א כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית כל גגות העיר רשות אחת כו' רבי יוסי בי רבי בון אמר אתפלגון רב ושמואל שמואל אמר עד בית סאתים ורב אמר מטלטלין בם אפילו כור ואפילו כוריים הוו בעי מימר מה פליגי רבי מאיר ורבנן בשעירבו אבל בשלא עירבו פתר לה כשהיו כולן לאדם אחד מתניתא שהיו כולן עולין או בסולם צורי או בסולם מצרי אבל אם היו כולן עולין בסולם מצרי ואחד עולה בסולם צורי אותו של צורי נעשה כפתח והשאר נעשה כמטרפס ועולה כמטרפס ויורד מהו לטלטל בכולו שמואל אמר מטלטל בכולו רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות מתניתא פליגא על רב גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור ניחא הגדול מותר בארבע אמות והקטן אסור בארבע אמות ויש אסור בארבע אמות רב ושמואל אמרי שנותנין לו ארבע אמות בפני פתחו רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל אמר בשהיה שם פתח פתוח לגג אפילו כן הגדול מותר שלא נפרץ במלואו והקטן אסור שנפרץ במלואו רבי מאיר אומר אין אתם מודין לי בכלים ששבתו בחצר שמטלטלין אותן בחצר מה נשתנה גג מחצר אמרו לו לא אם אמרת בחצר שאין לה דיורין למטה תאמר בגג שיש לו דיורין למטה אמר להן הרי שהיתה החצר למעלה מן הגג מהו אמרו לו לא אם אמרת בחצר שאין כל אחד מכיר את מקומו תאמר בגג שכל אחד מכיר את מקומו אמר להן הרי שהיתה החצר חלוקה בפסיסיות מהו עד כאן היתה תשובה אמר רבי יוסי בי רבי בון מיכן והילך היו משיבין לפניו אמרו לו לא אם אמרת בחצר שמחיצותיה עולות עמה תאמר בגג שאין מחיצותיו עולות עמו והוה מימר לון אוף אנא אית לי עמוק כגובה תני אמר רבי יודה בשעת השמד היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר ויושבין וקורין ולא אמר אדם דבר אמרו לו אין שעת השמד ראייה אמר רבי שונין היינו אצל רבי שמעון בתקוע והיינו נוטלין שמן ואלינטית והיינו נכנסין מחצר לגג ומגג לקרפף ומקרפף לקרפף עד שהיינו מגיפין לקרפף הסמוך למעיין ויורדין וטובלין בו אשכחת אמר ארבע פלגוון כל גגות העיר רשות אחת הן רבי יודן אומר חצר וגגות רשות אחת הן רבי שמעון אומר חצר וגג וקרפף אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית רבי יוחנן אמר בשלא עירבו אבל בשעירבו נעשית חצר כבתים והגגות רשות בפני עצמן אמר רבי זעירא היא עיריבו היא שלא עיריבו מתניתא פליגא על רבי זעירא לא לכלים ששבתו בתוך הבית אם לא בשלא עיריבו הדא צורכא להוציא מן הגג אסור לא כל שכן לגג אמר רבי בון בר כהנא קומי רבי לא בשערבה זו בפני עצמה וזו בפני עצמה אפילו כן לא לכלים ששבתו לתוכו פיס' רבנן דקיסרי בשם רבי יוסי בי רבי בון אתייא דשמואל לרב ותרוייהו פליגין על שיטתיה דרבי יוחנן דתנינן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים רב אמר מטלטלין בהן אפילו כור ואפילו כוריי'
ב גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור מתניתא באותו הגג אבל בגג אחר אסור בשאינו שוה אבל אם היה שוה מותר מתניתא פליגא על שמואל חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה ויטלטלו בה עד מקום מחיצות חברייה אמרין קומי רבי יוסי בשם רבי אחייה מה דמר שמואל בשבת זו מה דהיא מתניתא בשבת הבאה מה נן קיימין אם בשעירבו עירוב אחד בין בשבת זו בין בשבת הבאה יהו מותרין אם בשלא עירבו כל עיקר בין בשבת זו בין בשבת הבאה יהו אסורין מה דהוה עובדא הכי הוה עובדא אמר רבי בון בר כהנא קומי רבי לא כשיעירבה זו בפני עצמה וזו בפני עצמה אפילו כן הגדולה מותרת שנפרצה במלואה וקטנה אסורה שלא נפרצה במלואה
ג חצר שנפרצה לרשות הרבים המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית פיס' רבי זריקא רבי יעקב בר בון בשם רבי חנינה לא אמר רבי לעזר אלא ממקום מחיצות בשניטלו ראשי זויות מיכן ומיכן ובלבד בארבעה רבי זעירא ורבי אילא תריהון אמרין אסור שלא ממקום מחיצות אבל ממקום מחיצות אפילו רבנן מודו אמר רבי זריקן זימנין סגין פשטית עם רבי יעקב בר בון ולא שמעית מיניה דא מילתא אמר ליה ולית בר נש הוי שמע מילה דלית חבריה שמיע ליה רב ירמיה בשם רב בשניטלו ראשו זויות מיכן ומיכן ובלבד בשוה
ד חצר שנפרצה משתי רוחות וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו מותרין באותה שבת ואסורין לעתיד לבוא דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אם מותרין באותה שבת מותרין לעתיד לבוא ואם אסורין לעתיד לבוא אסורין באותה שבת פיס' ולמה לי משתי רוחותיה אפילו מרוח אחת ולא רב הוא דרב אמר חצר ניתרת בשני פסין רבי שמואל בשם רבי זירא במחלוקת מאן דמר תמן בפס אחד וכא בפס אחד מאן דמר תמן בשני פסין וכא בשני פסין נפרץ מן האמצע מותר שמואל אמר אסור אמר רבי זעירא אין לית הדא אולפן דשמואל קשיא נפרץ כל אותו הרוח אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא היא אכסדרה אילו אכסדרה שמא אינה מותרת אמר רבי יוחנן לא אמר רבי ליעזר אלא בחצר ובמבוי אבל בבית כגשר הוא רב ורבי יוחנן אמרי אסור בין בשבת זו בין בשבת הבאה אמר רבי יוחנן כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ חמרים כושת דתנן הכושת והחכס וראשי בשמים נלקחים בכסף מעשר ואינו מטמא טומאה אוכלין דברי רבי עקיבא אמר רבי יוחנן בן נורי אם נלקחים בכסף מעשר מטמאין טומאת אוכלין ואם אינן מטמאים טומאת אוכלין אף הן לא ילקחו בכסף מעשר רבי יוחנן אמר חמרים מטמאין טומאת אוכלין ואין ניקחין בכסף מעשר קרוייה דתנינן תמן קרויה שהטבילה במים שהן ראויין לקדש וכו' רבי יוחנן אמר חומרין אין מקדשין בה לא בתחילה ולא בסוף מבוי דתנינן תמן וכן מבוי שניטלה קורתו כו' רבי יוחנן אמר חומרין אסורין בין בשבת זו בין בשבת הבאה גר דתני גר שנתגייר והיו לו יינות ואמר ברי לי שלא נתנסך מהן בזמן שנעשו על גב עצמן טהורים לו וטמאים לאחרים על גב אחרים טמאין בין לו ובין לאחרים רבי עקיבה אומר אם טהורין לו יהו טהורין לאחרים אם טמאים לאחרים טמאים לו רבי יוחנן אמר לחומרין טמאין בין לו ובין לאחרים עם הארץ דתני עם הארץ שנתמנה להיות חבר והיו לו טהרות ואמר ברי לי שנעשו בטהרה בזמן שנעשו על גב עצמו טהורות לו וטמאות לאחרים על גב אחרים טמאות בין לו בין לאחרים רבי עקיבה אומר אם טהורות לו טהורות לאחרים אם טמאות לאחרים טמאות לו רבי יוחנן אמר חומרין טמאות בין לו בין לאחרים
ה הבונה עלייה על גבי שני בתים וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין פיס' רב הונא אמר אין רשות הרבים מקורה אמר רבי שמעון בן כרסנה ולא מן המדבר למדת ומדבר מקורה היה מתניתא לא אמרה כן אלא וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יודה וחכמים אוסרין לא אמר אלא וחכמים אוסרין הוא חייב חטאת אין כאן מהו שיהא צריך מחיצה רבא אמר צריך מחיצה רבי יוסי אמר אין צריך מחיצה אמרו חברייא קומי רבי יוסי יאות אמר רבי בא דתנינן אמר רבי יודן לא תהא מחיצה גבוהה מכותל שביניהן אמר לון תמן שיש שם תקרה אין צריך מחיצה ברם הכא שאין שם תקרה צריך מחיצה דאמר רב יהודה הדא דאת מר מפולשין לבקעה אבל אם היו מפולשין לרשות הרבי' אסו' בשאין שם מחיצה אבל יש שם מחיצה מותר הדרן עלך כל גגות העיר
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.