א כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשת' וכל מי שקיבל עליו מבעוד יום מותר משחשיכה אסור שאין מערבין משתחשך כיצד משתתפין בתחומין כו' ולא תניתה מזכון ולמה לא תנינן מזכון שמואל אמ' תמן תנינן מזכון צריך לזכות ברם הכא דלא תנינן מזכון אינו צריך לזכות רבי יוחנן אמר קולי חומרין בדבר מה אינון תמן שעירובי חצירות מדבריהן את או' מזכין עירובי תחומין מדבר תורה לא כל שכן אתייא דרב כרבי יוחנן אמר רבי יוסי בי רבי בון כדי לעשות כל הרשויות כאחת
ב כמה הוא שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד מזונו לחול אבל לא לשבת דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לשבת אבל לא לחול אילו ואילו מתכוונין להקל רבי יוחנן בן ברוקא אומר מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע רבי שמעון אומר משתי ידות לככר משלש לקב חצייה לבית המנוגע וחצי חצייה כדי לפסול את הגוייה פיס' רבי מאיר אומר בחולא דלית ליה מה לוכל הוא אוכל פיתא ציבחד בשבתא דאית ליה מה לוכל אוכל פיתא סגין רבי יודן אומר בחולא דלית ליה מה לוכל אוכל פיתא סגין בשובתא דאית ליה מה לוכל אוכל פיתא ציבחד ותני כן קרובים דבריהן להיות שוין איתא חמי אהן עבד עיגולא תרי עשר ביעין ואהן עבד עיגולא תמני ותימר הכן רב הונא אמר צא מהן שליש ליציאה רבי יוסי בי רבי בון נפק ליה לאילין נחתומיא כהדא דרב הונא ולחוד כהן שיעורא
ג אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת פחות מיכן לחצר חולית הבור והסלע גבוהי' עשר' טפחי' למרפסת פחות מיכן לחצר במה דברי' אמורי' בסמוכה אבל במופלגת אפי' היא גבוהה עשרה טפחי' לחצר אי זו היא סמוכה כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים פיס' ולא של תחתוני' היא א"ר יודן זאת אומרת חורבת ראובן בתוך חצר שמעון ושמעון משתמש בה כמי שהיא שלו פשיטא הדא מילתיה לזה בפתח ולזה בפתח שניהן אסורין מן הבית שבו שתי חצירות לזה בזריקה ולזה בשילשול שמואל אמר שילשול מותר שהוא כדרכו וזריקה אסורה שאינה כדרכה רב אמר לא עשה כלום מתנית' פליגא על רב כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת פחות מיכן לחצר לא לזה בזריקה ולא לזה בשילשול היא מתניתא בתוך שלשה טפחים לעליונה שהיא למעלה מעשרה טפחים לתחתונה מה פליגין רב ושמואל בשוה היה שם חורבה רבי יוחנן אמר נותן חורבה לבעליה עד כדון במשתמש בחורבה דרך פתחו היה משתמש בחורבה דרך חלון רבי אחא בשם רבי יונתן אפילו כן נותן חורבה לבעליה רבי אלעזר בי רבי שמעון בשם רב הושעיה היו שלש זה משתמש בחורבה דרך פתחו וזה משתמש בחורבה דרך פתחו והאמצעית אסורה אימתי בזמן שהאמצעית של שניהן אבל אם היתה אמצעית לאחד מן השוק זה משתמש באחת וזה משתמש באחת ובשנית א"ר יוחנן העומד והחלל מצטרפין לארבעה והוא שיהא העומד רבה על החלל רבי זעירא בעי עד שיהא עומד שכאן ועומד שכאן רבה אמר רבי יוסה פשיטא לרבי זעירא שאין העומד מצד האחד מצטרף פשיטא לי' שיהא העומד מצד אחד רבה לא צריכה דלא אפילו עומד השני רבי ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק משלשה ועד ארבעה היא מתניתא פחות משלשה אפילו יותר מעשר מותר ארבעה אפילו פחות מעשר אסור אלא אנן קיימין משלשה ועד ארבע' בשאין שם תקרה אבל יש שם תקרה אפילו גבוה כמה של תחתונים היא אמר רבי בשאין שם נקב אבל אם יש שם נקב משתמש דרך הנקב
ד הנותן את עירובו בבית שער באכסדרה ומרפסת אינו עירוב והדר שם אינו אוסר עליו בבית התבן בבית הבקר בבית העצי' בבית האוצרו' הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליו רבי יהודה אומר אם יש שם תפוסת יד של בעל הבית אינו אוסר עליו פיס' רבי יהודה בשם רב הדא דאת מר בבית שער של יחיד אבל בבית שער של רבים הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליך דבי רבי ינאי אמרי אפילו יתד לתלות בה מנעלו רבי בא בר חיננא אמ' אפילו נשתות אפילו טבלא רב אמר ובלבד דבר הניטל בשבת אמר רבי בא מעשה באחד שהיה לו לול של תרנגולין לפנים מביתו של חבירו נכנס שלא ברשותו אתא עובדא קומי רב אמר כיון שזקוק ליתן לפניהן מים כמי שהוא דבר הניטל בשבת רבי יעקב בשם שמואל תלמידוי דרבי יוחנן סלקון לעכברי וסמכון על הדא דרבי ינאי חזקיה לא אמר כן אלא רבי חייה רבי אסי ורבי אמי סלקון לעכברי ושמעון מדבית רבי ינאי הלכה כרבי יודה
ה המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל הרי זה אוסר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אינו אוסר רבי יוסה אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבוא בשבת ו' רבי שמעון אומר אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוס' שכבר הסיע מליבו פיס' הדא היא דרבי מאיר דר' מאיר אומר הבית הנעול אוסר יכול לבוא על ידי עירוב ועבר ובא מר עוקבן בשם רב הלכה כרבי מאיר
ו בור שבין שתי חצירות אין ממלין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמטן בין מתוך אוגנו אמ' רבן שמעון בן גמליאל בית שמאי אומרים מלמטן ובית הלל אומרים מלמעלן אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן פיס' מיליהון דרבנן פליגין דמר רבי יעקב בשם רבי יהושע בן לוי והוא שתהא מחיצה משוקעת במים לשלשל דלי ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחד שיערו לומר אין הדלי מהלך יותר מארבעה טפחים רבי טבלאי בשם רב אין חורבה למים היה שם תקרה רואה אתה כילו יורדת וסותמת היה שם אמלתרה את רואה אותה כילו יורדת וסותמת מיחלף שיטת רבי יהודה תמן אמר רבי יודן פוטר במים שאין בהן ממש וכא אמר הכין אמר רבי הונא והוא שתהא מחיצה בולטת לתוך החלל של בור
ז אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלין ממנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בכניסה וביציאה אמר רבי יהודה מעשה באמה של אבל שהיו ממלין ממנה על פי זקנים בשבת אמרו לו מפני שלא היה בה כשיעור פיס' מתניתא בעמוקה עשרה ורחב ארבעה ובפרוצה מיכן ומיכן נפרצה מרוח אחת נותן לחי וקורה מיכן נפרצה מיכן ומיכן נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק תיפתר שהיו בתים מצד אחד פשיטא הדא מילתא עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה מותר לטלטל ומותר למלות רחבה ארבעה ואינה עמוקה עשרה פשיטא שמותר לטלטל מהו למלות רבי חיננא אמר מותר רבי מנא אמר אסור מתניתא פליגא על רבי מנא אמרו לו מפני שלא היה בו כשיעור לא היתה לא עמוקה עשרה ולא רחבה ארבעה אבל אם היתה עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה אסור ואפילו רחבה ארבעה ואינה עמוקה עשרה מותר מה דהוה עובדא הוה עובדא
ח כצוצרה שהיא למעלה מן הים אין ממלין ממנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מלמעלן בין מלמטן וכן שתי כצוצריות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיעריבו פיס' רבי זעירא רב יהודה בשם רב והוא שתהא מחיצה משוקעת במים כמלוא הדלי ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת אמר רב הונא והוא שתהא מחיצה בתוך שלשה טפחים לכצוצרה תני רבי חנניה בן עקביה אומר כצוצרה שהיא למעלה מן הים פוחת את המעזיבה ומשלשל וממלא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא והוא שיש בנקב ארבעה טפחים והוא שיש בו רוחב ארבעה והוא שיהו מחיצות גבוהות עשרה תמן אמר אפי' אין מחיצות גבוהות עשרה נעשית כמשמרת חד ר' אידי אמר קומי ר' חייה מותר למלות ואסור לשפוך אמר ליה כד נמנה חכמים נמנה לך עמהון אמר ר' מנא מגהר הוה עימיה אמר רבי יוסי בי רבי בון מילא אמר ליה מותר למלות שממלא ממחיצתו ואסור לשפוך ששופך חוץ למחיצתו אמ' ר' חייה בר בא לא אמר רבי חנניה בן עקביה אלא בים טיבריה שההרים מקיפין אותה ר' לעזר שאל לר' יוחנן ההן פיוסרוס זרק מתוכה לרשות הרבים או מר"ה לתוכה אמר ליה על דעתך אין רשות הרבים לעולם ריש לקיש אמר לעולם אין רשות הרבים עד שתהא מפולשת מסוף העולם ועד סופו מוחלף שיטת ריש לקיש דאמר אין רשות הרבים בעולם הזה אלא לעתיד לבא שנא' כל גיא ינשא מתניתא פליגא על ריש לקיש אי זו היא רשות היחיד שבילי בית גלגל וכן כיוצא בהן רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה אמר רבי יוחנן לא אמר רבי יוסי אלא לעניין סוכה אבל לעניין שבת אף רבי יוסי מודה מילתיה דרבי חנינא אמר אף לעניין שבת דמר רבי חנינה שלטון בא לציפורי ותלו לו קטיות והתיר רבי ישמעאל בי רבי יוסי לטלטל תחתיהן כשיטת אביו רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' שמואל בר רב יצחק אתייא דרבי יוסי בי רבי חנינא כרבי חנניה ותרויהון פליגי על שיטת רבי יוחנן דמר רבי יוחנן רבי יודן ורבי יוסי וחנניה בן עקביה שלשתן אמרו דבר אחד רבי יהודה דגשרים מפולשין רבי יוסי הא דסוכה רבי חנניה בן עקביה דתני רבי חנניה התיר שלשה דברים התיר כצוצרה ועינה שבים והבאת אלינטית ר' אבהו בשם רבי יוסי הדא דאת מר במשתמשות דרך הנקב אבל משתמשות לחוץ מותר ותני כן שלש כצוצריות זו על גבי זו אסור להשתמש מן העליונה לתחתונה דרך האמצעית אבל משתמש מן החצר לגג ואינו חושש אמר רבי שמואל בר רב יצחק הדא דאת מר מבפנים אבל מחוץ אסור רבי זעירא אמר בין מבחוץ בין מבפנים אסור מתניתא פליגא על רבי זעירא משלשלין קדירת בשר מעל גבי זיז שגבוה עשרה ורחב ארבעה אם היתה חלון בנתיים של ארבעה טפחים אסור שאין משתמשין מרשות לרשות דרך רשות מה עבד לה רבי שמואל בר רב יצחק פתר לה בשוה
ט חצר שהיא פחותה מארבע אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתי' מן הנקב מלמטן בין מבפנים בין מבחוץ אלא שמבחוץ צריך לקמור ומבפנים אינו צריך לקמור ר' אליעזר בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפך על פני הביב אבל שופך הוא על הגג והן יורדין לביב החצר והאכסדרא מצטרפין בארבע אמות י"א שתי דייטות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין ואת שלא עשו עוקה אסורין פיס' שיערו מקום תשמיש לאדם סאתים וארבע אמות מבליעות סאתים ניקבה העוקה אית תני אין צריך לפוק ואית תני צריך לפוק נתמלאת העוקה אית תני צריך לשפוך אית תני אית צריך אמר רבי מנא חד תנא הוא מאן דמר צריך לפוק אוסר לשפוך מאן דמר אין צריך לפוך מותר לשפוך אמר ליה רבי חייה בר מרייה הכי אמר רבי יונה אבוך הוה בר קטיפרס מבפנים אפילו יותר מעשר מותר מבחוץ אפילו פחות מעשר מותר אלא אנן קיימין בשוה מתניתא פליגא על ר' יוחנן החצר והאכסדרה מצטרפין בארבע אמות פתר לה בשוה מתניתא פליגא על ריש לקיש המרפסת הגג והחצר מצטרפין בארבע אמות אמר רבי חנניה עוד היא בשוה דע לך שהוא כן דתני הבית והעלייה החצר והאכסדרה אין מצטרפין לא בשאין שוין אמר רבי ירמיה רבי מאיר ור' אליעזר בן יעקב שניהן אמרו דבר אחד ר' אליעזר בן יעקב דתנינן ר' אליעזר בן יעקב אומר ביב שקמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין בו מים בשבת וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפך על פי הביב רבי מאיר דתני סילונות שבכרכין אף על פי שנקובין ישפך לתוכו מים בשבת דברי רבי מאיר ותני כן אם היתה מזחילה מותר אם עונת הגשמים היא מותר צינורות מקלחין בו אסור והתני בר קפרא אם היה מקום צנוע מותר הדא פליגא על רב ולית ליה קיום דרב אמר כל שאסור משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור הדרן עלך כיצד משתתפין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.