עובר על בל תוסיף אמר לו מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידי ממצות שלא תעשה שבאת לידי תמן תנינן הכניס ראשו ונתן על תנוך אזנו ידו ונתן על בוהן ידו ורגלו וגו' מחלפ' שיטת רבי יהודה תמן הוא אומר אסור להערים וכא אומר מותר תמן שמא יכניס ראשו ורובו ויהא ענוש כרת ברם הכא משום מכניס כלים טמאים בשבת מחלפא שיטת דרבנין תמן אמרין מותר להערים וכא אמרין אסור להערים תמן דלא יסאבתיה תלתא זימנין ברם הכא טומאה ידועה מבפנים היא איפשר לה לצאת בלא שהות בלא טומאה אמר לו מוטב לו לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידו ממצו' לא תעשה שבאת לפניו הוציא ממקום שחייבין עליו כרת ונפל למקום שאין חייבין עליו כרת כבר נראית לצאת מצא אחר בצידו מוציא את שניהם או אינו מוציא אלא את שנראה לצאת הוא היה אומר צבת בצבת עבד צבתא קדמייתא מה הוות בירייה הוות אמר רבי חנינא קומי רבי מנא ומה את אמר לה מצבתא אחת למדו כמה צביתות וכא משביתה אחת למדו כמה שביתות הדרן עלך המוצא תפילין וסליקא לה מסכת עירובין